חבקוק ב
קיצור דרך: t2002
הפרק במהדורה המוטעמת
ב א עַל־מִשְׁמַרְתִּ֣י אֶֽעֱמֹ֔דָה וְאֶֽתְיַצְּבָ֖ה עַל־מָצ֑וֹר וַאֲצַפֶּ֗ה לִרְאוֹת֙ מַה־יְדַבֶּר־בִּ֔י וּמָ֥ה אָשִׁ֖יב עַל־תּוֹכַחְתִּֽי׃
ב וַיַּעֲנֵ֤נִי יְהֹוָה֙ וַיֹּ֔אמֶר כְּתֹ֣ב חָז֔וֹן וּבָאֵ֖ר עַל־הַלֻּח֑וֹת לְמַ֥עַן יָר֖וּץ ק֥וֹרֵא בֽוֹ׃
ג כִּ֣י ע֤וֹד חָזוֹן֙ לַמּוֹעֵ֔ד וְיָפֵ֥חַ לַקֵּ֖ץ וְלֹ֣א יְכַזֵּ֑ב אִם־יִתְמַהְמָהּ֙ חַכֵּה־ל֔וֹ כִּי־בֹ֥א יָבֹ֖א לֹ֥א יְאַחֵֽר׃
ד הִנֵּ֣ה עֻפְּלָ֔ה לֹא־יָשְׁרָ֥ה נַפְשׁ֖וֹ בּ֑וֹ וְצַדִּ֖יק בֶּאֱמוּנָת֥וֹ יִֽחְיֶֽה׃
ה וְאַף֙ כִּֽי־הַיַּ֣יִן בֹּגֵ֔ד גֶּ֥בֶר יָהִ֖יר וְלֹ֣א יִנְוֶ֑ה אֲשֶׁר֩ הִרְחִ֨יב כִּשְׁא֜וֹל נַפְשׁ֗וֹ וְה֤וּא כַמָּ֙וֶת֙ וְלֹ֣א יִשְׂבָּ֔ע וַיֶּאֱסֹ֤ף אֵלָיו֙ כׇּל־הַגּוֹיִ֔ם וַיִּקְבֹּ֥ץ אֵלָ֖יו כׇּל־הָעַמִּֽים׃
ו הֲלוֹא־אֵ֣לֶּה כֻלָּ֗ם עָלָיו֙ מָשָׁ֣ל יִשָּׂ֔אוּ וּמְלִיצָ֖ה חִיד֣וֹת ל֑וֹ וְיֹאמַ֗ר ה֚וֹי הַמַּרְבֶּ֣ה לֹּא־ל֔וֹ עַד־מָתַ֕י וּמַכְבִּ֥יד עָלָ֖יו עַבְטִֽיט׃
ז הֲל֣וֹא פֶ֗תַע יָק֙וּמוּ֙ נֹֽשְׁכֶ֔יךָ וְיִקְצ֖וּ מְזַעְזְעֶ֑יךָ וְהָיִ֥יתָ לִמְשִׁסּ֖וֹת לָֽמוֹ׃
ח כִּֽי־אַתָּ֤ה שַׁלּ֙וֹתָ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים יְשׇׁלּ֖וּךָ כׇּל־יֶ֣תֶר עַמִּ֑ים מִדְּמֵ֤י אָדָם֙ וַֽחֲמַס־אֶ֔רֶץ קִרְיָ֖ה וְכׇל־יֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ׃
ט ה֗וֹי בֹּצֵ֛עַ בֶּ֥צַע רָ֖ע לְבֵית֑וֹ לָשׂ֤וּם בַּמָּרוֹם֙ קִנּ֔וֹ לְהִנָּצֵ֖ל מִכַּף־רָֽע׃
י יָעַ֥צְתָּ בֹּ֖שֶׁת לְבֵיתֶ֑ךָ קְצוֹת־עַמִּ֥ים רַבִּ֖ים וְחוֹטֵ֥א נַפְשֶֽׁךָ׃
יא כִּי־אֶ֖בֶן מִקִּ֣יר תִּזְעָ֑ק וְכָפִ֖יס מֵעֵ֥ץ יַעֲנֶֽנָּה׃
יב ה֛וֹי בֹּנֶ֥ה עִ֖יר בְּדָמִ֑ים וְכוֹנֵ֥ן קִרְיָ֖ה בְּעַוְלָֽה׃
יג הֲל֣וֹא הִנֵּ֔ה מֵאֵ֖ת יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְיִֽיגְע֤וּ עַמִּים֙ בְּדֵי־אֵ֔שׁ וּלְאֻמִּ֖ים בְּדֵי־רִ֥יק יִעָֽפוּ׃
יד כִּ֚י תִּמָּלֵ֣א הָאָ֔רֶץ לָדַ֖עַת אֶת־כְּב֣וֹד יְהֹוָ֑ה כַּמַּ֖יִם יְכַסּ֥וּ עַל־יָֽם׃
טו ה֚וֹי מַשְׁקֵ֣ה רֵעֵ֔הוּ מְסַפֵּ֥חַ חֲמָתְךָ֖ וְאַ֣ף שַׁכֵּ֑ר לְמַ֥עַן הַבִּ֖יט עַל־מְעוֹרֵיהֶֽם׃
טז שָׂבַ֤עְתָּ קָלוֹן֙ מִכָּב֔וֹד שְׁתֵ֥ה גַם־אַ֖תָּה וְהֵעָרֵ֑ל תִּסּ֣וֹב עָלֶ֗יךָ כּ֚וֹס יְמִ֣ין יְהֹוָ֔ה וְקִיקָל֖וֹן עַל־כְּבוֹדֶֽךָ׃
