לדלג לתוכן

ביאור:זכריה יב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג


מלחמת העמים על ירושלים באחרית הימים - ה' יגן על ערי יהודה ועל ירושלים, שבה יספדו למי שנדקר בקרב

א מַשָּׂא נבואת דְבַר יְהוָה עַל יִשְׂרָאֵל, נְאֻם יְהוָה נֹטֶה שפרש את ה- שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וְיֹצֵר רוּחַ אָדָם בְּקִרְבּוֹ. {פ}

ב הִנֵּה אָנֹכִי שָׂם אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם סַף כספל מלא רַעַל לְכָל הָעַמִּים סָבִיב, וְגַם עַל יְהוּדָה וגם אעשה זאת לגבי אנשי יהודה, אשר יברחו לירושלים מעריהם שנכבשו יִהְיֶה בַמָּצוֹר אשר יהיה נצור במצור עַל יְרוּשָׁלָ͏ִם. ג וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא אָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם אֶבֶן מַעֲמָסָה כבדה לְכָל הָעַמִּים, כָּל עֹמְסֶיהָ הסוחבים אותה שָׂרוֹט יִשָּׂרֵטוּ, וְנֶאֶסְפוּ עָלֶיהָ לנסות להזיז אותה - לכבוש את ירושלים כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. ד בַּיּוֹם הַהוּא, נְאֻם יְהוָה, אַכֶּה כָל סוּס בַּתִּמָּהוֹן וְרֹכְבוֹ בַּשִּׁגָּעוֹן, וְעַל בֵּית יְהוּדָה אֶפְקַח אֶת עֵינַי אשגיח, אשמור, וְכֹל סוּס הָעַמִּים אַכֶּה בַּעִוָּרוֹן. ה וְאָמְרוּ אַלֻּפֵי מפקדי יְהוּדָה בְּלִבָּם: "אַמְצָה אתחזק, אתאמץ לִי יֹשְׁבֵי ליושבי, למען תושבי יְרוּשָׁלַ͏ִם בַּיהוָה על ידי ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵיהֶם". ו בַּיּוֹם הַהוּא אָשִׂים אֶת אַלֻּפֵי יְהוּדָה כְּכִיּוֹר אֵשׁ כמו סיר מלא גחלים בוערות בְּעֵצִים בתוך ערמת קרשים, והכיור מבעיר אותם, וּכְלַפִּיד אֵשׁ בְּעָמִיר המבעיר ערימת שיבולים, וְאָכְלוּ עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאול אֶת כָּל הָעַמִּים סָבִיב, וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלַ͏ִם אוכלוסיית ירושלים עוֹד תַּחְתֶּיהָ במקומה בִּירוּשָׁלָ͏ִם. {פ}

ז וְהוֹשִׁיעַ יְהוָה אֶת אָהֳלֵי יְהוּדָה תושבי יהודה הגרים מחוץ לירושלים בָּרִאשֹׁנָה תחילה (לפני יושבי ירושלים), לְמַעַן לֹא תִגְדַּל תִּפְאֶרֶת יתגאו בכוחם ובחומות עירם בֵּית דָּוִיד משפחת המלך בירושלים וְתִפְאֶרֶת יֹשֵׁב יְרוּשָׁלַ͏ִם עַל יְהוּדָה. ח בַּיּוֹם הַהוּא יָגֵן יְהוָה בְּעַד יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלַ͏ִם. וְהָיָה הַנִּכְשָׁל החלשים בָּהֶם בַּיּוֹם הַהוּא - כְּדָוִיד יהיו גיבורים כמו דוד המלך, וּבֵית דָּוִיד - כֵּאלֹהִים יהיו כמו אלהים, כלומר -, כְּמַלְאַךְ יְהוָה לִפְנֵיהֶם ההולך לפני מחנה ישראל. ט וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, אֲבַקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלָ͏ִם. י וְשָׁפַכְתִּי עַל בֵּית דָּוִיד וְעַל יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלַ͏ִם רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים הם יפנו אלי בתפילה, וְהִבִּיטוּ אֵלַי. אֵת אֲשֶׁר דָּקָרוּ ולגבי אדם מסויים (שלא פורש שמו) שהאויב דקר אותו למוות, וְסָפְדוּ עָלָיו כְּמִסְפֵּד עַל הַיָּחִיד בן יחיד (שמת), וְהָמֵר ימררו בבכי עָלָיו כְּהָמֵר עַל הַבְּכוֹר. יא בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלַ͏ִם כְּמִסְפַּד הֲדַדְ־רִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן כפי שהיה באבל מפורסם שהיה בתקופתם. יב וְסָפְדָה הָאָרֶץ מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת לְבָד - מִשְׁפַּחַת בֵּית דָּוִיד לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד, מִשְׁפַּחַת בֵּית נָתָן לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד. יג מִשְׁפַּחַת בֵּית לֵוִי לווים תושבי ירושלים לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד, מִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְעִי לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד. יד כֹּל הַמִּשְׁפָּחוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת וכן כל שאר משפחות ירושלים (מלבד המשפחות המכובדות שהוזכרו לעיל) - מִשְׁפָּחֹת מִשְׁפָּחֹת לְבָד, וּנְשֵׁיהֶם לְבָד. {ס}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • הפסוק הראשון בפרק הבא מתאים להיות משפט סוגר לפרק זה