תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

רק העניים, שלא נמשכו אחרי הכסף, יינצלו מהפורענות

על-פי המיתולוגיה של המדענים, בעבר הרחוק שכנו בכדור-הארץ זוחלים ענקיים שנקראו "דינוזאורים". בשלב כלשהו בהסטוריה הדינוזאורים נכחדו. אף-אחד לא יודע בדיוק מתי ולמה זה קרה - יש הרבה אגדות שונות בנושא זה. אבל לענייננו מה שחשוב הוא, שהאסון שהכחיד את הדינוזאורים פסח על החיות הקטנות יותר ששכנו בכדור-הארץ - היונקים. ולאחר שהדינוזאורים נכחדו, היונקים - הקטנים והחלשים - השתלטו על העולם.

תהליך דומה מתואר בספר צפניה.

בפרק א תיאר צפניה את הסוף של הכל . הוא עבר באופן שיטתי על כל העולם, ותיאר את הסוף של כל מה שיש בעולם. אחרי תיאור כל-כך ממצה קשה להאמין שיש עוד תקוה.

אבל בכל זאת יש תקוה. והתקוה מתוארת בפסוק ב1: "התקוששו וקושו, הגוי לא נכסף".

פירושים שונים הוצעו לביטוי "לא נכסף". לדעתי הכוונה היא לאותם אנשים שלא הושפעו מהכסף, שהכסף לא השתלט על נפשם.

ואכן, אם נקרא שוב בפרק א נראה שרוב הפורענויות שנזכרות שם מכוונות לעשירים ולמכובדים, והכסף נזכר שם פעמיים: "והיה ביום זבח ה', ופקדתי על השרים ועל בני המלך... ופקדתי על כל הדולג על המפתן ביום ההוא, הממלאים בית אדוניהם חמס ומרמה... הילילו, יושבי המכתש: כי נדמה כל עם כנען, נכרתו כל נטילי כסף. והיה חילם למשיסה, ובתיהם לשממה; ובנו בתים ולא יישבו, ונטעו כרמים ולא ישתו את יינם... גם כספ ם גם זהבם לא יוכל להצילם ביום עברת ה', ובאש קנאתו תיאכל כל הארץ..." .

הכסף והזהב לא יוכלו להציל את בעליהם; דווקא "הגוי לא נכסף", האנשים שאינם בוטחים בכספם ואינם עסוקים כל ימיהם בצבירת כסף ורכוש, דווקא להם יש סיכוי.

הנביא קורא להם (ב1) "התקוששו וקושו", כלומר - התאספו ואספו אחרים אתכם (מלשון "לקושש קש לתבן").

הוא אומר להם למהר (ב2):  "בטרם לדת חוק, כמוץ עבר יום; בטרם לא יבוא עליכם חרון אף ה' - בטרם לא יבוא עליכם יום אף ה'" . כלומר: מהרו להתאסף, לפני שהחוק (גזירת-ההשמדה) ייוולד וייצא לפועל, ולפני שהיום יעבור כמו מוץ שעף ברוח ולא שב; לפני שיבוא עליכם זעמו של ה' ביום ה'.

ואז הוא נותן להם תקוה - הוא מסביר להם מה הם צריכים לעשות כדי להינצל (ב3): "בקשו את ה', כל ענווי הארץ אשר משפטו פעלו; בקשו צדק, בקשו ענווה -- אולי תיסתרו ביום אף ה'" . אתם, העניים, הענווים, הגוי לא נכסף - התאספו כולכם ובקשו את ה'; אם תמהרו - אולי תיסתרו ותינצלו מהסוף שיבוא על הכל ביום אף ה'.

{גם בסוף הספר אומר צפניה, שהיחידים שישרדו בפורענות שתבוא על יהודה יהיו - העניים והחלשים (ג12): "והשארתי בקרבך עם עני ודל; וחסו בשם ה'" . }

בהמשך פרק ב מתאר צפניה כמה מקומות בעולם שבהם ה"דינוזאורים" עומדים להיכחד, והעניים יירשו אותם.