ביאור:עמוס ג

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג

ה' מצפה מעמו להקשיב לו ולנביאיו. בגלל חטאיהם יכה ה' במלכות שומרון ורק בודדים ישרדו

א שִׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה עֲלֵיכֶם, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַל כָּל הַמִּשְׁפָּחָה אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: ב רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי יש לי אתכם קשר קרוב מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה - עַל כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל עֲוֺנֹתֵיכֶם. ג הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו, בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ מבלי שיש ביניהם תיאום (דברים לא מתרחשים במקרה - כך גם לגבי האסון הצפוי לכם (פסוק ו): "אִם תִּהְיֶה רָעָה בְּעִיר וה' לֹא עָשָׂה")?! ד הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר וְטֶרֶף אֵין לוֹ אלא אם כן יש לו חיה שאחריה הוא רודף (וכדאי לחיות האחרות להקשיב ולהזהר - כך גם (פסוק ז): "כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה' אלוקים דָּבָר, כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים")?! הֲיִתֵּן כְּפִיר קוֹלוֹ מִמְּעֹנָתוֹ בִּלְתִּי אִם לָכָד?! ה הֲתִפֹּל צִפּוֹר עַל פַּח במלכודת המונחת על הָאָרֶץ וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ כאשר אין במלכודת מנגנון לוכד (הרי שברגע שהיא שמה את רגלה על הפח היא כבר כניצודה - כך גם מלכות שומרון כבר אבודה, כפי שכתוב בסוף הפרק)?! הֲיַעֲלֶה פַּח מלכודת שבה המכסה מוסתר באדמה, עולה ולוכד את הציפור מִן הָאֲדָמָה וְלָכוֹד לֹא יִלְכּוֹד?! ו אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר להזהיר מאויב המתקרב (כך גם היה עליכם להזדעזע מאזהרות הנביאים, כפי שכתוב בפסוק הבא) בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ?! אִם תִּהְיֶה רָעָה בְּעִיר וַיהוָה לֹא עָשָׂה שלא על פי רצון ה'?! ז כִּי לֹא יַעֲשֶׂה אֲדֹנָי יְהוִה דָּבָר, כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים. ח אַרְיֵה שָׁאָג - מִי לֹא יִירָא? אֲדֹנָי יְהוִה דִּבֶּר - מִי לֹא יִנָּבֵא מי ששומע את דבר ה' אינו יכול להמנע מלנבא?

ט הַשְׁמִיעוּ עַל אַרְמְנוֹת בְּאַשְׁדּוֹד עיר פלישתית וְעַל אַרְמְנוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְאִמְרוּ: "הֵאָסְפוּ עַל הָרֵי שֹׁמְרוֹן, וּרְאוּ מְהוּמֹת רַבּוֹת בְּתוֹכָהּ את המריבות הפנימיות בתוך העיר שומרון וַעֲשׁוּקִים בְּקִרְבָּהּ". י וְלֹא יָדְעוּ עֲשׂוֹת נְכֹחָה ללכת בדרך הישרה, נְאֻם יְהוָה, הָאוֹצְרִים חָמָס וָשֹׁד הם אוספים רכוש שלקחו בכח בְּאַרְמְנוֹתֵיהֶם. {פ}

יא לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: צַר וּסְבִיב האויב יקיף את כל הָאָרֶץ, וְהוֹרִד מִמֵּךְ עֻזֵּךְ את כוחך, את ביצורי עירך) וְנָבֹזּוּ ייבזזו אַרְמְנוֹתָיִךְ. יב כֹּה אָמַר יְהוָה: כַּאֲשֶׁר יַצִּיל הָרֹעֶה מִפִּי הָאֲרִי שְׁתֵּי כְרָעַיִם אוֹ בְדַל אֹזֶן מעט מהחיה שהאריה טרף מהצאן שהוא שומר עליו (כדי להראות לבעל הצאן שהוא לא גנב מהצאן, אלא היה זה מקרה שאי אפשר למנוע) - כֵּן יִנָּצְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּשְׁבִים בְּשֹׁמְרוֹן בִּפְאַת מִטָּה חולים ועייפים הנדחקים בקצה מיטתם וּבִדְמֶשֶׁק עָרֶשׂ המכוסה באריג, בכיסוי מיטה המיוצר בדמשק). יג שִׁמְעוּ וְהָעִידוּ בְּבֵית יַעֲקֹב - נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת. יד כִּי בְּיוֹם פָּקְדִי פִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל עָלָיו, וּפָקַדְתִּי עַל מִזְבְּחוֹת בֵּית אֵל, וְנִגְדְּעוּ קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ שיש בהם משמעות סימלית של מקלט והצלה - ר' אחז בקרנות המזבח, וְנָפְלוּ לָאָרֶץ. טו וְהִכֵּיתִי בֵית הַחֹרֶף את ארמון מלכי שומרון הנמצא בתל יזרעאל, במקום חם עַל בֵּית הַקָּיִץ וגם את הארמון הנמצא בעיר שומרון השוכנת במקום גבוה וקריר, וְאָבְדוּ בָּתֵּי הַשֵּׁן בתים מפוארים שקושטו בשנהב, וְסָפוּ יושמדו בָּתִּים רַבִּים - נְאֻם יְהוָה. {ס}

<< · ביאור:עמוס · ג · >>

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

"הַשְׁמִיעוּ עַל אַרְמְנוֹת בְּאַשְׁדּוֹד וְעַל אַרְמְנוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם... הָאוֹצְרִים חָמָס וָשֹׁד" (ט-י) - מדוע הוזכרו דווקא אשדוד ומצרים? יש מפרשים שזה בשביל לשון נופל על לשון: אשדוד-שוד, מצרים-אוצרים.
"כַּאֲשֶׁר יַצִּיל הָרֹעֶה מִפִּי הָאֲרִי" (יב) - כדוגמת "אִם טָרֹף יִטָּרֵף, יְבִאֵהוּ עֵד" (שמות כב, יב), וכן "טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ" (בראשית לא, לט)