יז כִּ֣י חֲמַ֤ס לְבָנוֹן֙ יְכַסֶּ֔ךָּ וְשֹׁ֥ד בְּהֵמ֖וֹת יְחִיתַ֑ן מִדְּמֵ֤י אָדָם֙ וַחֲמַס־אֶ֔רֶץ קִרְיָ֖ה וְכׇל־יֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ׃
יח מָה־הוֹעִ֣יל פֶּ֗סֶל כִּ֤י פְסָלוֹ֙ יֹֽצְר֔וֹ מַסֵּכָ֖ה וּמ֣וֹרֶה שָּׁ֑קֶר כִּ֣י בָטַ֞ח יֹצֵ֤ר יִצְרוֹ֙ עָלָ֔יו לַעֲשׂ֖וֹת אֱלִילִ֥ים אִלְּמִֽים׃
יט ה֣וֹי אֹמֵ֤ר לָעֵץ֙ הָקִ֔יצָה ע֖וּרִי לְאֶ֣בֶן דּוּמָ֑ם ה֣וּא יוֹרֶ֔ה הִנֵּה־ה֗וּא תָּפוּשׂ֙ זָהָ֣ב וָכֶ֔סֶף וְכׇל־ר֖וּחַ אֵ֥ין בְּקִרְבּֽוֹ׃
כ וַיהֹוָ֖ה בְּהֵיכַ֣ל קׇדְשׁ֑וֹ הַ֥ס מִפָּנָ֖יו כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור ואצפה לראות מה ידבר בי ומה אשיב על תוכחתי
ב ויענני יהוה ויאמר כתוב חזון ובאר על הלחות למען ירוץ קורא בו
ג כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא לא יאחר
ד הנה עפלה לא ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה
ה ואף כי היין בוגד גבר יהיר ולא ינוה אשר הרחיב כשאול נפשו והוא כמות ולא ישבע ויאסף אליו כל הגוים ויקבץ אליו כל העמים
ו הלוא אלה כלם עליו משל ישאו ומליצה חידות לו ויאמר הוי המרבה לא לו עד מתי ומכביד עליו עבטיט
ז הלוא פתע יקומו נשכיך ויקצו מזעזעיך והיית למשסות למו
ח כי אתה שלות גוים רבים ישלוך כל יתר עמים מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה
ט הוי בצע בצע רע לביתו לשום במרום קנו להנצל מכף רע
י יעצת בשת לביתך קצות עמים רבים וחוטא נפשך
יא כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה
יב הוי בנה עיר בדמים וכונן קריה בעולה יג הלוא הנה מאת יהוה צבאות וייגעו עמים בדי אש ולאמים בדי ריק יעפו יד כי תמלא הארץ לדעת את כבוד יהוה כמים יכסו על ים טו הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר למען הביט על מעוריהם טז שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל תסוב עליך כוס ימין יהוה וקיקלון על כבודך יז כי חמס לבנון יכסך ושד בהמות יחיתן מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה יח מה הועיל פסל כי פסלו יצרו מסכה ומורה שקר כי בטח יצר יצרו עליו לעשות אלילים אלמים יט הוי אמר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה הנה הוא תפוש זהב וכסף וכל רוח אין בקרבו כ ויהוה בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ
א עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה וְאֶתְיַצְּבָה עַל מָצוֹר וַאֲצַפֶּה לִרְאוֹת מַה יְדַבֶּר בִּי וּמָה אָשִׁיב עַל תּוֹכַחְתִּי.
