ביאור:הושע ד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
קיצור דרך: a1304
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג (מהדורות נוספות של הושע ד)
א
שִׁמְעוּ דְבַר יְהוָה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי רִיב לַיהוָה עִם יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ כִּי אֵין אֱמֶת וְאֵין חֶסֶד וְאֵין דַּעַת אֱלֹהִים בָּאָרֶץ.
ב
אָלֹה וְכַחֵשׁ נשבעים לשקר וְרָצֹחַ וְגָנֹב וְנָאֹף פָּרָצוּ הפכו לנפוצים. פירוש אחר: ישראל הפכו לרשעים, פורצי גדר האמת (ראו "פריץ", יחזקאל יח י והמפרשים שם), וְדָמִים בְּדָמִים נָגָעוּ מרוב רציחות.
ג
עַל כֵּן תֶּאֱבַל תישחת הָאָרֶץ וְאֻמְלַל ייכרת כָּל יוֹשֵׁב בָּהּ בְּחַיַּת הַשָּׂדֶה וּבְעוֹף הַשָּׁמָיִם, וְגַם דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵפוּ יכלו.
ד
אַךְ אִישׁ אַל יָרֵב וְאַל יוֹכַח אִישׁ אל יוכיח את חבירו כי גם הוא עושה רע כמוהו, וְעַמְּךָ כִּמְרִיבֵי כֹהֵן רבים עם מלמדיהם.
ה
וְכָשַׁלְתָּ הַיּוֹם וְכָשַׁל גַּם נָבִיא נביא שקר עִמְּךָ לָיְלָה, וְדָמִיתִי אִמֶּךָ תיכרת כנסייתכם ותתפזרו.
ו
נִדְמוּ הוכרתו או ניטפשו עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת, כִּי אַתָּה הַדַּעַת מָאַסְתָּ ה' פונה לכהן: אתה אשם בכך שישראל חסרי דעת כי הכהנים מאסו בתפקידם ללמד תורה את העם (ואמאסאך) וְ על כן גם אניאֶמְאָֽסְךָ מִכַּהֵן לִי וַתִּשְׁכַּח תּוֹרַת אֱלֹהֶיךָ אֶשְׁכַּח בָּנֶיךָ גַּם אָנִי.
ז
כְּרֻבָּם ככל שגידלתים כֵּן חָטְאוּ לִי, כְּבוֹדָם בְּקָלוֹן אָמִיר.
ח
חַטַּאת עַמִּי יֹאכֵלוּ הכהנים אוכלים את קרבנות ישראל, וְאֶל עֲוֺנָם יִשְׂאוּ נַפְשׁוֹ מצפים שישראל יחטאו, כדי שיביאו קרבן.
ט
וְהָיָה כָעָם כַּכֹּהֵן, וּפָקַדְתִּי עָלָיו דְּרָכָיו וּמַעֲלָלָיו אָשִׁיב לוֹ.
י
וְאָכְלוּ וְלֹא יִשְׂבָּעוּ הִזְנוּ וְלֹא יִפְרֹצוּ יתרבו בבנים, כִּי אֶת יְהוָה עָזְבוּ לִשְׁמֹר מלשמור.
יא
זְנוּת וְיַיִן וְתִירוֹשׁ יִקַּח לֵב.
יב
עַמִּי בְּעֵצוֹ צלם, פסל יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ הצלם יַגִּיד לוֹ, כִּי רוּחַ זְנוּנִים הִתְעָה וַיִּזְנוּ מִתַּחַת אֱלֹהֵיהֶם.
יג
עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים יְזַבֵּחוּ וְעַל הַגְּבָעוֹת יְקַטֵּרוּ תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה וְאֵלָה כִּי טוֹב צִלָּהּ, עַל כֵּן בגלל השפעת הגויים שעימם אתם מתחתנים ומתחברים לעבוד עבודה זרה תִּזְנֶינָה בְּנוֹתֵיכֶם וְכַלּוֹתֵיכֶם תְּנָאַפְנָה.
יד
לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם לא אשגיח על מעשי הבנות (כי האשמה נעוצה בהורים) כִּי תִזְנֶינָה וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה כִּי הֵם עִם הַזֹּנוֹת יְפָרֵדוּ ההורים פורשים כדי להתחבר לזונות וְעִם הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ, וְעָם לֹא יָבִין יִלָּבֵט יכשל.
טו
אִם זֹנֶה אַתָּה יִשְׂרָאֵל אחרי עגלי הזהב שהציב ירבעם אַל יֶאְשַׁם יְהוּדָה, וְאַל תָּבֹאוּ הַגִּלְגָּל וְאַל תַּעֲלוּ בֵּית אָוֶן מקומות עבודה זרה וְאַל תִּשָּׁבְעוּ לשקר חַי יְהוָה.
טז
כִּי כְּפָרָה סֹרֵרָה מורדת סָרַר יִשְׂרָאֵל, עַתָּה יִרְעֵם יְהוָה כְּכֶבֶשׂ בַּמֶּרְחָב.
יז
חֲבוּר עֲצַבִּים נצמד לפסילים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ מלהוכיחו, כי לא יועיל.
יח
סָר סָבְאָם, אפילו שסר יינם מעליהם והם מתפקחים הַזְנֵה הִזְנוּ אָהֲבוּ הֵבוּ קָלוֹן הם פונים ורוצים קלון (כינוי מבזה לעבודה זרה) מָגִנֶּיהָ מנהיגיה, מלכיה הם שעושים כן.
יט
צָרַר נקשר ונדבק רוּח אוֹתָהּ בִּכְנָפֶיהָ כמשל לעוף שהרוח נושאת אותו למרחק, האומה (עמ"י) נתחייבו לגלות מן הארץ על ידי רוח הזנונים שדבקה בהם (פס' יב), וְיֵבֹשׁוּ מִזִּבְחוֹתָם.
{ס}
הערות
- "וְכָשַׁל גַּם נָבִיא עִמְּךָ לָיְלָה" (פס' ה) -"אמר ריש לקיש תלמיד חכם שסרח אין מבזין אותו בפרהסיא שנאמר "וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה" כסהו כלילה" (מנחות דף צט:)
- "לְפִיכָךְ מִשֶּׁרַבּוּ הַמְנָאֲפִים בְּגָלוּי בְּבַיִת שֵׁנִי בִּטְּלוּ הַסַּנְהֶדְרִין אֶת מֵי הַמָּרִים וְסָמְכוּ עַל הַכָּתוּב בַּקַּבָּלָה "לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה" וְגוֹ' (פס' יד): (רמב"ם הלכות סוטה ג יט)