קטגוריה:צפניה ב א
התקוששו וקושו הגוי לא נכסף.
הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ הַגּוֹי לֹא נִכְסָף.
הִֽתְקוֹשְׁﬞשׁ֖וּ וָק֑וֹשּׁוּ הַגּ֖וֹי לֹ֥א נִכְסָֽף׃
הִֽתְקוֹשְׁשׁ֖וּ הִֽתְקוֹשְׁשׁ֖וּ - פועל, התפולל, ציווי, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 7197 b
מורפ': HVrv2mp וָק֑וֹשּׁוּ וָ - ו' החיבור
ק֑וֹשּׁוּ - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: c/7197 b
מורפ': HC/Vqv2mp הַגּ֖וֹי הַ - מילית, ה' הידיעה
גּ֖וֹי - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/1471 a
מורפ': HTd/Ncmsa לֹ֥א לֹ֥א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn נִכְסָֽף נִכְסָֽף - פועל, נפעל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3700
מורפ': HVNp3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
הִֽתְקוֹשְׁשׁ֖וּ טפחא (מלך, דרגא 2)
וָק֑וֹשּׁוּ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
הַגּ֖וֹי טפחא (מלך, דרגא 2)
לֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) נִכְסָֽף סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ חיזרו בכם והתחרטו, הַגּוֹי העם (הכוונה לישראל) לֹא נִכְסָף שאין לו בושה.
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"וקושו" - מעשיכם השוו מעשיכם לדעת קונכם ורז"ל דרשו קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים עשו שניהם לשון היקש אדם המשוה עצמו ומישר דרכו
"הגוי לא נכסף" - ת"י דלא חמד למיתב לאורייתאמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"התקוששו וקושו" - ענין החפוש והלקיטה היטב כמו לקושש קש (שמות ה')
"נכסף" - ענין חשק וחמוד כמו נכסוף נכספתה (בראשית לא)
מצודת דוד
"הגוי לא נכסף" - אתם הגוי שאינכם עתה חשוקים לה'
"התקוששו וקושו" - חפשו עצמיכם אחר העבירות שבידכם לשוב מהם וגם חפשו עבירת זולתכם להשיב אותםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"התקוששו". כמו לקושש קש לתבן, שהוא לקוט הקש המפוזר:
"לא נכסף". לא נחמד:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "צפניה ב א"
קטגוריה זו מכילה את 21 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 21 דפים.