• לדף התרגום על כל הפרק •

(הושע ב טז): "לָכֵן, הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ; וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר, וְדִבַּרְתִּי עַל לִבָּהּ."

(הושע ב יז): "וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם, וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה; וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ, וִּכְיוֹם עֲלֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם."

כשה' הוציא את בני ישראל ממצרים, ורצה לתת להם את התורה, הוא הביא אותם למדבר, ושם שכנע ו"פיתה" אותם להסכים, (שמות יט ד): "אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם, וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי; וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי, וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ...". בני-ישראל הסכימו, (שמות יט ח): "וַיַּעֲנוּ כֹּל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ: 'כָל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה!'". רק אחר-כך, ה' נתן להם את התורה (ומדרשו של האמורא רב דימי, שה' ' "כפה עליהם הר כגיגית" ', מסתמך על (שמות יט יז): "וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר", וזה נאמר רק אחרי שהם כבר הסכימו) .

הנביא הושע עומד בסוף ימיה של מלכות ישראל. הוא רואה את החורבן מתקרב ואת בני ישראל יוצאים לגלות שהיא כמו מדבר. הוא מבין שהקשר הראשון בין ה' לבין האומה הישראלית לא הצליח. הוא מנבא, שבעתיד הקשר ייווצר מחדש כמו בראשונה: במדבר העמים, ה' שוב יפתה את האומה הישראלית, והיא שוב תענה לו "כל ה' דיבר ה' נעשה!".

• מדבר כמשל .
• פרשת במדבר - הנביא הושע מנחה לחיי ערך ומוסר .
• טוב שבת בארץ מדבר, מאשת מדיינים וכעס .
• יציאת מצרים בדברי הושע, עמוס ומיכה .
• יציאת מצרים - דגם לגאולה העתידית .
• פתח תקוה - תקוות חוט השני .

""לכן הנה אנכי מפתיה" - משדלה להמשך אחרי לוזאניי"ר בלע"ז ומהו הפיתוי "והולכתיה המדבר" - בגולה שהוא לה כמדבר וציה ושם תשיב אל לבה כי טוב לה כשעשתה רצוני מכשמרדה בי" ( רש"י )

"לכן הנני מפתיה והולכתיה המדבר", מדמה אותה כמשל הזונה שראה בעלה שכל התחבולות שעשה להפרידה מן הזונים אין מועילים, יפתה אותה להוציא אותה מן היישוב ששם נמצאו הזונים אחריה אל המדבר ששם לא תמצא איש לזנות עמו ותתיחד עם בעלה לבד, ושם "אדבר אל לבה" להשיבה לאהבתי, וכיון בזה אל מ"ש ביחזקאל (כ' ל"ה) והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים, שהם הגליות שיגלו לבין העמים, שהגם שיהיו בין העמים יהיו דומה כאילו הם במדבר שממה, כי העמים יתרחקו מהם, ויהיו רעבים גם צמאים מוקפים מנחשים ועקרבים העוקצים אותם, ושם אמר והבאתי אתכם במסורת הברית וכו' שז"ש שיוליך אותם אל המדבר ששם יהיו תחת השגחת ה', ושם ידבר אל לבם שישובו אליו:" ( מלבי"ם )

""לכן" - על כי שכחה בי אני אפתנה ואוליכה במדבר במקום שאין שם אנשים ושם אדבר על לבה דברי פיוסים ולפי שהמשילה לאשה שזנתה תחת בעלה אמר לשון הנופל באשה כזאת שהבעל מפתה אותה ללכת אחריו במדבר מקום שאין אנשים למען לא ישמע מי מה ידברו ושם מפייסה בדברים טובים שתעזוב דרכה ור"ל המקום יעורר לבבם לשוב לעבודתו" ( מצודות )

""את כרמיה" - ת"י לשון פרנסים ומנהיגים וכן לא יפנה דרך כרמים (איוב כד) וכן כרמי שלי לא נטרתי (שיר השירים א) ד"א והולכתיה המדבר למדבר סיחון ועוג ובסגנון זה נתנבא (יחזקאל כ) שנאמר והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם כאשר נשפטתי את אבותיכם והבאתי אתכם במסורת הברית וברותי מכם המורדים וגו' והכשרים אקיים וזהו את כרמיה "ואת עמק עכור" - עומק הצרות שהן עכורים שם אתן לה לפתח תקוה שמתוך אותן צרות תתן לב לשוב אלי "וענתה שמה" - ל' דירה כמו מעון אריות (נחום ב) "כימי נעוריה" - שישבה במצרים ימים רבים "וכיום עלותה וגו'" - שצעקה אלי ממצרים מתוך שיעבוד וגאלתיה כן גם עתה" ( רש"י )

"ונתתי לה את כרמיה משם", הכרמים שלקח מהם כמ"ש והשמותי גפנה ותאנתה יתן להם משם, תפס המשל ששם ישוב הבעל לאהוב את אשתו בהיותה באמנה אתו ויחזיר לה הכרמים שלקח מאתה בעבור זנותה. ובנמשל ידמה אותה כימי צאתה מארץ מצרים שהוציאם אל המדבר ושם קבלו את התורה והאמונה והיו תחת השגחתו המיוחדת ושם ראו את אותותיו ואת מעשיו, ושם אין הזונים נמצאים כי המערכת לא ישפיעו טוב בתהו יליל ישימון, שלפי הטבע אין שם לחם ומים ואף כי גפן ותאנה, רק אני אתן לה את כרמיה ר"ל את פרנסתה וצרכיה, כי בגלותם יחוייב מצד הטבע שיהיו חסרים כל טוב כי מנעו מהם קנות שדות וכרמים ועשות מקנה וקנין רק בהשגחת ה' המופלאת יהיה להם שארית וימצאו כל מחסורם, וגם יכוין על הכרמים הנפשיים שהם התורה והאמונה שמסרו נפשם עליה בגלותם בימי ההרג והשמד, והם הכרמים שדבר עליהם בשיר באמרו כרמי שלי לא נטרתי כמ"ש בפירושי שם, עד שלבסוף אתן להם את "עמק עכור לפתח תקוה", שיסיר מהם קושי השעבוד באחרית הימים וימצאו חן וחסד בכ"מ גלותם ויתחילו לקוות אל החירות והגאולה, "וענתה שמה כימי נעוריה" שישובו הנסים שנעשו עמהם בימים הקודמים, וימי נעוריה מרמז על הנסים שהיה להם בימי קדם כמו בעת כיבוש הארץ ובעת נבנה המקדש בימי שלמה, "וכיום עלותה מארץ מצרים" הם הנסים שנעשו להם במצרים ועל ים סוף:" ( מלבי"ם )

""משם" - מן הליכת המדבר הזה מן האהבה הבאה שמה ר"ל מן הערת הלבב תשוב אלי ואחזיר לה את כרמיה. "ואת עמק עכור" - העמקים שהיו עכורים ונשחתים בהיותם בגולה תשוב להיות פתח תקוה ר"ל יהיו חמודים כפתח נחמד אשר יקוו אנשים לבוא בו. "וענתה שמה" - תרים בכרמים קול שיר כמו ששרתה בימי נעוריה ר"ל עד שלא גלו ממנו. "וכיום עלותה" - וכמו ששרתה ביום עלותה מארץ מצרים שאז שררו בשמחת לבב שירת הים." ( מצודות )