ביאור:חבקוק ב
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג
א עַל מִשְׁמַרְתִּי עמדת השמירה שלי, עמדת תצפית אֶעֱמֹדָה, וְאֶתְיַצְּבָה עַל מָצוֹר מגדל שמירה מבוצר. וַאֲצַפֶּה לִרְאוֹת מַה יְדַבֶּר בִּי אלי (כמו בבמדבר יב ב), וּמָה אָשִׁיב יענה ה', ואני אפרסם את תשובתו עַל תּוֹכַחְתִּי תלונותי בפרק הקודם (כגון "עַד אָנָה ה' שִׁוַּעְתִּי וְלֹא תִשְׁמָע"). ב וַיַּעֲנֵנִי יְהוָה, וַיֹּאמֶר: כְּתוֹב חָזוֹן את הנבואה הבאה וּבָאֵר עַל הַלֻּחוֹת חרות בצורה ברורה על גבי לוח (ולא על מגילת קלף), לְמַעַן יָרוּץ יקרא במהירות קוֹרֵא בוֹ. ג כִּי עוֹד עדיין יש חָזוֹן לַמּוֹעֵד נבואה שתתגשם בזמן הראוי לה (הזמן שקבע ה' למפלת הכשדים), וְיָפֵחַ ויש עד נאמן לַקֵּץ לזמן בו יבוא סופם של הכשדים וְלֹא יְכַזֵּב ועד זה לא ישקר. אִם יִתְמַהְמָהּ - חַכֵּה לוֹ, כִּי בֹא-יָבֹא, לֹא יְאַחֵר. ד הִנֵּה עֻפְּלָה התעלפה לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ נפשו של איש שאיננו ישר (והכוונה לכשדים), וְצַדִּיק - בֶּאֱמוּנָתוֹ בזכותו אמונתו בה' יִחְיֶה. ה וְאַף כִּי וקל וחומר הַיַּיִן בּוֹגֵד ששתוי מיין עושה מעשי רשעה, גֶּבֶר יָהִיר וְלֹא יִנְוֶה לא ירוה מהיין. אֲשֶׁר האיש אשר הִרְחִיב כִּשְׁאוֹל נַפְשׁוֹ פתח את פיו כמו הפתח הגדול של השאול, וְהוּא כַמָּוֶת וְלֹא יִשְׂבָּע כמו השאול - לא ידע שובע, וַיֶּאֱסֹף הגלה אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם, וַיִּקְבֹּץ אֵלָיו כָּל הָעַמִּים. ו הֲלוֹא אֵלֶּה כֻלָּם כל העמים שהוזכרו בפסוק הקודם, שהוגלו על ידי הכשדים עָלָיו מָשָׁל יִשָּׂאוּ, וּמְלִיצָה חִידוֹת לוֹ יאמרו כלפיו. וְיֹאמַר כל אדם מאותם עמים:
הוֹי הַמַּרְבֶּה לֹּא לוֹ לקחת את מה שאינו שלו - עַד מָתַי? וּמַכְבִּיד עָלָיו על עצמו עַבְטִיט עבוט, חוב (הכשדים קיבלו על עצמם חובות כבדים).
ז
הֲלוֹא פֶתַע לפתע יָקוּמוּ נֹשְׁכֶיךָ בעלי החוב לקחת ממך נשך, ריבית (אויביך יתקיפו אותך כדי לקחת את מה שגזלת מהם), וְיִקְצוּ לפתע יתעוררו מְזַעְזְעֶיךָ, וְהָיִיתָ לִמְשִׁסּוֹת לָמוֹ לביזה להם, הם ישדדו את רכושך.
ח
כִּי אַתָּה שַׁלּוֹתָ שללת, לקחת שלל גּוֹיִם רַבִּים - יְשָׁלּוּךָ כָּל יֶתֶר עַמִּים. מִדְּמֵי אָדָם הרי כל גדולתך נבנית על הדם ששפכת, האנשים שהרגת וַחֲמַס אֶרֶץ ועל האדמות שגזלת, קִרְיָה וְכָל יֹשְׁבֵי בָהּ.
{פ}
ט
הוֹי בֹּצֵעַ בֶּצַע רָע שהשיג ברשעות לְבֵיתוֹ לצורכי משפחתו, לָשׂוּם בַּמָּרוֹם קִנּוֹ, לְהִנָּצֵל מִכַּף רָע.
י
יָעַצְתָּ בֹּשֶׁת גרמת בושה לְבֵיתֶךָ, קְצוֹת במחשבתך לקצץ, לחסל עַמִּים רַבִּים, וְחוֹטֵא היית חוטא ב- נַפְשֶׁךָ.
יא
כִּי אֶבֶן כל האבנים שבקירות ארמנותיך (שאותם כביכול שדדת מעמים רבים) מִקִּיר תִּזְעָק תצעק עליך, על עוולותיך (את המשפט שבפסוק הבא), וְכָפִיס מֵעֵץ חתיכת קרש שבין אבני הבניין יַעֲנֶנָּה.
