ביאור:נחום א
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג
| קבר נחום בעירק |
א מַשָּׂא נִינְוֵה נבואה על העיר נינוה, עיר גדולה באימפריה האשורית, סֵפֶר חֲזוֹן נַחוּם הָאֶלְקֹשִׁי שגר במקום הנקרא אלקוש.
ב אֵל קַנּוֹא קנאי, זועם וְנֹקֵם יְהוָה, נֹקֵם יְהוָה וּבַעַל חֵמָה. נֹקֵם יְהוָה לְצָרָיו, וְנוֹטֵר שומר את שנאתו הוּא לְאֹיְבָיו. ג יְהֹוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם (וגדול) וּגְדָל כֹּחַ ובכוחו הגדול הוא יכול לשאת את החטאים, וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה אך לא יסלח לגמרי (כמו בי"ג מידות - שמות לד ז) . יְהוָה בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה בסערה דַּרְכּוֹ, וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו ענני הסערה הם כביכול האבק שעולה מהאדמה כאשר ה' דורך עליה. ד גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ, וְכָל הַנְּהָרוֹת הֶחֱרִיב ייבש (למשל את נהר הירדן, כאשר חצו אותו ישראל). אֻמְלַל קמל (ה' בגערתו מייבש את צמחיית -) בָּשָׁן וְכַרְמֶל, וּפֶרַח לְבָנוֹן אֻמְלָל. ה הָרִים רָעֲשׁוּ מִמֶּנּוּ, וְהַגְּבָעוֹת הִתְמֹגָגוּ נמסו. וַתִּשָּׂא התרוממה הָאָרֶץ מִפָּנָיו, וְתֵבֵל וְכָל יֹשְׁבֵי בָהּ. ו לִפְנֵי זַעְמוֹ מִי יַעֲמוֹד, וּמִי יָקוּם יוכל לעמוד בַּחֲרוֹן אַפּוֹ. חֲמָתוֹ נִתְּכָה נשפכה כָאֵשׁ, וְהַצֻּרִים סלעים נִתְּצוּ מִמֶּנּוּ.
ז טוֹב יְהוָה לְמָעוֹז כמגן בְּיוֹם צָרָה, וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ והוא מכיר ודואג לבוטחים בו.
ח
וּבְשֶׁטֶף עֹבֵר ה' עובר כמו המון מים הזורמים ושוטפים את כל אשר בדרכם, כָּלָה כליון יַעֲשֶׂה מְקוֹמָהּ בנינוה. וְאֹיְבָיו - יְרַדֶּף חֹשֶׁךְ החושך ירדוף אחריהם.
ט
מַה תְּחַשְּׁבוּן אֶל יְהוָה על ה', להלחם בו? כָּלָה הוּא עֹשֶׂה. לֹא תָקוּם פַּעֲמַיִם צָרָה הצרה תבוא בעוצמה רבה ובבת אחת.
י
כִּי עַד כמו סִירִים סְבֻכִים קוצים סבוכים אחד בשני וּכְסָבְאָם סְבוּאִים וכמו שותי יין שיכורים, אֻכְּלוּ כְּקַשׁ כך נשרפו (אנשי נינוה) מהר כמו קש יָבֵשׁ מָלֵא יבש לגמרי.
יא
מִמֵּךְ מנינוה יָצָא חֹשֵׁב מי שחושב עַל יְהוָה עמו של ה', ישראל רָעָה, יֹעֵץ בְּלִיָּעַל יעץ עצת רשע.
{ס}
יב
כֹּה אָמַר יְהוָה: אִם שְׁלֵמִים גם אם שלמים (חזקים) חיילי אשור וְכֵן רַבִּים - וְכֵן נָגֹזּוּ וְעָבָר כך במהירות יקוצצו, ויעברו מהעולם. וְעִנִּתִךְ אמנם ייסרתי אותך (את יהודה) בעבר - לֹא אֲעַנֵּךְ עוֹד.
יג
וְעַתָּה אֶשְׁבֹּר מֹטֵהוּ מוט העול של אשור מֵעָלָיִךְ, וּמוֹסְרֹתַיִךְ חבלי העול אֲנַתֵּק.
יד
וְצִוָּה עָלֶיךָ יְהוָה: לֹא יִזָּרַע מִשִּׁמְךָ יהודה לא יזרעו יותר שדות כדי לשלם מתבואתם מס לאשור עוֹד, מִבֵּית אֱלֹהֶיךָ אַכְרִית פֶּסֶל וּמַסֵּכָה, אָשִׂים ושם (בבית אלוהיך) אשים קִבְרֶךָ תמות כאשר מקדש אליליך יקרוס עליך כִּי קַלּוֹתָ אתה נקלה, בזוי.
{פ}
ביאור:נחום · א · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- הספר מדבר על שני נושאים עיקריים. בתחילתו מתוארת עוצמת ה', ומובא עידוד ליהודים הכורעים תחת עול אשור, ובהמשכו מתואר חורבנה המוחלט של נינוה בבהירות ובפירוט. האשורים התאכזרו לעמים שכבשו: מלבד מס כבד והגליה, הם גם עינו והרגו. מכאן הרקע לנבואה זאת. נינוה, בירת אשור, אכן נפלה כ-26 שנה לפני חורבן בית ראשון (612 לפנה"ס) .
- לפי כמה חוקרים, פרק זה מכיל אקרוסטיכון חלקי: אֵל קַנּוֹא... גּוֹעֵר בַּיָּם... הָרִים רָעֲשׁוּ... וַתִּשָּׂא הָאָרֶץ... לִפְנֵי זַעְמוֹ... חֲמָתוֹ נִתְּכָה... טוֹב ה'... כִּי עַד-סִירִים... מִמֵּךְ יָצָא... - אקרוסטיכון זה, אם קיים, הוא מאוד חסר ולא עקבי. הוא מגיע רק עד האות כ"ף וחסרות בו האותיות דל"ת, זי"ן ויו"ד. בנוסף, הרווח בין אותיות האקרוסטיכון אינו זהה, ומיקומן אינו זהה בפסוקים השונים. עובדה זו נותנת בסיס לטענה שנחום מבוסס על שירה שבמקורה הייתה סדורה על פי א"ב, אולם עבר עריכה שמחקה את הסדר חלקית.
