המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"הבונה בשמים מעלותיו", הוא עפמ"ש נוטה שמים כיריעה המקרה במים עליותיו וכו' יסד ארץ על מכוניה, והתבאר אצלי בפי' מעשה בראשית, כי אחר שתחלה היה העולם כולו מים במים ברצות ה' שתתגלה היבשה נטה שמים כיריעה, היינו מה ששם בטבע המים שיעלו באדים אל הרקיע שהוא עגול הנשימה, ושם נפרדו המים אשר היו מעורבים עם האויר ונשארו בעיגול הנשימה, כמ"ש המקרה במים עליותיו, שהוא החק ששם אל המים שיעלו עד שם ושם ישארו צרורים בעבים, ועי"ז נתגלה היבשה וההרים עלו מתוך התהום, שעז"א יסד ארץ על מכוניה, וז"ש "שבנה בשמים מעלותיו" וששם הוא עליית האדים והמים, ועי"כ "אגודתו על ארץ יסדה" נאגדה היבשה, ושם לים גבול בל יצא מן האגד ולחוץ, והוא בעצמו אשר עצר בעד המים בל יכסו היבשה, הוא "הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ" ויחזור העולם שיהיה מים במים, כמו שעשה בדור המבול שירד הגשם מן השמים ויכסו המים את היבשה, בענין שהעושו יגיש חרבו להשיב את הבריאה אל רחם התהו:
ביאור המילות
"מעלותיו". כמו המקרה במים עליותיו (תהלות ק"ד), רק שם עליה מציין הבנין שעל הבית ועז"א המקרה, וכמ"ש ברכות (דף י') למ"ד עליה מהו (עליית) קיר שקרוה, ומעלות מציין שעולים אל העליה, כמו ולא תעלה במעלות, כי האדים עולים במעלות, ונעשו כתקרת הבית ברקיע ובעיגול הנשימה, ושם "אגודה" כולל דברים מפורדים הנאגדים יחד, שכן נאגדו עפרות תבל שהיו נמוגים במי תהומות, ואין אגודה פחות משלשה, כי עם יסוד העפר נאגד יסוד המים והרוח, והוא יסוד הבנין. ומים העליונים הם העליות:
(ז)@88"ופלשתים מכפתור". כבר פרש"י (דברים ב') שהעוים שהשמידו אותם הכפתורים הם פלשתים, ועי' ברמב"ן שם שדעתו שהעוים הם אומה אחרת מ"מ כתב שהעוים היו שמם פלשתים כשם הארץ פלשת, והכפתורים היוצאים מכפתור כאשר השמידם הגלו מהם לכפתור ארצם אשר היא מכלל ארץ מצרים וה' גאלם משם וחזרו למקומם לא ידענו באיזה דור מן הדורות עכ"ד, והכתובים דפה מתפרשים לכל הדעות:
