ביאור:הושע ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

קיצור דרך: a1305

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג       (מהדורות נוספות של הושע ה)


א שִׁמְעוּ זֹאת הַכֹּהֲנִים וְהַקְשִׁיבוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּבֵית הַמֶּלֶךְ הַאֲזִינוּ כִּי לָכֶם הַמִּשְׁפָּט אתם האחראים לכך שיתקיים משפט צדק, או ה' ישפוט אתכם, כִּי פַח הֱיִיתֶם לְמִצְפָּה וְרֶשֶׁת פְּרוּשָׂה עַל תָּבוֹר מלכי ישראל שמו מארבים על ראשי הרים אלה כדי למנוע מאנשים לעלות לרגל לירושלים, ובכך החטיאו את עמ"י. (פח-מלכודת) ב וְשַׁחֲטָה האומה שוחטת קורבנות לעבודה זרה שֵׂטִים הֶעְמִיקוּ, והם הרבו לסטות מדרכי ה' וַאֲנִי מוּסָר לְכֻלָּם. למרות שאני מייסר ומוכיח אותם הם ממשיכים, או אני אעניש את כולם ג אֲנִי יָדַעְתִּי רוע אֶפְרַיִם וְיִשְׂרָאֵל לֹא נִכְחַד מִמֶּנִּי לא נעלמה ממני רישעותם, כִּי עַתָּה הִזְנֵיתָ אֶפְרַיִם נִטְמָא יִשְׂרָאֵל. ד לֹא יִתְּנוּ מַעַלְלֵיהֶם בגלל מעשיהם הרעים הם לא יוכלו לָשׁוּב אֶל אֱלֹהֵיהֶם, כִּי רוּחַ זְנוּנִים בְּקִרְבָּם וְאֶת יְהוָה לֹא יָדָעוּ. ה וְעָנָה גְאוֹן יִשְׂרָאֵל בְּפָנָיו גאונם וגאוותם של ישראל תרד, וְיִשְׂרָאֵל וְאֶפְרַיִם יִכָּשְׁלוּ בַּעֲו‍ֹנָם, כָּשַׁל גַּם יְהוּדָה עִמָּם. ו בְּצֹאנָם וּבִבְקָרָם יֵלְכוּ עמ"י יחזרו יקריבו קורבנות על מנת לְבַקֵּשׁ אֶת יְהוָה וְלֹא יִמְצָאוּ, חָלַץ מֵהֶם כי ה' סר מהם כבר. ז בַּיהוָה בָּגָדוּ כִּי בָנִים זָרִים יָלָדוּ התחתנו עם נכרים ועברו על איסור התורה (ראו דברים ז ג), עַתָּה כעונש על הבגידה בה' יֹאכְלֵם חֹדֶשׁ אֶת חֶלְקֵיהֶם חודש אחרי חודש האויב יבזוז אותם ויקח את אדמתם. {ס}
ח תִּקְעוּ שׁוֹפָר בַּגִּבְעָה הנביא מתאר את האימה מפני האויב חֲצֹצְרָה בָּרָמָה יתקעו בשופרות ובחצוצרות כדי להזהיר את העם מפני האויב, הָרִיעוּ בֵּית אָוֶן ראו בית און אַחֲרֶיךָ האויב בדרך אליך בִּנְיָמִין. ט אֶפְרַיִם לְשַׁמָּה תִהְיֶה בְּיוֹם תּוֹכֵחָה ביום הדין, בְּשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הוֹדַעְתִּי נֶאֱמָנָה כי הודעתי והזהרתי אותם על נאמנה-התורה והם עברו עליה. י הָיוּ שָׂרֵי יְהוּדָה כְּמַסִּיגֵי גְּבוּל שרי יהודה לא למדו לקח ממלכת ישראל וגם הסיגו את גבול המצוות (כלומר עברו עליהם) לכן, עֲלֵיהֶם אֶשְׁפּוֹךְ כַּמַּיִם עֶבְרָתִי. יא עָשׁוּק אֶפְרַיִם רְצוּץ מִשְׁפָּט, כִּי הוֹאִיל הָלַךְ אַחֲרֵי צָו ציוויים ותקנות של עבודה זרה ולא של ה'. יב וַאֲנִי אהיה כָעָשׁ המכלה את הבגדים לְאֶפְרָיִם, וְכָרָקָב תולעת האוכלת עץ, כן אכלה לְבֵית יְהוּדָה. יג וַיַּרְא אֶפְרַיִם אֶת חָלְיוֹ וִיהוּדָה אֶת מְזֹרוֹ מכתו,פיצעו. ובמקום לבקש מה' עזרה וַיֵּלֶךְ אֶפְרַיִם אֶל אַשּׁוּר על מנת לקבל עזרה וַיִּשְׁלַח אֶל מֶלֶךְ יָרֵב כינוי למלך אשור שהיה רב ונלחם, וְהוּא לֹא יוּכַל לִרְפֹּא לָכֶם וְלֹא יִגְהֶה ירפא ויסיר מִכֶּם מָזוֹר. יד כִּי אָנֹכִי כַשַּׁחַל כינוי לאריה לְאֶפְרַיִם וְכַכְּפִיר לְבֵית יְהוּדָה, אֲנִי אֲנִי אֶטְרֹף וְאֵלֵךְ אֶשָּׂא את הטרף, ובנמשל אגלה את ישראל וְאֵין מַצִּיל. טו אֵלֵךְ אָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי אסלק שכינתי מישראל עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ יבינו שהם אשמים וּבִקְשׁוּ פָנָי, בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי ידרשוני.


הערות

  • "וְשַׁחֲטָה שֵׂטִים הֶעְמִיקוּ, וַאֲנִי מוּסָר לְכֻלָּם" (פס' ב)- "אמר רבי יוחנן אמר הקב"ה הם העמיקו משלי אני אמרתי כל שאינו עולה לרגל עובר בעשה והם אמרו כל העולה לרגל ידקר בחרב" (סנהדרין דף קב.).
  • "יֵלְכוּ לְבַקֵּשׁ אֶת יְהוָה וְלֹא יִמְצָאוּ, חָלַץ מֵהֶם" (פס' ו)- ראו יבמות קב ב (אמר ליה ההוא מינא... אחרי אמצע העמוד).
  • "וִיהוּדָה אֶת מְזֹרוֹ" (פס' יג)- מזור משמש גם במשמעות של תרופה וגם במשמעות של מכה ראו בויקימילון.