ביאור:זכריה יג
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג
| פסוק ה בחלק היהודי הישן של בית הקברות המרכזי של וינה |
א בַּיּוֹם הַהוּא יום הגאולה יִהְיֶה מָקוֹר נִפְתָּח יתגלה מקור מים לְבֵית דָּוִיד וּלְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ͏ִם, לְחַטַּאת וּלְנִדָּה המים ישמשו לטיהור והזאה של אפר פרה אדומה ("וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת, לְמֵי נִדָּה, חַטָּאת הִוא" - במדבר יט ט) .
ב
וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת, אַכְרִית אֶת שְׁמוֹת הָעֲצַבִּים אלילים מִן הָאָרֶץ וְלֹא יִזָּכְרוּ עוֹד. וְגַם אֶת הַנְּבִיאִים נביאי השקר וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ.
ג
וְהָיָה כִּי יִנָּבֵא אִישׁ עוֹד, וְאָמְרוּ אֵלָיו אָבִיו וְאִמּוֹ יֹלְדָיו: "לֹא תִחְיֶה, כִּי שֶׁקֶר דִּבַּרְתָּ בְּשֵׁם יְהוָה". וּדְקָרֻהוּ אָבִיהוּ וְאִמּוֹ יֹלְדָיו בְּהִנָּבְאוֹ.
ד
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵבֹשׁוּ הַנְּבִיאִים אִישׁ מֵחֶזְיֹנוֹ בְּהִנָּבְאֹתוֹ, וְלֹא יִלְבְּשׁוּ אַדֶּרֶת שֵׂעָר מעיל פשוט שהיו נוהגים הנביאים ללבוש (אולי כך הפירוש גם לגבי מה שנאמר על אליהו: "אִישׁ בַּעַל שֵׂעָר, וְאֵזוֹר עוֹר אָזוּר בְּמָתְנָיו" - מלכים ב א ח) , לְמַעַן כַּחֵשׁ כדי להסתיר את העובדה שהם נביאים.
ה
וְאָמַר: "לֹא נָבִיא אָנֹכִי, אִישׁ עֹבֵד אֲדָמָה אָנֹכִי, כִּי אָדָם הִקְנַנִי מִנְּעוּרָי כבר מגיל צעיר חינכו אותי לעבודה רגילה ("הִקְנַנִי" - מלשון מקנה, כלומר רועה צאן, או מלשון קנין, כלומר סוחר או עובד את אדמתו)".
ו
וְאָמַר אֵלָיו: "מָה הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה בֵּין יָדֶיךָ על זרועותיך - הנביאים נהגו להכנס לאקסטזה ולהתנהג באופן מוזר, כולל הכאה עצמית?", וְאָמַר: "אֲשֶׁר הֻכֵּיתִי בֵּית מְאַהֲבָי בבית המאהבות שלי".
{ס}
ז
חֶרֶב מכת מלחמה עוּרִי התעוררי, התרחשי עַל רֹעִי המנהיג שלי וְעַל גֶּבֶר עֲמִיתִי האנשים הגדולים, שהם כביכול חברים שלי, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת. הַךְ אֶת הָרֹעֶה וּתְפוּצֶיןָ הַצֹּאן, וַהֲשִׁבֹתִי יָדִי אחזור להכות עַל הַצֹּעֲרִים גם את עוזרי הרועה.
ח
וְהָיָה בְכָל הָאָרֶץ, נְאֻם יְהוָה, פִּי שְׁנַיִם שני שליש
להרחבה בָּהּ יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ, וְהַשְּׁלִשִׁית יִוָּתֶר בָּהּ.
ט
וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁלִשִׁית בָּאֵשׁ, וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף, וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת הַזָּהָב. הוּא מי שישאר לאחר זיקוק השליש יִקְרָא בִשְׁמִי וַאֲנִי אֶעֱנֶה אֹתוֹ. אָמַרְתִּי: "עַמִּי הוּא", וְהוּא יֹאמַר: "יְהוָה אֱלֹהָי".
{ס}
<< · ביאור:זכריה · יג · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "וּדְקָרֻהוּ אָבִיהוּ וְאִמּוֹ יֹלְדָיו בְּהִנָּבְאוֹ" (פסוק ג) - בדומה לנאמר לגבי מסית לע"ז: "כִּי יְסִיתְךָ ... נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים... יָדְךָ תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשׁוֹנָה לַהֲמִיתוֹ" (דברים יג))
- "עוּרִי עַל רֹעִי" (פסוק ז) - לשון נופל על לשון
