ביאור:צפניה ב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג

הרשעים ביהודה שיתחרטו ויטיבו את דרכם ישרדו את יום כעסו של ה'

א הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ חיזרו בכם והתחרטו, הַגּוֹי העם (הכוונה לישראל) לֹא נִכְסָף שאין לו בושה. ב בְּטֶרֶם לֶדֶת חֹק לפני שתצא הגזירה נגדיכם, כְּמֹץ עָבַר יוֹם כי הזמן עובר מהר, כמו מוץ (קליפת הדגן) שעף ברוח. בְּטֶרֶם לֹא יָבוֹא עֲלֵיכֶם חֲרוֹן אַף יְהוָה. בְּטֶרֶם לֹא יָבוֹא עֲלֵיכֶם יוֹם אַף היום בו יכעס עליכם יְהוָה. ג בַּקְּשׁוּ אֶת יְהוָה כָּל עַנְוֵי האנשים הפשוטים והטובים הָאָרֶץ, אֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ פָּעָלוּ את מצוותיו עשו. בַּקְּשׁוּ צֶדֶק, בַּקְּשׁוּ עֲנָוָה - אוּלַי תִּסָּתְרוּ תהיו מוגנים בְּיוֹם אַף יְהוָה.

חורבן ערי הפלישתים

ד כִּי עַזָּה אחת מחמשת ערי סרני פלישתים (וכן יתר הערים בפסוק) עֲזוּבָה תִהְיֶה, וְאַשְׁקְלוֹן לִשְׁמָמָה, אַשְׁדּוֹד - בַּצָּהֳרַיִם לאור יום (האויב אפילו לא יתקיף בהפתעה) יְגָרְשׁוּהָ, וְעֶקְרוֹן תֵּעָקֵר. {ס}
ה הוֹי יֹשְׁבֵי חֶבֶל איזור הַיָּם, גּוֹי כְּרֵתִים העם שהגיע מאיי כרתים, והכונה שוב לפלישתים (כמו ביחזקאל כה טז: "הִנְנִי נוֹטֶה יָדִי עַל פְּלִשְׁתִּים, וְהִכְרַתִּי אֶת כְּרֵתִים"), דְּבַר יְהוָה עֲלֵיכֶם, כְּנַעַן יושבי ארץ כנען (והכונה שוב לפלישתים כי בעבר הכנענים ישבו בעיקר באיזור עזה) אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וְהַאֲבַדְתִּיךְ מֵאֵין יוֹשֵׁב. ו וְהָיְתָה חֶבֶל הַיָּם נְוֺת משכנות כְּרֹת רֹעִים כרי דשא לרעיית צאן וְגִדְרוֹת צֹאן. ז וְהָיָה חֶבֶל חבל הים יהיה לנחלה לִשְׁאֵרִית בֵּית יְהוּדָה, עֲלֵיהֶם יִרְעוּן, בְּבָתֵּי אַשְׁקְלוֹן הריקים מתושביהם בָּעֶרֶב יִרְבָּצוּן ישכיבו את הצאן, כִּי יִפְקְדֵם יזכור את ישראל, ויחזירם לארצם יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וְשָׁב (שבותם) שְׁבִיתָם.

נבואות חורבן על מואב, עמון, כוש ואשור

ח שָׁמַעְתִּי חֶרְפַּת מוֹאָב וְגִדּוּפֵי בְּנֵי עַמּוֹן, אֲשֶׁר חֵרְפוּ אֶת עַמִּי וַיַּגְדִּילוּ הרחיבו את פיהם להתרברב עַל גְּבוּלָם על נחלת ישראל שרצו להפוך לנחלתם. ט לָכֵן, חַי אָנִי, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: כִּי מוֹאָב - כִּסְדֹם תִּהְיֶה, וּבְנֵי עַמּוֹן - כַּעֲמֹרָה. מִמְשַׁק חָרוּל כאדמה שוממה שעולים בה קוצים, חרולים וּמִכְרֵה מֶלַח אדמה שאפשר לחפור ממנה מלח, אבל אי אפשר לגדל בה צמחים וּשְׁמָמָה עַד עוֹלָם. שְׁאֵרִית עַמִּי יְבָזּוּם, וְיֶתֶר (גוי) גּוֹיִי העם שלי, ישראל יִנְחָלוּם. י זֹאת לָהֶם תַּחַת גְּאוֹנָם גאוותם, כִּי חֵרְפוּ וַיַּגְדִּלוּ עַל עַם יְהוָה צְבָאוֹת. יא נוֹרָא יפיל פחד יְהוָה עֲלֵיהֶם, כִּי רָזָה יצמק, יקטין אֵת כָּל אֱלֹהֵי הָאָרֶץ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ, כֹּל אִיֵּי הַגּוֹיִם.

יב גַּם אַתֶּם כּוּשִׁים תושבי מדינת כוש, דרומית למצרים - חַלְלֵי חַרְבִּי הֵמָּה.

יג וְיֵט יָדוֹ עַל צָפוֹן, וִיאַבֵּד אֶת אַשּׁוּר, וְיָשֵׂם אֶת נִינְוֵה לִשְׁמָמָה, צִיָּה חרבה כַּמִּדְבָּר. יד וְרָבְצוּ בְתוֹכָהּ עֲדָרִים, כָּל חַיְתוֹ גוֹי מיני חיות שבכל הארצות (כמו "וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ"בבראשית א כד) , גַּם קָאַת עוף דורס לילי גַּם קִפֹּד כנ"ל (שניהם מוזכרים גם בישעיהו לד יא) בְּכַפְתֹּרֶיהָ במשקופי הבתים יָלִינוּ. קוֹל קולות אנחה של ציפור לילה יְשׁוֹרֵר בַּחַלּוֹן, חֹרֶב חורבן בַּסַּף יהיה במפתן הדלת, כִּי אַרְזָה הארזים שמהם ניבנו הבתים המפוארים עֵרָה נחרבו. טו זֹאת הָעִיר הָעַלִּיזָה, הַיּוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח, הָאֹמְרָה בִּלְבָבָהּ: "אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד וחוץ ממני אין אף אחד". אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה, מַרְבֵּץ לַחַיָּה מקום לרביצת חיות. כֹּל עוֹבֵר עָלֶיהָ יִשְׁרֹק, יָנִיעַ יָדוֹ בזילזול. {ס}

<< · ביאור:צפניה · ב · >>

הערות

הדגשנו את המילה "בטרם" ואת הביטוי "יום אף ה' " כדי להבליט את הסגנון השירי של הפסקה.
"כִּי עַזָּה עֲזוּבָה... וְעֶקְרוֹן תֵּעָקֵר" (פסוק ד) - לשון נופל על לשון
"אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד" (פסוק טו) - הביטוי מופיע גם (פעמיים) בישעיהו מז