ביאור:חגי ב
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג
א
בַּשְּׁבִיעִי בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד לַחֹדֶשׁ כ"א תשרי - היום השביעי של סוכות (הושענא רבה, שבו היתה שמחה גדולה במקדש), הָיָה דְּבַר יְהוָה בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר.
ב
אֱמָר נָא אֶל זְרֻבָּבֶל בֶּן שַׁלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וְאֶל שְׁאֵרִית הָעָם לֵאמֹר:
ג
מִי בָכֶם הַנִּשְׁאָר ששרד מתקופת בית ראשון אֲשֶׁר רָאָה אֶת הַבַּיִת הַזֶּה בִּכְבוֹדוֹ הָרִאשׁוֹן, וּמָה אַתֶּם רֹאִים אֹתוֹ עַתָּה - הֲלוֹא כָמֹהוּ כְּאַיִן בְּעֵינֵיכֶם.
ד
וְעַתָּה חֲזַק עליך להיות חזק זְרֻבָּבֶל, נְאֻם יְהוָה, וַחֲזַק יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וַחֲזַק כָּל עַם הָאָרֶץ - נְאֻם יְהוָה. וַעֲשׂוּ התחזקו והשלימו את הבניה, כִּי אֲנִי אִתְּכֶם - נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת.
ה
אֶת הַדָּבָר עליכם לעשות את הדבר (את בניית המקדש) אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתְּכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרַיִם, וְרוּחִי עֹמֶדֶת תשכון בְּתוֹכְכֶם - אַל תִּירָאוּ ולכן אל תחששו מעמי הארצות שאיימו עליכם (ר' עזרא ד, ד) .
{ס}
ו
כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: עוֹד אַחַת רעה אחת, מְעַט הִיא עוד מעט תהיה, וַאֲנִי מַרְעִישׁ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וְאֶת הַיָּם וְאֶת הֶחָרָבָה היבשה.
ז
וְהִרְעַשְׁתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם, וּבָאוּ חֶמְדַּת כָּל הַגּוֹיִם וחמדת כל הגויים איתם, הגויים יבואו למקדש עם חפצי נוי, וּמִלֵּאתִי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה כָּבוֹד, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.
ח
לִי הגויים יביאו לי את הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת.
ט
גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת. וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת.
{פ}
י בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ, הָיָה דְּבַר יְהוָה בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר. יא כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, שְׁאַל נָא אֶת הַכֹּהֲנִים תּוֹרָה לֵאמֹר: יב הֵן הנה, אם יש מקרה ש- יִשָּׂא אִישׁ בְּשַׂר קֹדֶשׁ בִּכְנַף בִּגְדוֹ בשולי מעילו כאשר הוא מקופל כלפי מעלה, וְנָגַע בִּכְנָפוֹ הבשר יגע דרך הבד אֶל הַלֶּחֶם וְאֶל הַנָּזִיד וְאֶל הַיַּיִן וְאֶל שֶׁמֶן וְאֶל כָּל מַאֲכָל - הֲיִקְדָּשׁ ככתוב בויקרא ו יא: "חָק עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם מֵאִשֵּׁי ה', כֹּל אֲשֶׁר יִגַּע בָּהֶם יִקְדָּשׁ"? וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ: לֹא כי דרך הבד זה לא מגע ישיר. יג וַיֹּאמֶר חַגַּי: אִם יִגַּע טְמֵא נֶפֶשׁ בְּכָל אֵלֶּה במאכלים דרך בד - הֲיִטְמָא? וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ: יִטְמָא כי הבד ראשון לטומאה, והמאכל שני לטומאה. יד וַיַּעַן חַגַּי וַיֹּאמֶר: כֵּן הָעָם הַזֶּה, וְכֵן הַגּוֹי הַזֶּה לְפָנַי, נְאֻם יְהוָה, וְכֵן כָּל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יַקְרִיבוּ שָׁם טָמֵא הוּא בגלל שהטומאה מתפשטת יותר מהקדושה (כפי שראינו משני הפסוקים לעיל) כך קדושת מקום המקדש לא עוזרת, ובמקום זאת, חטאיכם גורמים לכך שגם הקורבנות במזבח הזמני נחשבים לטמאים (יש מפרשים שהנמשל הוא שאין לערב חוטאים וטמאים בבניית המקדש).