ב וַיַּעֲנֵנִי יְהוָה וַיֹּאמֶר כְּתוֹב חָזוֹן וּבָאֵר עַל הַלֻּחוֹת לְמַעַן יָרוּץ קוֹרֵא בוֹ.
ג כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר.
ד הִנֵּה עֻפְּלָה לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה.
ה וְאַף כִּי הַיַּיִן בּוֹגֵד גֶּבֶר יָהִיר וְלֹא יִנְוֶה אֲשֶׁר הִרְחִיב כִּשְׁאוֹל נַפְשׁוֹ וְהוּא כַמָּוֶת וְלֹא יִשְׂבָּע וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם וַיִּקְבֹּץ אֵלָיו כָּל הָעַמִּים.
ו הֲלוֹא אֵלֶּה כֻלָּם עָלָיו מָשָׁל יִשָּׂאוּ וּמְלִיצָה חִידוֹת לוֹ וְיֹאמַר הוֹי הַמַּרְבֶּה לֹּא לוֹ עַד מָתַי וּמַכְבִּיד עָלָיו עַבְטִיט.
ז הֲלוֹא פֶתַע יָקוּמוּ נֹשְׁכֶיךָ וְיִקְצוּ מְזַעְזְעֶיךָ וְהָיִיתָ לִמְשִׁסּוֹת לָמוֹ.
ח כִּי אַתָּה שַׁלּוֹתָ גּוֹיִם רַבִּים יְשָׁלּוּךָ כָּל יֶתֶר עַמִּים מִדְּמֵי אָדָם וַחֲמַס אֶרֶץ קִרְיָה וְכָל יֹשְׁבֵי בָהּ.
ט הוֹי בֹּצֵעַ בֶּצַע רָע לְבֵיתוֹ לָשׂוּם בַּמָּרוֹם קִנּוֹ לְהִנָּצֵל מִכַּף רָע.
י יָעַצְתָּ בֹּשֶׁת לְבֵיתֶךָ קְצוֹת עַמִּים רַבִּים וְחוֹטֵא נַפְשֶׁךָ.
יא כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה.
יב הוֹי בֹּנֶה עִיר בְּדָמִים וְכוֹנֵן קִרְיָה בְּעַוְלָה. יג הֲלוֹא הִנֵּה מֵאֵת יְהוָה צְבָאוֹת וְיִיגְעוּ עַמִּים בְּדֵי אֵשׁ וּלְאֻמִּים בְּדֵי רִיק יִעָפוּ. יד כִּי תִּמָּלֵא הָאָרֶץ לָדַעַת אֶת כְּבוֹד יְהוָה כַּמַּיִם יְכַסּוּ עַל יָם. טו הוֹי מַשְׁקֵה רֵעֵהוּ מְסַפֵּחַ חֲמָתְךָ וְאַף שַׁכֵּר לְמַעַן הַבִּיט עַל מְעוֹרֵיהֶם. טז שָׂבַעְתָּ קָלוֹן מִכָּבוֹד שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל תִּסּוֹב עָלֶיךָ כּוֹס יְמִין יְהוָה וְקִיקָלוֹן עַל כְּבוֹדֶךָ. יז כִּי חֲמַס לְבָנוֹן יְכַסֶּךָּ וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַן מִדְּמֵי אָדָם וַחֲמַס אֶרֶץ קִרְיָה וְכָל יֹשְׁבֵי בָהּ. יח מָה הוֹעִיל פֶּסֶל כִּי פְסָלוֹ יֹצְרוֹ מַסֵּכָה וּמוֹרֶה שָּׁקֶר כִּי בָטַח יֹצֵר יִצְרוֹ עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֱלִילִים אִלְּמִים. יט הוֹי אֹמֵר לָעֵץ הָקִיצָה עוּרִי לְאֶבֶן דּוּמָם הוּא יוֹרֶה הִנֵּה הוּא תָּפוּשׂ זָהָב וָכֶסֶף וְכָל רוּחַ אֵין בְּקִרְבּוֹ. כ וַיהוָה בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ הַס מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ.
