מ"ג חבקוק ב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג חבקוק · ב · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנה עפלה לא ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִנֵּה עֻפְּלָה לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִנֵּ֣ה עֻפְּלָ֔ה לֹא־יָשְׁרָ֥ה נַפְשׁ֖וֹ בּ֑וֹ וְצַדִּ֖יק בֶּאֱמוּנָת֥וֹ יִֽחְיֶֽה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

הָא רַשִׁיעַיָא אָמְרִין לֵית כָּל אִלֵין וְצַדִיקַיָא עַל קוּשְׁטְהוֹן יִתְקַיְמוּן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הנה עופלה" - נפש שלו תמיד היא בכעס ובתאוה שואף לבלוע ולא שבע עופלה ל' עזות כמו (במדבר יד) ויעפילו וכן עופל ובוחן (ישעיהו לב)

"לא ישרה נפשו בו" - אין רוחו מתקררת עליו לומר די במה שקניתי כבר לכן יבא עליו הפורענות

"וצדיק באמונתו יחיה" - יכניה המלך שעתיד זה להגלותו יעמוד לו צדקו וביום שיושלך זה מקברו ישא אויל מרודך את ראש יהויכין וישם את כסאו מעל לכסא המלכים

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"הנה עופלה" - עתה בא לבאר החזון בדבר מפלת בבל והכרתת זרעו ואמר הנה כל המתחזק ומתגאה אין ישרות בנפשו אשר בו ואפילו צדיק יחיה הוא במה שמאמין בהאל לחשוב שהכל בא ממנו בחפצו ולא יתלה הדבר בזכות עצמו וכח זרועו 

מצודת ציון

"עופלה" - ענין התחזקות וכן ויעפילו לעלות (במדבר יד)

"ישרה" - מלשון יושר

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הנה עפלה לא ישרה נפשו בו", מי שנפשו אשר בו לא ישרה הנפש ההיא תתעפל ותתחזק לחשב קצין ולדחק את הקץ, הודיע לו כי רבים יכשלו ויעפילו לעלות בכח ובתוקף להביא את הקץ, כמ"ש ופריצי בני עמך יתנשאו להעמיד חזון ונכשלו, שיעמדו כמה נביאים מזוייפים ויגרמו כמה רעות לישראל, ושיעמדו רבים שיעפילו להעמיד חזון ולחשב קצין וכשלא יבא בזמן הנחשב להם יצאו מן הדת, אבל "וצדיק באמונתו יחיה", הצדיק אשר ישרה נפשו בו, לא תעפל נפשו לחשב קצין ולהעמיד חזון, רק יחיה באמונתו ויאמין כי יש יום לה' וידום לה' ויתחולל לו:

ביאור המילות

"עפלה". שם עופל מורה על מבצר שהוא בנוי במקום גבוה, ופעל עפל מי שמפציר לעלות למקום גבוה הנשגב מכחו, כמו ויעפילו לעלות ההרה, ופעל עפלה על הנפש, הנפש הבלתי ישרה תתנשא לעלות למעלה ממדרגתה:
 

<< · מ"ג חבקוק · ב · ד · >>