טו
וְעַתָּה שִׂימוּ נָא לְבַבְכֶם מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָמָעְלָה, מִטֶּרֶם שׂוּם אֶבֶן אֶל אֶבֶן עוד לפני שהתחילה הבניה בְּהֵיכַל יְהוָה.
טז
מִהְיוֹתָם בָּא בהיותכם באים אֶל עֲרֵמַת עֶשְׂרִים ערימת תבואה שנראה שיש בה 20 איפה (או מידה אחרת) וְהָיְתָה עֲשָׂרָה אך מתברר שיש בה חצי כמות, בָּא אֶל הַיֶּקֶב לַחְשֹׂף לשאוב, בתקוה למצא שם חֲמִשִּׁים פּוּרָה מידה של יין (או: שפורה משמעותה [WIKT:גת
ביאור:גת, כלומר הוא מצפה למצא 50 מידה כלשהי בגת)|להרחבה]] וְהָיְתָה עֶשְׂרִים.
יז
הִכֵּיתִי אֶתְכֶם בַּשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן ר' דברים כח כב וּבַבָּרָד אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, וְאֵין אֶתְכֶם ואתם לא פניתם אֵלַי, נְאֻם יְהוָה.
יח
שִׂימוּ נָא לְבַבְכֶם מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָמָעְלָה, מִיּוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי, לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יֻסַּד הֵיכַל יְהוָה, שִׂימוּ לְבַבְכֶם.
יט
הַעוֹד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה במחסן הזרעים, וְעַד ועדיין הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה וְהָרִמּוֹן וְעֵץ הַזַּיִת לֹא נָשָׂא כל אלו לא נשאו פרות עד עתה - מִן הַיּוֹם הַזֶּה אֲבָרֵךְ.
{ס}
כ וַיְהִי דְבַר יְהוָה שֵׁנִית אֶל חַגַּי, בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר. כא אֱמֹר אֶל זְרֻבָּבֶל פַּחַת יְהוּדָה לֵאמֹר: אֲנִי מַרְעִישׁ מזעזע אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. כב וְהָפַכְתִּי כִּסֵּא מַמְלָכוֹת, וְהִשְׁמַדְתִּי חֹזֶק מַמְלְכוֹת את החזקה בממלכות הַגּוֹיִם. וְהָפַכְתִּי מֶרְכָּבָה וְרֹכְבֶיהָ, וְיָרְדוּ ירדו שאולה, ימותו סוּסִים וְרֹכְבֵיהֶם, אִישׁ ויהרגו כל אחד בְּחֶרֶב אָחִיו. כג בַּיּוֹם הַהוּא, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת, אֶקָּחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי, נְאֻם יְהוָה, וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם אשמור עליך קרוב אלי כמו שמלך שומר על החותמת האישית שלו. ר' תמונה בירמיהו כב וכן מאמר בנושא, כִּי בְךָ בָחַרְתִּי, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתְּכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרַיִם" (פסוק ה) - כמופיע בספר שמות: "הִנֵּה דַם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִמָּכֶם", ובהמשך: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם".
- התאריך "בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי" מוזכר בפרק 3 פעמים (פסוקים י, יח, כ), ולפי פסוק יח ברור שמדובר על יום סיום יסוד הבית: "מִיּוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי, לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יֻסַּד הֵיכַל ה'". למחרת יום זה כנראה חגגו, כמסופר בעזרא ג: "וְיִסְּדוּ הַבֹּנִים אֶת הֵיכַל ה', וַיַּעֲמִידוּ הַכֹּהֲנִים מְלֻבָּשִׁים בַּחֲצֹצְרוֹת... וְכָל הָעָם הֵרִיעוּ תְרוּעָה גְדוֹלָה..." - יוצא אם כן שמדובר בתאריך כ"ה בכסלו - אותו יום בו נחנך הבית בימי החשמונאים.
- בפסוק ד ובפסוק כג הביטוי "נאום ה' " מופיע 3 פעמים, לחיזוק הדברים.
