ביאור:הושע ט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג
א
אַל תִּשְׂמַח יִשְׂרָאֵל, אֶל גִּיל כָּעַמִּים אל תגיל ותשמח כשאר האומות, כִּי זָנִיתָ מֵעַל אֱלֹהֶיךָ, אָהַבְתָּ אֶתְנָן לקבל אתנן, מתנה מהמאהבים עַל כָּל גָּרְנוֹת דָּגָן כזונה המחזרת בגרנות.
ב
גֹּרֶן וָיֶקֶב לֹא יִרְעֵם לא יספקו להם מרעה, כלומר, התבואה והענבים לא יספיקו למאכל, וְתִירוֹשׁ יְכַחֶשׁ יהיה רזה בָּהּ בישראל, ולא יצמח כמצופה.
ג
לֹא יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ יְהוָה, וְשָׁב אֶפְרַיִם מִצְרַיִם חלק משבט אפריים יגלה למצרים, וּבְאַשּׁוּר וחלק מהשבט יגלה לאשור. ושם - טָמֵא יֹאכֵלוּ.
ד
לֹא יִסְּכוּ ינסכו, יקריבו לַיהוָה יַיִן, וְלֹא יֶעֶרְבוּ לא יהיו ערבים (טעימים) לוֹ זִבְחֵיהֶם. כְּלֶחֶם אוֹנִים מאכל אבלים (כמו "לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ" - דברים כו יד) לָהֶם, כָּל אֹכְלָיו יִטַמָּאוּ כי האבלים טמאים טומאת מת, כן זבחיהם טמאים ואינם רצויים, כִּי לַחְמָם קורבנם לְנַפְשָׁם הבא לכפר על נפשם, לֹא יָבוֹא אין הגולים יכולים להביא ל- בֵּית יְהוָה.
ה
מַה תַּעֲשׂוּ לְיוֹם מוֹעֵד בשלושת הרגלים, כאשר אתם בגלות ורחוקים מהמקדש, וּלְיוֹם חַג יְהוָה.
ו
כִּי הִנֵּה הָלְכוּ כשיברחו ישראל מִשֹּׁד מפני שודדים - מִצְרַיִם תְּקַבְּצֵם, מֹף עיר במצרים תְּקַבְּרֵם הם יברחו למצרים וימותו שם, מַחְמַד לְכַסְפָּם בתי חמדתם שבהם גנזו את כספם קִמּוֹשׂ קמשון, סוג של קוץ יִירָשֵׁם יתפוס את מקומם, חוֹחַ גם מין קוץ בְּאָהֳלֵיהֶם.
ז
בָּאוּ יְמֵי הַפְּקֻדָּה, בָּאוּ יְמֵי הַשִׁלֻּם תשלמו כפי מעשיכם, יֵדְעוּ יִשְׂרָאֵל - "אֱוִיל הַנָּבִיא, מְשֻׁגָּע אִישׁ הָרוּחַ" אתם אומרים כך בזלזול על הנביאים - עַל בָּאוּ יְמֵי הַפְּקֻדָּה... על רֹב עֲוֺנְךָ עוונותיכם הרבים וְרַבָּה מַשְׂטֵמָה ועל השנאה שלכם כלפי נביאי האמת.
ח
צֹפֶה אֶפְרַיִם נביא שקר יש לאפרים הטוען שהוא יודע את התוכניות עִם אֱלֹהָי, נָבִיא פַּח יָקוֹשׁ עַל כָּל דְּרָכָיו אך נביא זה אינו אלא מלכודת הפרוסה על כל דרכיו של אפרים, הגורמת לו לחטוא מַשְׂטֵמָה הוא גורם לשנאת ה' בְּבֵית אֱלֹהָיו בגלל בתי העבודה זרה שגרם לבנייתם.
ט
הֶעְמִיקוּ הרבו לחטוא, שִׁחֵתוּ כִּימֵי הַגִּבְעָה כמו בפרשיית פילגש בגיבעה (ר' שופטים יט-כא); יִזְכּוֹר ה' יזכור עֲוֺנָם, יִפְקוֹד חַטֹּאותָם.
