ביאור:זכריה ג
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג
א וַיַּרְאֵנִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ, הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, עֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ יְהוָה, וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ לקטרג עליו, לערער על זכותו לשמש ככהן גדול. ב וַיֹּאמֶר יְהוָה מלאך ה' אֶל הַשָּׂטָן: "יִגְעַר יְהוָה בְּךָ הַשָּׂטָן, וְיִגְעַר יְהוָה בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלָ͏ִם שהבטיח לבחור שוב בירושלים (בסוף הפרק הקודם: "וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלָ͏ִם"). הֲלוֹא זֶה יהושע אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ כמו גזיר עץ ששרד שריפה - יהושע הוא שריד משושלת הכהונה של בית ראשון, ששרד את הגלות". ג וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבֻשׁ בְּגָדִים צוֹאִים מלוכלכים, וְעֹמֵד לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ. ד וַיַּעַן המלאך וַיֹּאמֶר אֶל הָעֹמְדִים המלאכים העומדים לְפָנָיו לֵאמֹר: "הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלָיו". וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "רְאֵה הֶעֱבַרְתִּי מֵעָלֶיךָ עֲוֺנֶךָ את הבגדים המלוכלכים, המסמלים חטאים וְהַלְבֵּשׁ אֹתְךָ מַחֲלָצוֹת ובמקומם לבש בגדים חדשים ונקיים". ה וָאֹמַר: "יָשִׂימוּ אבקש שיניחו על ראשו צָנִיף את מצנפת הכהן הגדול טָהוֹר עַל רֹאשׁוֹ", וַיָּשִׂימוּ הַצָּנִיף הַטָּהוֹר עַל רֹאשׁוֹ, וַיַּלְבִּשֻׁהוּ בְּגָדִים, וּמַלְאַךְ יְהוָה עֹמֵד מתעכב, ומחכה להעיד ביהושע (ר' בפסוק הבא).
ו וַיָּעַד מַלְאַךְ יְהוָה בִּיהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר. ז כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: "אִם בִּדְרָכַי תֵּלֵךְ, וְאִם אֶת מִשְׁמַרְתִּי משמרות הכהנים ("וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת ה' " - ויקרא ח לה) תִשְׁמֹר, וְגַם אַתָּה תָּדִין אֶת בֵּיתִי תשפוט את בית ישראל, וְגַם תִּשְׁמֹר אֶת חֲצֵרָי חצרות בית המקדש - וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים יכולת להתהלך בֵּין הָעֹמְדִים המלאכים הָאֵלֶּה. ח שְׁמַע נָא יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל: אַתָּה וְרֵעֶיךָ הכהנים האחרים הַיֹּשְׁבִים לְפָנֶיךָ, כִּי אַנְשֵׁי מוֹפֵת מעלה הֵמָּה, כִּי הִנְנִי מֵבִיא אֶת עַבְדִּי הכוונה לזרובבל צֶמַח כנצר לבית דוד (ר' ישעיהו יא א: "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה", ירמיהו כג ה: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם ה', וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק", וכן חגי ב כג: "בַּיּוֹם הַהוּא, נְאֻם ה' צְבָאוֹת, אֶקָּחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי... כִּי בְךָ בָחַרְתִּי") . ט כִּי הִנֵּה הָאֶבֶן זרובבל נמשל כאן לאבן יקרה, שתעזור ליהושע בהפיכת המקדש למקום כפרה על עוונות ישראל אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ - עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם סימנים, או גוונים - הִנְנִי מְפַתֵּחַ פִּתֻּחָהּ אחקוק אותה כראוי, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת, וּמַשְׁתִּי אסיר אֶת עֲוֺן הָאָרֶץ הַהִיא בְּיוֹם אֶחָד. י בַּיּוֹם הַהוּא, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת, תִּקְרְאוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ, אֶל תַּחַת גֶּפֶן וְאֶל תַּחַת תְּאֵנָה".
<< · ביאור:זכריה · ג · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "תִּקְרְאוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ, אֶל תַּחַת גֶּפֶן וְאֶל תַּחַת תְּאֵנָה" (פסוק י) - בשלום ובשלוה, כמו בביטוי המוכר איש תחת גפנו ותחת תאנתו.
