ביאור:מלאכי א
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג
א מַשָּׂא דְבַר יְהוָה אֶל יִשְׂרָאֵל, בְּיַד מַלְאָכִי:
ב "אָהַבְתִּי אֶתְכֶם", אָמַר יְהוָה, וַאֲמַרְתֶּם: "בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ"? - תשובת ה': "הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב, נְאֻם יְהוָה, וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב, ג וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי, וָאָשִׂים אֶת הָרָיו שְׁמָמָה וְאֶת נַחֲלָתוֹ ארצו לְתַנּוֹת מִדְבָּר אהפוך למקום משכנם של תנים שוכני מדבריות". ד כִּי תֹאמַר אֱדוֹם: "רֻשַּׁשְׁנוּ אמנם נהרסנו, אבל נחזור-, וְנָשׁוּב וְנִבְנֶה חֳרָבוֹת" - כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: "הֵמָּה יִבְנוּ וַאֲנִי אֶהֱרוֹס", וְקָרְאוּ לָהֶם 'גְּבוּל ארץ של רִשְׁעָה' וְ'הָעָם אֲשֶׁר זָעַם קילל יְהוָה' עַד עוֹלָם. ה וְעֵינֵיכֶם תִּרְאֶינָה במפלת אדום, וְאַתֶּם תֹּאמְרוּ: "יִגְדַּל יְהוָה מֵעַל גם מעבר, מחוץ לִגְבוּל יִשְׂרָאֵל".
ו
בֵּן יְכַבֵּד אָב וְעֶבֶד אֲדֹנָיו יכבד את האדון שלו; וְאִם אָב אָנִי - אַיֵּה כְבוֹדִי? וְאִם אֲדוֹנִים אָנִי - אַיֵּה מוֹרָאִי? אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, לָכֶם, הַכֹּהֲנִים בּוֹזֵי המבזים את שְׁמִי. וַאֲמַרְתֶּם: "בַּמֶּה בָזִינוּ אֶת שְׁמֶךָ"? -
ז
מַגִּישִׁים עַל מִזְבְּחִי לֶחֶם בשר קורבנות מְגֹאָל מתועב, פסול. וַאֲמַרְתֶּם: "בַּמֶּה גֵאַלְנוּךָ"? - בֶּאֱמָרְכֶם: 'שֻׁלְחַן יְהוָה המזבח נִבְזֶה מבוזה, חסר חשיבות הוּא'.
ח
וְכִי תַגִּשׁוּן עִוֵּר קורבן בהמה שיש בה מום הפוסל אותה - עיוורון לִזְבֹּחַ - אֵין רָע? וְכִי תַגִּישׁוּ פִּסֵּחַ וְחֹלֶה - אֵין רָע? הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ לפחה, למושל שלך - הֲיִרְצְךָ האם יהיה מרוצה ממך אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ היכבד אותך?! אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.
ט
וְעַתָּה חַלּוּ נסו להתפלל לאחר מעשים אלו נָא פְנֵי אֵל וִיחָנֵנוּ בבקשה שירחם עלינו, מגישי הקורבנות לכהנים - מִיֶּדְכֶם התפילה הרי לא תתקבל כי בגללכם הָיְתָה זֹּאת - הֲיִשָּׂא מִכֶּם פָּנִים האם יכבד מישהו מכם?! אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.
י
מִי גַם בָּכֶם אולי יהיה אפילו מישהו בכם שילך צעד נוסף קדימה וְיִסְגֹּר דְּלָתַיִם יסגור את שערי המקדש וְלֹא תָאִירוּ תבעירו אש ב- מִזְבְּחִי חִנָּם. אֵין לִי חֵפֶץ בָּכֶם, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, וּמִנְחָה לֹא אֶרְצֶה מִיֶּדְכֶם.
יא
כִּי מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ, גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם, וּבְכָל מָקוֹם מֻקְטָר-מֻגָּשׁ מקטירים ומגישים קורבנות לִשְׁמִי, וּמִנְחָה טְהוֹרָה. כִּי גָדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.
יב
וְאַתֶּם מְחַלְּלִים אוֹתוֹ, בֶּאֱמָרְכֶם: "שֻׁלְחַן אֲדֹנָי מְגֹאָל הוּא, וְנִיבוֹ וגם פריו, כל הנעשה על המזבח נִבְזֶה אָכְלוֹ מאוס מלאוכלו".
יג
וַאֲמַרְתֶּם: "הִנֵּה מַתְּלָאָה בהמה חלושה, שלא ראויה לקורבן"- וְהִפַּחְתֶּם אוֹתוֹ נפחתם אותה, העמדתם אותה באופן שתראה בריאה, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, וַהֲבֵאתֶם גָּזוּל וְאֶת הַפִּסֵּחַ וְאֶת הַחוֹלֶה, וַהֲבֵאתֶם אֶת הַמִּנְחָה - הַאֶרְצֶה אוֹתָהּ מִיֶּדְכֶם?! אָמַר יְהוָה.
{ס}
יד
וְאָרוּר נוֹכֵל וְיֵשׁ בְּעֶדְרוֹ זָכָר וְנֹדֵר שיש לו בעדר הצאן אַיִל מובחר, והוא מפרסם ברבים את נדרו להביא אותו כקורבן, וְזֹבֵחַ מָשְׁחָת אך לבסוף זובח אַיִל בעל מום לַאדֹנָי. כִּי מֶלֶךְ גָּדוֹל אָנִי, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "וְכִי תַגִּשׁוּן עִוֵּר לִזְבֹּחַ - אֵין רָע? וְכִי תַגִּישׁוּ פִּסֵּחַ וְחֹלֶה - אֵין רָע?" (פסוק ח) - בניגוד לנכתב בדברים טו כא: "וְכִי יִהְיֶה בוֹ מוּם, פִּסֵּחַ אוֹ עִוֵּר, כֹּל מוּם רָע - לֹא תִזְבָּחֶנּוּ לַה' אֱ-לֹהֶיךָ".
