לדלג לתוכן

ביאור:עמוס ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג


בקץ הימים ישרדו בודדים מישראל, אך הם יזכרו לתקומה של מלכות דוד ולארץ משגשגת

א רָאִיתִי אֶת אֲדֹנָי נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ ליד המזבח בבית אל, וַיֹּאמֶר: הַךְ הַכַּפְתּוֹר בכותרות העמודים התומכים בתקרה וְיִרְעֲשׁוּ יזדעזעו הַסִּפִּים מזוזות המבנה בו נמצא המזבח. וּבְצַעַם כך ה' יכה וישבור את העומדים שם בְּרֹאשׁ בנפילת התקרה על ראשם של כֻּלָּם, וְאַחֲרִיתָם ואת השורדים בַּחֶרֶב אֶהֱרֹג. לֹא יָנוּס לָהֶם נָס, וְלֹא יִמָּלֵט לָהֶם פָּלִיט.

ב אִם יַחְתְּרוּ בִשְׁאוֹל יחפרו להתחבא אפילו בתהום - מִשָּׁם יָדִי תִקָּחֵם,
וְאִם יַעֲלוּ הַשָּׁמַיִם - מִשָּׁם אוֹרִידֵם.
ג וְאִם יֵחָבְאוּ בְּרֹאשׁ הַכַּרְמֶל - מִשָּׁם אֲחַפֵּשׂ וּלְקַחְתִּים,
וְאִם יִסָּתְרוּ מִנֶּגֶד עֵינַי בְּקַרְקַע הַיָּם - מִשָּׁם אֲצַוֶּה אֶת הַנָּחָשׁ יצור ימי, כגון תנין וּנְשָׁכָם.
ד וְאִם יֵלְכוּ בַשְּׁבִי לִפְנֵי אֹיבֵיהֶם - מִשָּׁם אֲצַוֶּה אֶת הַחֶרֶב וַהֲרָגָתַם,

וְשַׂמְתִּי עֵינִי עֲלֵיהֶם לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה.

פסוק טו על בול תערוכת העשור, 1958

ה וַאדֹנָי יְהוִה הַצְּבָאוֹת, הַנּוֹגֵעַ בָּאָרֶץ וַתָּמוֹג ומיד היא נמסה (כביכול ברעידת אדמה), וְאָבְלוּ כָּל יוֹשְׁבֵי בָהּ, וְעָלְתָה כַיְאֹר כֻּלָּהּ על הארץ יעלו מים כמו שהיאור עולה על גדותיו, והיא תוצף, וְשָׁקְעָה כִּיאֹר והיא גם תשקע כפי ששוקעים מי היאור מִצְרָיִם. ו הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם (מעלותו) מַעֲלוֹתָיו עליותיו (כביכול השמים הם התקרה של העולם, ויש שם עליית גג) וַאֲגֻדָּתוֹ ההרים הגבוהים התומכים כביכול בתקרה עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ. הַקֹּרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם מורידם מהעננים כגשם (כמו לעיל ה, ח) עַל פְּנֵי הָאָרֶץ - יְהוָה שְׁמוֹ. ז הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים כמו בני ארץ כוש (ולא מיוחסים יותר מאף אומה אחרת) אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל - נְאֻם יְהוָה. הֲלוֹא אמנם אֶת יִשְׂרָאֵל הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר אך אל תראו בכך סימן לכך שאתם חשובים ומגיע לכם יחס מיוחד, שהרי יש עוד עמים שהוצאתי מארץ זרה: את הפלישתים הוצאתי מכפתור (האי כרתים) - ירמיהו מז ד וַאֲרָם מִקִּיר ממקום הנקרא 'קיר' - ראו לעיל א, ה. ח הִנֵּה עֵינֵי אֲדֹנָי יְהוִה בַּמַּמְלָכָה הַחַטָּאָה, וְהִשְׁמַדְתִּי אֹתָהּ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. אֶפֶס אבל כִּי לֹא הַשְׁמֵיד אַשְׁמִיד לא אשמיד לגמרי (אשמיד את הממלכה אבל לא את העם) אֶת בֵּית יַעֲקֹב, נְאֻם יְהוָה. ט כִּי הִנֵּה אָנֹכִי מְצַוֶּה, וַהֲנִעוֹתִי אטלטל בְכָל הַגּוֹיִם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר יִנּוֹעַ בַּכְּבָרָה במסננת וְלֹא יִפּוֹל צְרוֹר אָרֶץ אבן לאדמה (ורק גרגירי דגן עוברים במסננת) כך גם אתם תשארו במסננת ותמשיכו לנוע (האבן הנשארת במסננת נמשלת לרשעים המטולטלים בגלות כאשר הצדיקים עוברים את המסננת ועולים לארץ). י בַּחֶרֶב יָמוּתוּ כֹּל חַטָּאֵי חוטאי עַמִּי, הָאֹמְרִים: "לֹא תַגִּישׁ וְתַקְדִּים בַּעֲדֵינוּ תגש ותקרב אלינו הָרָעָה". יא בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת מלכות דוד שכעת היא כמו סוכה הנוטה ליפול, וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן הפרצים בחומות שלהם, וַהֲרִסֹתָיו אָקִים, וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם כפי שהיתה בימים עברו. יב לְמַעַן יִירְשׁוּ אֶת שְׁאֵרִית אֱדוֹם אדום כולה (בלי להשאיר שארית), וְכָל הַגּוֹיִם וכן יכבשו את אדמת שאר העמים הסובבים את ארץ ישראל, שהשתלטו על אדמותינו כששהינו בגלות, אֲשֶׁר כי נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם על ישראל, נְאֻם יְהוָה עֹשֶׂה זֹּאת. {פ}

יג הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם יְהוָה, וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר החורש והקוצר יפגשו בשדה, כי תהיה עבודה בשדות כל השנה, בזכות פורייתם, וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע יפגוש את הזורע את הכרם, המושך את שק הזרעים. וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס מיץ פירות (ההרים ימלאו עצים עם פירות עסיסיים) וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה ימסו, מרוב עסיס. יד וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת שוממות, חרבות, וְיָשָׁבוּ. וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם, וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם. טו וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם, וְלֹא יִנָּתְשׁוּ יעקרו עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם - אָמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • "אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם" (פסוק יב) - כמו בפסוק: "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" (דברים כח י)
  • "וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה" (פסוק יג) - יש מספר קוי דימיון בין פרק זה לנבואה החותמת את ספר יואל, ובפרט הפסוק הזה הדומה ל:"יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס, וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב" (יואל ד יח)