קטגוריה:חבקוק ב ג
כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא לא יאחר.
כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר.
כִּ֣י ע֤וֹד חָזוֹן֙ לַמּוֹעֵ֔ד וְיָפֵ֥חַ לַקֵּ֖ץ וְלֹ֣א יְכַזֵּ֑ב אִם־יִתְמַהְמָהּ֙ חַכֵּה־ל֔וֹ כִּי־בֹ֥א יָבֹ֖א לֹ֥א יְאַחֵֽר׃
כִּ֣י כִּ֣י - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC ע֤וֹד ע֤וֹד - תואר הפועל
צורת יסוד: 5750
מורפ': HD חָזוֹן֙ חָזוֹן֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2377
מורפ': HNcmsa לַמּוֹעֵ֔ד לַ - מילת יחס, ה' הידיעה
מּוֹעֵ֔ד - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/4150
מורפ': HRd/Ncmsa וְיָפֵ֥חַ וְ - ו' החיבור
יָפֵ֥חַ - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/6315
מורפ': HC/Vhi3ms לַקֵּ֖ץ לַ - מילת יחס, ה' הידיעה
קֵּ֖ץ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/7093
מורפ': HRd/Ncmsa וְלֹ֣א וְ - ו' החיבור
לֹ֣א - מילית, שלילה
צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn יְכַזֵּ֑ב יְכַזֵּ֑ב - פועל, פיעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3576
מורפ': HVpi3ms אִם אִם - ו' החיבור
צורת יסוד: 518 a
מורפ': HC־יִתְמַהְמָהּ֙ יִתְמַהְמָהּ֙ - פועל, f, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 4102
מורפ': HVfi3ms חַכֵּה חַכֵּה - פועל, פיעל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 2442
מורפ': HVpv2ms־ל֔וֹ ל֔ - מילת יחס
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3ms כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־בֹ֥א בֹ֥א - פועל, קל, מקור מוחלט
צורת יסוד: 935
מורפ': HVqa יָבֹ֖א יָבֹ֖א - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 935
מורפ': HVqi3ms לֹ֥א לֹ֥א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn יְאַחֵֽר יְאַחֵֽר - פועל, פיעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 309
מורפ': HVpi3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
כִּ֣י מונח (משרת, דרגא 5) ע֤וֹד מהפך (משרת, דרגא 5) חָזוֹן֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לַמּוֹעֵ֔ד זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְיָפֵ֥חַ מרכא (משרת, דרגא 5) לַקֵּ֖ץ טפחא (מלך, דרגא 2)
וְלֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) יְכַזֵּ֑ב אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
אִם־יִתְמַהְמָהּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
חַכֵּה־ל֔וֹ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
כִּֽי־בֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) יָבֹ֖א טפחא (מלך, דרגא 2)
לֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) יְאַחֵֽר סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
כִּי עוֹד עדיין יש חָזוֹן לַמּוֹעֵד נבואה שתתגשם בזמן הראוי לה (הזמן שקבע ה' למפלת הכשדים), וְיָפֵחַ ויש עד נאמן לַקֵּץ לזמן בו יבוא סופם של הכשדים וְלֹא יְכַזֵּב ועד זה לא ישקר. אִם יִתְמַהְמָהּ - חַכֵּה לוֹ, כִּי בֹא-יָבֹא, לֹא יְאַחֵר.
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"ויפח לקץ" - ודיבר שיאמר לו על הקץ של בבל לפי מלאת לבבל שבעים שנה ויפח ל' דבור הוא והרבה יש בספר משלי ועל שם שהדבור אינו אלא רוח היוצא מן הפה קורהו פיח וקורהו רוח כגון וברוח פיו כל צבאם (תהלים לג)
"ולא יכזב אם יתמהמה" - לבוא שיאריך לכם אותו מועד חכה לו כי לא יאחר אחר השבעים כלום ועוד יש לפרש אם יתמהמה הנביא לבא והוא היה ירמיהו וי"ת כתיבא נבואתא ומפרשא על ספרא דאורייתא תרגם כתב כמו כתיב כבר נרמז (בתורה) אז תרצה הארץ את שבתותיה שבעים שמיטות קלקלו ישראל ולא שמטו וכנגדן גלו ממנה שבעים שנה וכן הוא אומר (בדברי הימים בסוף ב') עד רצתה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה למלאות שבעים שנה וכן אתה מוצא (ביחזקאל ד) ואני נתתי לך את שני עונם שלש מאות ותשעים יום יום לשנה נתתיו לך ואומר ואתה שכב לך על צדך השמאלית וגומ' נמצאת אתה אומר הכעיסו ישראל ש"צ שנה עד שגלו עשרת השבטים ושבט יהודה קילקלו ארבעים ומשגלו עשרת השבטים עד חרבות ירושלים הם עשרים ושתים של מנשה ושאר שנותיו בתשובה שהרי נאמר בו (מלכים ב כא) ויעש הרע ככל אשר עשה אחאב כמנין שנותיו של אחאב והוא מלך עשרים ושתים שנה שתים של אמון בנו ואחת עשרה של יהויקים ואחת עשרה של צדקיהו הרי ארבעים וששה ונבואה זו נאמרה ליחזקאל בשנה החמשי' לצדקיהו מכל מקום נמצאו ימי קלקולם ארבע מאות ושלשים וששה שנים שלאחר נבואה זו שהוסיף ו' שנים ת' שנים עושים ח' יובלות וכל יובל ז' שמטות הרי נ"ו שמטות וח' שנים המוקדשות ליובל הרי ס"ד ובל' ושש שנה יש ה' שמטות הרי ס"ט שנים מקודשות ושנת יובל זה האחרון נחשב אף הוא במנין שבעונם לא נגמר וכאן ככה אמר לו הקב"ה לחבקוק כבר כתוב חזון בתורה אבל סתום הוא הוסיף אתה ובאר על הלוחות כי עוד יתגלה חזון למועד זהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"למועד" - לזמן קבוע כמו העביר המועד (ירמיהו מו)
"ויפח" - ענין דבור כמו יפיח אמונה (משלי יב)
"יתמהמה" - ענין התעכבות כמו חשתי ולא התמהמהתי (תהלים קיט)
"חכה" - ענין תקוה כמו וחכיתי לה' (ישעיהו ח)
"יאחר" - מלשון איחור והמתנה
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"ויפח". מורה על הדיבור הבלתי נשלם. כי קץ הפלאות לא נאמר לדניאל בפירוש רק ברמז:
"יכזב". דבר הפוסק ואינו מתקיים כמו היו תהיה לי כמו אכזב (ירמיה ט"ו).
"יתמהמה, לא יאחר". האיחור מאחר זמן הקבוע, ויש מאחר ובלתי מתמהמה, כמו אם נקבע הזמן על שעה אחת והוא בא לשתי שעות, ויש מתמהמה ובלתי מתאחר, אם נקבע הזמן לאלף שנה ובא בעתה, וחז"ל קבעו זמן על לאו דלא תאחר האמור בתורה כי לא יצוייר מתאחר רק אם יש זמן קבוע:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "חבקוק ב ג"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.