לדלג לתוכן

ביאור:מיכה ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג       (מהדורות נוספות של מיכה ד, פרק זה במהדורה המעומדת)


חזון אחרית הימים
"וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים" - פסלו של יבגני ווצ'טיץ' המציג אדם ההופך חרב למחרשה, המוצג במטה האומות המאוחדות

מקביל לפסוקים בתחילת ישעיהו פרק ב
מומלץ לעיין שם לגבי מילים שלא פורשו כאן

א וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית יְהוָה נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא הוּא מִגְּבָעוֹת, וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים. ב וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים, וְאָמְרוּ: "לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה וְאֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו, כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלָ͏ִם". ג וְשָׁפַט בֵּין עַמִּים רַבִּים, וְהוֹכִיחַ לְגוֹיִם עֲצֻמִים, עַד רָחוֹק משפשו יגיע עד הרחוקים ביותר שבהם. וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת. לֹא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה.

העמים ישבו בשלווה; למרות שכל העמים יכירו ביחודו של ישראל, כל עם יעבוד את אלוהיו

ד וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ, וְאֵין מַחֲרִיד אויב שיפחיד אותם, כִּי פִי יְהוָה צְבָאוֹת דִּבֵּר. ה כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו, וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. {פ}

ה' ידאג לישראל בגלות כמו רועה לצאנו

ו בַּיּוֹם הַהוּא, נְאֻם יְהוָה, אֹסְפָה אאסוף הַצֹּלֵעָה את הצאן הצולעת וְהַנִּדָּחָה ואת הצאן שאבדה אֲקַבֵּצָה, וַאֲשֶׁר הֲרֵעֹתִי וגם אאסוף את כל מי שהרעתי להם בעבר. ז וְשַׂמְתִּי אֶת הַצֹּלֵעָה לִשְׁאֵרִית לשריד שממנו יקום העם לתחייה, וְהַנַּהֲלָאָה החלשה לְגוֹי עָצוּם, וּמָלַךְ יְהוָה עֲלֵיהֶם בְּהַר צִיּוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. {פ}

אל תפחדו מהגויים הבאים על ירושלים, כי ה' מביא אותם כדי להכות בהם
"כִּי קִבְּצָם כֶּעָמִיר גֹּרְנָה" (פסוק יב) - אלומות בגורן

ח וְאַתָּה, מִגְדַּל עֵדֶר ‏שם של מקום הנזכר גם בבראשית לה כא - עֹפֶל בַּת צִיּוֹן המקום המבוצר שבירושלים עָדֶיךָ תֵּאתֶה עד אליך תבוא - ירושלים תתרחב עד מגדל עדר, וּבָאָה הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשֹׁנָה תחזור לישראל המלכות הישנה, לפני פילוג ממלכת ישראל המאוחדת, מַמְלֶכֶת לְבַת יְרוּשָׁלָ͏ִם. ט עַתָּה וכעת, ירושלים, לאחר שאני מנבא לך עתיד טוב, לָמָּה תָרִיעִי רֵעַ תצעקי? הֲמֶלֶךְ אֵין בָּךְ האם אין לך מלך שידע להגן עליך מפני האויב (והכונה לחזקיה, שיגן מפני סנחריב)? אִם יוֹעֲצֵךְ אָבָד? כִּי הֶחֱזִיקֵךְ חִיל כַּיּוֹלֵדָה את צועקת כי תקפו אותך כאבים ככאבי יולדת, אך כאבים אלו יחלפו. י חוּלִי וָגֹחִי רעדי והיאנחי בַּת צִיּוֹן כַּיּוֹלֵדָה, כִּי עַתָּה כי אמנם בעתיד הקרוב צפוי לך אסון: תֵצְאִי מִקִּרְיָה מירושלים וְשָׁכַנְתְּ בַּשָּׂדֶה בגלות, וּבָאת עַד בָּבֶל - שָׁם אבל בגלות, לאחר תקופת עונשך תִּנָּצֵלִי, שָׁם יִגְאָלֵךְ יְהוָה מִכַּף אֹיְבָיִךְ. יא וְעַתָּה נֶאֶסְפוּ עָלַיִךְ גּוֹיִם רַבִּים, הָאֹמְרִים: "תֶּחֱנָף תאשם ירושלים (ותענש בחורבנה) וְתַחַז בְּצִיּוֹן עֵינֵינוּ עיננו יראו בנפילת ציון". יב וְהֵמָּה לֹא יָדְעוּ מַחְשְׁבוֹת יְהוָה וְלֹא הֵבִינוּ עֲצָתוֹ, כִּי קִבְּצָם כֶּעָמִיר גֹּרְנָה כמו שמביאים אלומות של שיבולים לגורן - כדי לדוש אותן. יג קוּמִי וָדוֹשִׁי בַת צִיּוֹן, כִּי קַרְנֵךְ הקרניים שאת נוגחת בהם את אויביך אָשִׂים בַּרְזֶל אעשה מברזל, חזקות, וּפַרְסֹתַיִךְ אָשִׂים נְחוּשָׁה מנחושת. וַהֲדִקּוֹת תכתשי עַמִּים רַבִּים, וְהַחֲרַמְתִּי לַיהוָה בִּצְעָם את כספם, וְחֵילָם ואת רכושם אתן לַאֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ. יד עַתָּה תִּתְגֹּדְדִי את נאספת גדודים-גדודים בַת גְּדוּד בת ציון הנמצאת במלחמה, מָצוֹר שָׂם עָלֵינוּ, בַּשֵּׁבֶט עם מקל יַכּוּ עַל הַלְּחִי אֵת שֹׁפֵט מנהיג יִשְׂרָאֵל. {ס}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • "מִגְדַּל עֵדֶר" (פסוק ח) - יתכן שהוזכר דוקא ישוב זה כי בשמו המילה "עדר" קשורה לדימוי שהובא לפני כן - רועה הדואג לצאן החלשות והאובדות בעדר שלו.
  • "חוּלִי וָגֹחִי בַּת צִיּוֹן" כנגד "קוּמִי וָדוֹשִׁי בַת צִיּוֹן" - ואולי לכן הניקוד הוא דוֹשִׁי ולא דוּשִׁי. (דעת מקרא)

ראו גם