ביאור:הושע ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

קיצור דרך: a1304

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג       (מהדורות נוספות של הושע ד)


תוכחה לישראל

א שִׁמְעוּ דְבַר יְהוָה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי רִיב לַיהוָה עִם יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ כִּי אֵין אֱמֶת וְאֵין חֶסֶד וְאֵין דַּעַת אֱלֹהִים בָּאָרֶץ. ב אָלֹה וְכַחֵשׁ נשבעים לשקר וְרָצֹחַ וְגָנֹב וְנָאֹף, פָּרָצוּ וְדָמִים בְּדָמִים נָגָעוּ רצחו הרבה עד שנגע דם הרוג זה בדם חבירו. ג עַל כֵּן תֶּאֱבַל תישחת הָאָרֶץ וְאֻמְלַל ייכרת כָּל יוֹשֵׁב בָּהּ בְּחַיַּת הַשָּׂדֶה וּבְעוֹף הַשָּׁמָיִם, וְגַם דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵפוּ יכלו. ד אַךְ אִישׁ אַל יָרֵב וְאַל יוֹכַח אִישׁ אל יוכיח את חבירו כי גם הוא עושה רע כמוהו, וְעַמְּךָ כִּמְרִיבֵי כֹהֵן רבים עם מלמדיהם. ה וְכָשַׁלְתָּ הַיּוֹם וְכָשַׁל גַּם נָבִיא נביא שקר עִמְּךָ לָיְלָה, וְדָמִיתִי אִמֶּךָ תיכרת כנסייתכם ותתפזרו. ו נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת, כִּי אַתָּה הַדַּעַת מָאַסְתָּ וְאֶמְאָסְאךָ מִכַּהֵן לִי פסוק זה הוא מאמר ה' לכהן וַתִּשְׁכַּח תּוֹרַת אֱלֹהֶיךָ אֶשְׁכַּח בָּנֶיךָ גַּם אָנִי. ז כְּרֻבָּם ככל שגידלתים כֵּן חָטְאוּ לִי, כְּבוֹדָם בְּקָלוֹן אָמִיר. ח חַטַּאת עַמִּי יֹאכֵלוּ הכהנים אוכלים את קרבנות ישראל, וְאֶל עֲו‍ֹנָם יִשְׂאוּ נַפְשׁוֹ מצפים שישראל יחטאו, כדי שיביאו קרבן. ט וְהָיָה כָעָם כַּכֹּהֵן, וּפָקַדְתִּי עָלָיו דְּרָכָיו וּמַעֲלָלָיו אָשִׁיב לוֹ. י וְאָכְלוּ וְלֹא יִשְׂבָּעוּ הִזְנוּ וְלֹא יִפְרֹצוּ יתרבו בבנים, כִּי אֶת יְהוָה עָזְבוּ לִשְׁמֹר מלשמור. יא זְנוּת וְיַיִן וְתִירוֹשׁ יִקַּח לֵב. יב עַמִּי בְּעֵצוֹ צלם, פסל יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ הצלם יַגִּיד לוֹ, כִּי רוּחַ זְנוּנִים הִתְעָה וַיִּזְנוּ מִתַּחַת אֱלֹהֵיהֶם. יג עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים יְזַבֵּחוּ וְעַל הַגְּבָעוֹת יְקַטֵּרוּ תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה וְאֵלָה כִּי טוֹב צִלָּהּ, עַל כֵּן בגלל השפעת הגויים שעימם אתם מתחתנים ומתחברים לעבוד עבודה זרה תִּזְנֶינָה בְּנוֹתֵיכֶם וְכַלּוֹתֵיכֶם תְּנָאַפְנָה. יד לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם לא אשגיח על מעשי הבנות (כי האשמה נעוצה בהורים) כִּי תִזְנֶינָה וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה כִּי הֵם עִם הַזֹּנוֹת יְפָרֵדוּ ההורים פורשים כדי להתחבר לזונות וְעִם הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ, וְעָם לֹא יָבִין יִלָּבֵט יכשל. טו אִם זֹנֶה אַתָּה יִשְׂרָאֵל אַל יֶאְשַׁם יְהוּדָה, וְאַל תָּבֹאוּ הַגִּלְגָּל וְאַל תַּעֲלוּ בֵּית אָוֶן וְאַל תִּשָּׁבְעוּ חַי יְהוָה. טז כִּי כְּפָרָה סֹרֵרָה סָרַר יִשְׂרָאֵל, עַתָּה יִרְעֵם יְהוָה כְּכֶבֶשׂ בַּמֶּרְחָב. יז חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ. יח סָר סָבְאָם, הַזְנֵה הִזְנוּ אָהֲבוּ הֵבוּ קָלוֹן מָגִנֶּיהָ. יט צָרַר רוּחַ אוֹתָהּ בִּכְנָפֶיהָ, וְיֵבֹשׁוּ מִזִּבְחוֹתָם. {ס}