(א) עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה וְאֶתְיַצְּבָה עַל מָצוֹר וַאֲצַפֶּה לִרְאוֹת מַה יְדַבֶּר בִּי וּמָה אָשִׁיב עַל תּוֹכַחְתִּי.
(ב) וַיַּעֲנֵנִי יְהוָה וַיֹּאמֶר כְּתוֹב חָזוֹן וּבָאֵר עַל הַלֻּחוֹת לְמַעַן יָרוּץ קוֹרֵא בוֹ.
(ג) כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר.
(ד) הִנֵּה עֻפְּלָה לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה.
(ה) וְאַף כִּי הַיַּיִן בּוֹגֵד גֶּבֶר יָהִיר וְלֹא יִנְוֶה אֲשֶׁר הִרְחִיב כִּשְׁאוֹל נַפְשׁוֹ וְהוּא כַמָּוֶת וְלֹא יִשְׂבָּע וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם וַיִּקְבֹּץ אֵלָיו כָּל הָעַמִּים.
(ו) הֲלוֹא אֵלֶּה כֻלָּם עָלָיו מָשָׁל יִשָּׂאוּ וּמְלִיצָה חִידוֹת לוֹ וְיֹאמַר הוֹי הַמַּרְבֶּה לֹּא לוֹ עַד מָתַי וּמַכְבִּיד עָלָיו עַבְטִיט.
(ז) הֲלוֹא פֶתַע יָקוּמוּ נֹשְׁכֶיךָ וְיִקְצוּ מְזַעְזְעֶיךָ וְהָיִיתָ לִמְשִׁסּוֹת לָמוֹ.
(ח) כִּי אַתָּה שַׁלּוֹתָ גּוֹיִם רַבִּים יְשָׁלּוּךָ כָּל יֶתֶר עַמִּים מִדְּמֵי אָדָם וַחֲמַס אֶרֶץ קִרְיָה וְכָל יֹשְׁבֵי בָהּ.
(ט) הוֹי בֹּצֵעַ בֶּצַע רָע לְבֵיתוֹ לָשׂוּם בַּמָּרוֹם קִנּוֹ לְהִנָּצֵל מִכַּף רָע.
(י) יָעַצְתָּ בֹּשֶׁת לְבֵיתֶךָ קְצוֹת עַמִּים רַבִּים וְחוֹטֵא נַפְשֶׁךָ.
(יא) כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה.
(יב) הוֹי בֹּנֶה עִיר בְּדָמִים וְכוֹנֵן קִרְיָה בְּעַוְלָה.
(יג) הֲלוֹא הִנֵּה מֵאֵת יְהוָה צְבָאוֹת וְיִיגְעוּ עַמִּים בְּדֵי אֵשׁ וּלְאֻמִּים בְּדֵי רִיק יִעָפוּ.
(יד) כִּי תִּמָּלֵא הָאָרֶץ לָדַעַת אֶת כְּבוֹד יְהוָה כַּמַּיִם יְכַסּוּ עַל יָם.
(טו) הוֹי מַשְׁקֵה רֵעֵהוּ מְסַפֵּחַ חֲמָתְךָ וְאַף שַׁכֵּר לְמַעַן הַבִּיט עַל מְעוֹרֵיהֶם.
(טז) שָׂבַעְתָּ קָלוֹן מִכָּבוֹד שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל תִּסּוֹב עָלֶיךָ כּוֹס יְמִין יְהוָה וְקִיקָלוֹן עַל כְּבוֹדֶךָ.
(יז) כִּי חֲמַס לְבָנוֹן יְכַסֶּךָּ וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַן מִדְּמֵי אָדָם וַחֲמַס אֶרֶץ קִרְיָה וְכָל יֹשְׁבֵי בָהּ.
(יח) מָה הוֹעִיל פֶּסֶל כִּי פְסָלוֹ יֹצְרוֹ מַסֵּכָה וּמוֹרֶה שָּׁקֶר כִּי בָטַח יֹצֵר יִצְרוֹ עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֱלִילִים אִלְּמִים.