{פ}
יב
הוֹי בֹּנֶה עִיר בְּדָמִים באמצעות רצח, וְכוֹנֵן קִרְיָה בְּעַוְלָה.
יג
הֲלוֹא הִנֵּה הנה מגיעה עליך פורענות מֵאֵת יְהוָה צְבָאוֹת, וְיִיגְעוּ יתאמצו עַמִּים עמים הבאים לעזור לך בְּדֵי אֵשׁ בעד אש, יגיעתם תשרף באש, וּלְאֻמִּים בְּדֵי רִיק לריק יִעָפוּ.
יד
כִּי תִּמָּלֵא הָאָרֶץ לָדַעַת בשאיפה להכיר אֶת כְּבוֹד יְהוָה, כַּמַּיִם יְכַסּוּ עַל יָם.
{ס}
טו
הוֹי מַשְׁקֵה רֵעֵהוּ את רעיו (עמים אחרים), מְסַפֵּחַ חֲמָתְךָ ומאכיל אותו רעל וְאַף שַׁכֵּר גורם להם להשתכר נגד רצונם, לְמַעַן הַבִּיט עַל מְעוֹרֵיהֶם ערוותם (להשפיל אותם).
טז
שָׂבַעְתָּ קָלוֹן מִכָּבוֹד מבלי כבוד, שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל תתגלה עורלתך, כאשר תשתכר ותתערטל. תִּסּוֹב עָלֶיךָ כלפיך, נגדך כּוֹס יְמִין יְהוָה כוס התרעלה שה' מחזיק ביד ימינו (כמו בתהלים עה ט: "כִּי כוֹס בְּיַד ה'... יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי אָרֶץ"), וְקִיקָלוֹן קלון גדול עַל כְּבוֹדֶךָ יכסה את כבודך.
יז
כִּי חֲמַס לְבָנוֹן הקלון על הגזל שעשית בלבנון יְכַסֶּךָּ, וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַן שוד של בהמות שהפחיד אותן, גם על כך תענש, מִדְּמֵי אָדָם תענש על דם ששפכת (ר' פסוק ח) וַחֲמַס אֶרֶץ, קִרְיָה וְכָל יֹשְׁבֵי בָהּ.
{ס}
יח
מָה הוֹעִיל פֶּסֶל כִּי פְסָלוֹ יֹצְרוֹ שפיסל אותו אומן? מַסֵּכָה וּמוֹרֶה שָּׁקֶר הוא רק מסכה, ובכך מטעה (כאילו יש לו כוחות). כִּי בָטַח יֹצֵר יִצְרוֹ עָלָיו יוצר הפסל על כוחות הפסל לַעֲשׂוֹת ולכן ממשיך לעשות אֱלִילִים אִלְּמִים.
{ס}
יט
הוֹי אֹמֵר לָעֵץ "הָקִיצָה", "עוּרִי" לְאֶבֶן דּוּמָם. הוּא יוֹרֶה ידריך, ילמד?! הִנֵּה הוּא תָּפוּשׂ מוקף זָהָב וָכֶסֶף, וְכָל רוּחַ אֵין בְּקִרְבּוֹ.
כ
וַיהוָה ולעומת האלילים, ה' שוכן בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ, הַס שתקו מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ.
{פ}
<< · ביאור:חבקוק · ב · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- ”איש באמונתו יחיה”, ביטוי נפוץ בעברית מודרנית שמשמעו כי לכל אדם הזכות לחיות את חייו על פי ראות עיניו, השקפתו ואמונותיו. הביטוי המקורי ("צַדִּיק, בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה", פסוק ד) בעל משמעות הפוכה כמעט: מי שמאמין בה׳ הוא הצדיק, ובזכות אמונתו, יחיה.
- "וְיִיגְעוּ עַמִּים בְּדֵי אֵשׁ וּלְאֻמִּים בְּדֵי רִיק יִעָפוּ" (פסוק יג) - כבנבואת ירמיהו: "חֹמוֹת בָּבֶל הָרְחָבָה עַרְעֵר תִּתְעַרְעָר... וְיִגְעוּ עַמִּים בְּדֵי רִיק וּלְאֻמִּים בְּדֵי אֵשׁ, וְיָעֵפוּ" (ירמיהו נא נח)
- "כִּי תִּמָּלֵא הָאָרֶץ לָדַעַת אֶת כְּבוֹד ה', כַּמַּיִם יְכַסּוּ עַל יָם" (פסוק יד) - כבנבואת ישעיהו: "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה', כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו יא ט)
- "מִדְּמֵי אָדָם וַחֲמַס אֶרֶץ קִרְיָה וְכָל יֹשְׁבֵי בָהּ" - חוזר פעמיים (פסוק ח ופסוק יז), כפזמון.
- את פסוק ו פיצלנו לשתי שורות כדי להבליט את חמשת הפסקאות הפותחות במילה "אוי".
