ביאור:צפניה ג
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג
א הוֹי, מֹרְאָה מלוכלכת וְנִגְאָלָה מגואלת בדם, הָעִיר הַיּוֹנָה המכריתה את תושביה. ב לֹא שָׁמְעָה בְּקוֹל בקולם של הנביאים, לֹא לָקְחָה מוּסָר. בַּיהוָה לֹא בָטָחָה, אֶל אֱלֹהֶיהָ לֹא קָרֵבָה. ג שָׂרֶיהָ בְקִרְבָּהּ - אֲרָיוֹת שֹׁאֲגִים, שֹׁפְטֶיהָ - זְאֵבֵי עֶרֶב, לֹא גָרְמוּ שאינם משאירים עצם מטרפם לַבֹּקֶר. ד נְבִיאֶיהָ פֹּחֲזִים קלי דעת, אַנְשֵׁי בֹּגְדוֹת מרמה. כֹּהֲנֶיהָ חִלְּלוּ קֹדֶשׁ, חָמְסוּ תּוֹרָה לוקחים את התורה לעצמם ולא מלמדים אותה.
ה יְהוָה צַדִּיק בְּקִרְבָּהּ, לֹא יַעֲשֶׂה עַוְלָה. בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בכל בוקר מִשְׁפָּטוֹ יִתֵּן יוציא לָאוֹר, לֹא נֶעְדָּר המשפט לא מפסיק, וְלֹא יוֹדֵעַ עַוָּל בֹּשֶׁת אנשי העוולה בעיר לא יודעים להתבייש. ו הִכְרַתִּי גוֹיִם, נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם המגדלים בפינות חומות עריהם, הֶחֱרַבְתִּי חוּצוֹתָם רחובות עריהם מִבְּלִי עוֹבֵר כך שאף אחד כבר לא עובר שם. נִצְדּוּ נחרבו, שממו עָרֵיהֶם מִבְּלִי אִישׁ, מֵאֵין יוֹשֵׁב. ז אָמַרְתִּי חשבתי, קיויתי: אַךְ אכן תִּירְאִי אוֹתִי תרגישי יראה כלפי, תִּקְחִי מוּסָר, וְלֹא יִכָּרֵת מְעוֹנָהּ ביתה כֹּל אֲשֶׁר פָּקַדְתִּי כפי שציוותי עָלֶיהָ - אָכֵן אבל במקום זאת הִשְׁכִּימוּ הִשְׁחִיתוּ כֹּל עֲלִילוֹתָם מעשיהם.
ח לָכֵן חַכּוּ לִי, נְאֻם יְהוָה, לְיוֹם קוּמִי לְעַד. כִּי מִשְׁפָּטִי גזר דיני יהיה לֶאֱסֹף גּוֹיִם, לְקָבְצִי מַמְלָכוֹת, לִשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם זַעְמִי, כֹּל חֲרוֹן אַפִּי. כִּי בְּאֵשׁ קִנְאָתִי תֵּאָכֵל כָּל הָאָרֶץ. ט כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים אשנה לעמים שָׂפָה בְרוּרָה את שפתם, כך שתהיה שפה טהורה, שפה של תפילה, לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהוָה, לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד ביחד, כאיש אחד. י מֵעֵבֶר לְנַהֲרֵי כוּשׁ, עֲתָרַי בַּת פּוּצַי ואפילו ממדינות רחוקות (כנראה אלו שמות של שבטים רחוקים) יוֹבִלוּן מִנְחָתִי.
יא
בַּיּוֹם הַהוּא לֹא תֵבוֹשִׁי מִכֹּל עֲלִילֹתַיִךְ אֲשֶׁר פָּשַׁעַתְּ בִּי, כִּי לא תצטרכו להתבייש בחטאיהם של רשעי עירך (כוונה לירושלים) כי ה' כבר יסיר את הרשעים אָז אָסִיר מִקִּרְבֵּךְ עַלִּיזֵי גַּאֲוָתֵךְ את העשירים החיים בעליזות ומתגאים בעושרם, וְלֹא תוֹסִפִי לְגָבְהָה להתגאות עוֹד בְּהַר קָדְשִׁי.
יב
וְהִשְׁאַרְתִּי בְקִרְבֵּךְ עַם עָנִי וָדָל, וְחָסוּ בְּשֵׁם יְהוָה.
יג
שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה, וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב, וְלֹא יִמָּצֵא בְּפִיהֶם לְשׁוֹן תַּרְמִית; כִּי הֵמָּה יִרְעוּ וְרָבְצוּ יחיו בשלווה כמו צאן ברובץ במרעה וְאֵין מַחֲרִיד.
{ס}
יד רָנִּי בַּת צִיּוֹן, הָרִיעוּ יִשְׂרָאֵל, שִׂמְחִי וְעָלְזִי בְּכָל לֵב, בַּת יְרוּשָׁלָ͏ִם. טו הֵסִיר יְהוָה מִשְׁפָּטַיִךְ את העונש על חטאיך, פִּנָּה אֹיְבֵךְ. מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יְהוָה בְּקִרְבֵּךְ, לֹא תִירְאִי רָע עוֹד. טז בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָמֵר לִירוּשָׁלַ͏ִם: אַל תִּירָאִי, צִיּוֹן, אַל יִרְפּוּ יָדָיִךְ. יז יְהוָה אֱלֹהַיִךְ בְּקִרְבֵּך, גִּבּוֹר יוֹשִׁיעַ ה' יהיה כמו גיבור שיושיע אתכם. יָשִׂישׂ עָלַיִךְ בְּשִׂמְחָה, יַחֲרִישׁ בְּאַהֲבָתוֹ ישתוק על חטאיך הקודמים בגלל אהבתו, יָגִיל עָלַיִךְ בְּרִנָּה. יח נוּגֵי מִמּוֹעֵד את העצובים בגלל שלא היו חגים אָסַפְתִּי כינסתי אליך, מִמֵּךְ הָיוּ את אותם ששרדו ממך, מַשְׂאֵת עָלֶיהָ חֶרְפָּה וגם את אלו שנשאו כפיהם בתפילה על החרפה בה היתה נתונה העיר. יט הִנְנִי עֹשֶׂה עושה כלה, מחסל אֶת כָּל מְעַנַּיִךְ בָּעֵת הַהִיא, וְהוֹשַׁעְתִּי אֶת הַצֹּלֵעָה הצולעת (ביטוי שאול מעולם רעיית הצאן), וְהַנִּדָּחָה הצאן שהתרחקה מהעדר אֲקַבֵּץ, וְשַׂמְתִּים לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם לפירסום בְּכָל הָאָרֶץ בָּשְׁתָּם בכל העולם, את אלו שבעבר היו מבויישים. כ בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם, וּבָעֵת ובעת ההיא קַבְּצִי אקבץ אֶתְכֶם. כִּי אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ, בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם - אָמַר יְהוָה.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- פסוק ח הוא הפסוק היחיד בתנ"ך שמהווה פנגרמה - כולל את כל האותיות, כולל חמש האותיות הסופיות.