(יט) הוֹי אֹמֵר לָעֵץ הָקִיצָה עוּרִי לְאֶבֶן דּוּמָם הוּא יוֹרֶה הִנֵּה הוּא תָּפוּשׂ זָהָב וָכֶסֶף וְכָל רוּחַ אֵין בְּקִרְבּוֹ.
(כ) וַיהוָה בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ הַס מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ.
א עַל מִשְׁמַרְתִּי עמדת השמירה שלי, עמדת תצפית אֶעֱמֹדָה, וְאֶתְיַצְּבָה עַל מָצוֹר מגדל שמירה מבוצר. וַאֲצַפֶּה לִרְאוֹת מַה יְדַבֶּר בִּי אלי (כמו בבמדבר יב ב), וּמָה אָשִׁיב יענה ה', ואני אפרסם את תשובתו עַל תּוֹכַחְתִּי תלונותי בפרק הקודם (כגון "עַד אָנָה ה' שִׁוַּעְתִּי וְלֹא תִשְׁמָע"). ב וַיַּעֲנֵנִי יְהוָה, וַיֹּאמֶר: כְּתוֹב חָזוֹן את הנבואה הבאה וּבָאֵר עַל הַלֻּחוֹת חרות בצורה ברורה על גבי לוח (ולא על מגילת קלף), לְמַעַן יָרוּץ יקרא במהירות קוֹרֵא בוֹ. ג כִּי עוֹד עדיין יש חָזוֹן לַמּוֹעֵד נבואה שתתגשם בזמן הראוי לה (הזמן שקבע ה' למפלת הכשדים), וְיָפֵחַ ויש עד נאמן לַקֵּץ לזמן בו יבוא סופם של הכשדים וְלֹא יְכַזֵּב ועד זה לא ישקר. אִם יִתְמַהְמָהּ - חַכֵּה לוֹ, כִּי בֹא-יָבֹא, לֹא יְאַחֵר. ד הִנֵּה עֻפְּלָה התעלפה לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ נפשו של איש שאיננו ישר (והכוונה לכשדים), וְצַדִּיק - בֶּאֱמוּנָתוֹ בזכותו אמונתו בה' יִחְיֶה. ה וְאַף כִּי וקל וחומר הַיַּיִן בּוֹגֵד ששתוי מיין עושה מעשי רשעה, גֶּבֶר יָהִיר וְלֹא יִנְוֶה לא ירוה מהיין. אֲשֶׁר האיש אשר הִרְחִיב כִּשְׁאוֹל נַפְשׁוֹ פתח את פיו כמו הפתח הגדול של השאול, וְהוּא כַמָּוֶת וְלֹא יִשְׂבָּע כמו השאול - לא ידע שובע, וַיֶּאֱסֹף הגלה אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם, וַיִּקְבֹּץ אֵלָיו כָּל הָעַמִּים. ו הֲלוֹא אֵלֶּה כֻלָּם כל העמים שהוזכרו בפסוק הקודם, שהוגלו על ידי הכשדים עָלָיו מָשָׁל יִשָּׂאוּ, וּמְלִיצָה חִידוֹת לוֹ יאמרו כלפיו. וְיֹאמַר כל אדם מאותם עמים:
הוֹי הַמַּרְבֶּה לֹּא לוֹ לקחת את מה שאינו שלו - עַד מָתַי? וּמַכְבִּיד עָלָיו על עצמו עַבְטִיט עבוט, חוב (הכשדים קיבלו על עצמם חובות כבדים).
ז
הֲלוֹא פֶתַע לפתע יָקוּמוּ נֹשְׁכֶיךָ בעלי החוב לקחת ממך נשך, ריבית (אויביך יתקיפו אותך כדי לקחת את מה שגזלת מהם), וְיִקְצוּ לפתע יתעוררו מְזַעְזְעֶיךָ, וְהָיִיתָ לִמְשִׁסּוֹת לָמוֹ לביזה להם, הם ישדדו את רכושך.
ח
כִּי אַתָּה שַׁלּוֹתָ שללת, לקחת שלל גּוֹיִם רַבִּים - יְשָׁלּוּךָ כָּל יֶתֶר עַמִּים. מִדְּמֵי אָדָם הרי כל גדולתך נבנית על הדם ששפכת, האנשים שהרגת וַחֲמַס אֶרֶץ ועל האדמות שגזלת, קִרְיָה וְכָל יֹשְׁבֵי בָהּ.