{ס}
י
כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מקום יבש אשר לא רגילים לצמוח בו ענבים, והם מאוד משמחים את מוצאם מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל, כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ התאנה הראשונה שצומחת שחביבה על מגדלה רָאִיתִי אֲבוֹתֵיכֶם במדבר, אהבתי אותם ודאגתי להם. אך, הֵמָּה בָּאוּ בַעַל פְּעוֹר וַיִּנָּזְרוּ הקדישו עצמם לַבֹּשֶׁת לעבודה זרה וַיִּהְיוּ שִׁקּוּצִים מתועבים כְּאָהֳבָם כמו בעל פעור, אותו הם אוהבים.
יא
אֶפְרַיִם כָּעוֹף במהירות, כפי שעוף עף (כלומר, דבר זה יקרה בקרוב) יִתְעוֹפֵף יפרח ויסור מהם כְּבוֹדָם כינוי לבנים, כלומר צאצאיהם ימותו, מִלֵּדָה בניהם ימותו בשעת הלידה, או קודם לכן וּמִבֶּטֶן בזמן ההריון וּמֵהֵרָיוֹן או שאפילו לא יצליחו להכנס להריון.
יב
כִּי אִם יְגַדְּלוּ אֶת בְּנֵיהֶם גם אלו שיוולדו להם בנים וְשִׁכַּלְתִּים מֵאָדָם אמית את בניהם, והם יהיו הורים שכולים, כִּי גַם אוֹי לָהֶם בְּשׂוּרִי כשאסיר את השגחתי מֵהֶם.
יג
אֶפְרַיִם בעבר אפרים היה כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי לְצוֹר שהייתה עיר מסחר עשירה (ראו כאן), שְׁתוּלָה בְנָוֶה במקום טוב, על יד הים, וְאֶפְרַיִם אך עכשיו נגזר על אפרים לְהוֹצִיא אֶל הֹרֵג בָּנָיו.
יד
תֵּן לָהֶם יְהוָה פסוק זה הוא בקשה של הושע מה' בעקבות הגזירה בפס' הקודם - מַה תִּתֵּן - תֵּן לָהֶם רֶחֶם מַשְׁכִּיל שהעוברים ימותו בעודם ברחם (כאילו הרחם הוא שהרג אותם) וְשָׁדַיִם צֹמְקִים יבשים - כך שגם התינוקות שיוולדו ימותו במהרה, ולא יגדלו ויפלו בחרב.
טו
כָּל רָעָתָם בַּגִּלְגָּל הגלגל הפך למקום מרכזי לעבודה זרה (ראו לעיל ד, ט: "וְאַל תָּבֹאוּ הַגִּלְגָּל" וכן להלן יב, יב: "בַּגִּלְגָּל שְׁוָרִים זִבֵּחוּ") , כִּי שָׁם שְׂנֵאתִים עַל רֹעַ מַעַלְלֵיהֶם. מִבֵּיתִי מארצי אֲגָרְשֵׁם, לֹא אוֹסֵף אַהֲבָתָם לאהוב אותם, כָּל שָׂרֵיהֶם סֹרְרִים.
טז
הֻכָּה אֶפְרַיִם, שָׁרְשָׁם יָבֵשׁ פְּרִי (בלי) בַל יַעֲשׂוּן ולכן הוא כאילן שאינו עושה פירות. גַּם כִּי יֵלֵדוּן - וְהֵמַתִּי מַחֲמַדֵּי בִטְנָם.
{ס}
יז
יִמְאָסֵם אֱלֹהַי כִּי לֹא שָׁמְעוּ לוֹ, וְיִהְיוּ נֹדְדִים בַּגּוֹיִם.
{ס}
<< · ביאור:הושע · ט · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "יִתְעוֹפֵף כְּבוֹדָם, מִלֵּדָה וּמִבֶּטֶן וּמֵהֵרָיוֹן. כִּי אִם יְגַדְּלוּ אֶת בְּנֵיהֶם..." - הטעם לכך שהבנים מכונים כבוד, כי הם כבוד האבות, כמו שכתוב: "עטרת זקנים - בני בנים" (רד"ק). יש מפרשים "יִתְעוֹפֵף כְּבוֹדָם" - שלא יעשו לילדיהם את הכבוד "הנעשה לילדים... בעת הכנסתם בבריתו של אברהם אבינו" (מצודת דוד) כי הם ימותו קודם.