מ"ג צפניה ב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות צפניה


מ"ג צפניה ב · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
התקוששו וקושו הגוי לא נכסף

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ הַגּוֹי לֹא נִכְסָף.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִֽתְקוֹשְׁשׁ֖וּ וָק֑וֹשּׁוּ הַגּ֖וֹי לֹ֥א נִכְסָֽף׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אִתְכְּנָשׁוּ וֶאֱתוֹ וְאִתְקְרָבוּ עַמָא דְלָא חָמֵיד לְמֵיתַב לְאוֹרַיְתָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"התקוששו" - התלקטו ואספו יחד כמו לקושש קש (שמות ה)

"וקושו" - מעשיכם השוו מעשיכם לדעת קונכם ורז"ל דרשו קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים עשו שניהם לשון היקש אדם המשוה עצמו ומישר דרכו

"הגוי לא נכסף" - ת"י דלא חמד למיתב לאורייתא

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"התקוששו", לכן התקוששו, לפי שדמה אותם כמוץ וכקש המפוזר אשר ישאהו רוח, יעץ אותם שיתקוששו. ר"ל שהקש המפוזר יתלקטו כאחד היינו שיתחברו לעשות תשובה, אתם "הגוי לא נכסף" הבלתי מרוצים לה' (זה מגביל נגד מ"ש אח"כ בקשו את ה' כל ענוי הארץ, ופה מדבר מן הבלתי נכספים מה'):


ביאור המילות

"התקוששו". כמו לקושש קש לתבן, שהוא לקוט הקש המפוזר:

"לא נכסף". לא נחמד:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הגוי לא נכסף" - אתם הגוי שאינכם עתה חשוקים לה'

"התקוששו וקושו" - חפשו עצמיכם אחר העבירות שבידכם לשוב מהם וגם חפשו עבירת זולתכם להשיב אותם

מצודת ציון

"התקוששו וקושו" - ענין החפוש והלקיטה היטב כמו לקושש קש (שמות ה')

"נכסף" - ענין חשק וחמוד כמו נכסוף נכספתה (בראשית לא)