{פ}
ט
הוֹי בֹּצֵעַ בֶּצַע רָע שהשיג ברשעות לְבֵיתוֹ לצורכי משפחתו, לָשׂוּם בַּמָּרוֹם קִנּוֹ, לְהִנָּצֵל מִכַּף רָע.
י
יָעַצְתָּ בֹּשֶׁת גרמת בושה לְבֵיתֶךָ, קְצוֹת במחשבתך לקצץ, לחסל עַמִּים רַבִּים, וְחוֹטֵא היית חוטא ב- נַפְשֶׁךָ.
יא
כִּי אֶבֶן כל האבנים שבקירות ארמנותיך (שאותם כביכול שדדת מעמים רבים) מִקִּיר תִּזְעָק תצעק עליך, על עוולותיך (את המשפט שבפסוק הבא), וְכָפִיס מֵעֵץ חתיכת קרש שבין אבני הבניין יַעֲנֶנָּה.
{פ}
יב
הוֹי בֹּנֶה עִיר בְּדָמִים באמצעות רצח, וְכוֹנֵן קִרְיָה בְּעַוְלָה.
יג
הֲלוֹא הִנֵּה הנה מגיעה עליך פורענות מֵאֵת יְהוָה צְבָאוֹת, וְיִיגְעוּ יתאמצו עַמִּים עמים הבאים לעזור לך בְּדֵי אֵשׁ בעד אש, יגיעתם תשרף באש, וּלְאֻמִּים בְּדֵי רִיק לריק יִעָפוּ.
יד
כִּי תִּמָּלֵא הָאָרֶץ לָדַעַת בשאיפה להכיר אֶת כְּבוֹד יְהוָה, כַּמַּיִם יְכַסּוּ עַל יָם.
{ס}
טו
הוֹי מַשְׁקֵה רֵעֵהוּ את רעיו (עמים אחרים), מְסַפֵּחַ חֲמָתְךָ ומאכיל אותו רעל וְאַף שַׁכֵּר גורם להם להשתכר נגד רצונם, לְמַעַן הַבִּיט עַל מְעוֹרֵיהֶם ערוותם (להשפיל אותם).
טז
שָׂבַעְתָּ קָלוֹן מִכָּבוֹד מבלי כבוד, שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל תתגלה עורלתך, כאשר תשתכר ותתערטל. תִּסּוֹב עָלֶיךָ כלפיך, נגדך כּוֹס יְמִין יְהוָה כוס התרעלה שה' מחזיק ביד ימינו (כמו בתהלים עה ט: "כִּי כוֹס בְּיַד ה'... יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי אָרֶץ"), וְקִיקָלוֹן קלון גדול עַל כְּבוֹדֶךָ יכסה את כבודך.
יז
כִּי חֲמַס לְבָנוֹן הקלון על הגזל שעשית בלבנון יְכַסֶּךָּ, וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַן שוד של בהמות שהפחיד אותן, גם על כך תענש, מִדְּמֵי אָדָם תענש על דם ששפכת (ר' פסוק ח) וַחֲמַס אֶרֶץ, קִרְיָה וְכָל יֹשְׁבֵי בָהּ.
{ס}
יח
מָה הוֹעִיל פֶּסֶל כִּי פְסָלוֹ יֹצְרוֹ שפיסל אותו אומן? מַסֵּכָה וּמוֹרֶה שָּׁקֶר הוא רק מסכה, ובכך מטעה (כאילו יש לו כוחות). כִּי בָטַח יֹצֵר יִצְרוֹ עָלָיו יוצר הפסל על כוחות הפסל לַעֲשׂוֹת ולכן ממשיך לעשות אֱלִילִים אִלְּמִים.
{ס}
יט
הוֹי אֹמֵר לָעֵץ "הָקִיצָה", "עוּרִי" לְאֶבֶן דּוּמָם. הוּא יוֹרֶה ידריך, ילמד?! הִנֵּה הוּא תָּפוּשׂ מוקף זָהָב וָכֶסֶף, וְכָל רוּחַ אֵין בְּקִרְבּוֹ.
כ
וַיהוָה ולעומת האלילים, ה' שוכן בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ, הַס שתקו מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ.
{פ}
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: