מ"ג הושע ב יז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ מצרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ וִּכְיוֹם עֲלֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנָתַ֨תִּי לָ֤הּ אֶת־כְּרָמֶ֙יהָ֙ מִשָּׁ֔ם וְאֶת־עֵ֥מֶק עָכ֖וֹר לְפֶ֣תַח תִּקְוָ֑ה וְעָ֤נְתָה שָּׁ֙מָּה֙ כִּימֵ֣י נְעוּרֶ֔יהָ וּכְי֖וֹם עֲלוֹתָ֥הּ מֵאֶרֶץ־מִצְרָֽיִם׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וַאֲמַנֵי לָהּ יַת פַּרְנָסָהָא מִתַּמָן וְיַת מֵישַׁר עָכוֹר לְתַחֲמוּדֵי נְפַשׁ וְיִתְנְהוֹן תַּמָן לְמֵימְרִי כְּיוֹמֵי קֳדָם וְאַף אֲנָא אַעְבֵּיד לְהוֹן נִסִין וּגְבוּרָן כְּיוֹם מִסַקְהוֹן מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"את כרמיה" - ת"י לשון פרנסים ומנהיגים וכן לא יפנה דרך כרמים (איוב כד) וכן כרמי שלי לא נטרתי (שיר השירים א) ד"א והולכתיה המדבר למדבר סיחון ועוג ובסגנון זה נתנבא (יחזקאל כ) שנאמר והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם כאשר נשפטתי את אבותיכם והבאתי אתכם במסורת הברית וברותי מכם המורדים וגו' והכשרים אקיים וזהו את כרמיה

"ואת עמק עכור" - עומק הצרות שהן עכורים שם אתן לה לפתח תקוה שמתוך אותן צרות תתן לב לשוב אלי

"וענתה שמה" - ל' דירה כמו מעון אריות (נחום ב)

"כימי נעוריה" - שישבה במצרים ימים רבים

"וכיום עלותה וגו'" - שצעקה אלי ממצרים מתוך שיעבוד וגאלתיה כן גם עתה

רד"ק

עריכה

• לפירוש "רד"ק" על כל הפרק •

ונתתי לה את כרמיה משם: מהמדבר אתן לה כל ארצה כמו שהיתה לה, כלומר איעד אותה שם במדבר להיטיב לה בארצה לפי שבמדבר העמים יצרוף אותם ויכלה המורדים והפושעים ויפחדו הנותרים לפיכך יהיו צריכים תנחומין, ודבר על לבם שיתן האל יתברך את ארצם כבתחילה. לפיכך אמר "ודברתי על לבה", ואע"פ שפירשנו כי התנחומין יהיו מן הצער שסבלה בגלות הכל יהיה לזה ולזה, ומה שזכר "כרמיה" לפי שזכר בפורענות (הושע ב, יד): "והשימותי גפנה" אמר בנחמה כרמיה:

ואת עמק עכור לפתח תקוה: לפי שבתחילת בואם לארץ בימי יהושע קרה להם העון הזה והוא דבר עכן, הבטיחם שלא יפחדו בהכנסם לארץ ושלא יקרם שום עון, כי כולם יהיו מצורפים וטהורים כי במדבר העמים יצרפו, ואותו "עמק עכור" לא יקרא עוד כן כי שמו הוא לגנאי אלא יקרא לו שם לשבח והוא "פתח תקוה". ומה שאמר "פתח" ולא אמר עמק כמו שהיה, לפי שיהיה להם כ"פתח", כי משם יכנסו לארץ כמו שעשו בתחילה ויהיה להם תקוה ואחרית טוב לפיכך יקראו לו פתח תקוה.
והחכם ר"א פירש, "עמק עכור" - עמק יזרעאל שעכרתיה שם ישוב ל"פתח תקוה".
ורש"י ז"ל פירש, עומק הגלות שהיו שם עכורים אתן ל"פתח תקוה" ותוחלת, שמתוך אותם הצרות אתן להם לב לשוב אלי.
ורבינו סעדיה גאון פירש, יעשה האל יתברך נפלאות בעמק שנהרג בו עכן באותו הזמן ויקראו לו "פתח תקוה" וישירו לאל יתברך על הנפלאות.
וזהו שאמר "וענתה שמה" מן (שמות טו, כא): "ותען להן מרים":

כימי נעוריה: כמו הנס שעשה האל יתברך לישראל בימי סיסרא, שנאמר (שופטים ה, א): "ותשר דבורה", וכן בדוד ע"ה אמר (שמואל ב כב, א): "וידבר דוד לה' את דברי השירה הזאת":

וכיום עלותה מארץ מצרים: שירת משה על ים סוף (שמות ט"ו, א'):

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"וכיום עלותה" - וכמו ששרתה ביום עלותה מארץ מצרים שאז שררו בשמחת לבב שירת הים

"ואת עמק עכור" - העמקים שהיו עכורים ונשחתים בהיותם בגולה תשוב להיות פתח תקוה ר"ל יהיו חמודים כפתח נחמד אשר יקוו אנשים לבוא בו

"וענתה שמה" - תרים בכרמים קול שיר כמו ששרתה בימי נעוריה ר"ל עד שלא גלו ממנו

"משם" - מן הליכת המדבר הזה מן האהבה הבאה שמה ר"ל מן הערת הלבב תשוב אלי ואחזיר לה את כרמיה

מצודת ציון

"עכור" - ענין השחתה כמו ועמק עכור (ישעיהו, סה)

"וענתה" - ענינו הרמת קול שירה כמו ותען להם מרים (שמות, טו)

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"ונתתי לה את כרמיה משם", הכרמים שלקח מהם כמ"ש והשמותי גפנה ותאנתה יתן להם משם, תפס המשל ששם ישוב הבעל לאהוב את אשתו בהיותה באמנה אתו ויחזיר לה הכרמים שלקח מאתה בעבור זנותה. ובנמשל ידמה אותה כימי צאתה מארץ מצרים שהוציאם אל המדבר ושם קבלו את התורה והאמונה והיו תחת השגחתו המיוחדת ושם ראו את אותותיו ואת מעשיו, ושם אין הזונים נמצאים כי המערכת לא ישפיעו טוב בתהו יליל ישימון, שלפי הטבע אין שם לחם ומים ואף כי גפן ותאנה, רק אני אתן לה את כרמיה ר"ל את פרנסתה וצרכיה, כי בגלותם יחוייב מצד הטבע שיהיו חסרים כל טוב כי מנעו מהם קנות שדות וכרמים ועשות מקנה וקנין רק בהשגחת ה' המופלאת יהיה להם שארית וימצאו כל מחסורם, וגם יכוין על הכרמים הנפשיים שהם התורה והאמונה שמסרו נפשם עליה בגלותם בימי ההרג והשמד, והם הכרמים שדבר עליהם בשיר באמרו כרמי שלי לא נטרתי כמ"ש בפירושי שם, עד שלבסוף אתן להם את "עמק עכור לפתח תקוה", שיסיר מהם קושי השעבוד באחרית הימים וימצאו חן וחסד בכ"מ גלותם ויתחילו לקוות אל החירות והגאולה, "וענתה שמה כימי נעוריה" שישובו הנסים שנעשו עמהם בימים הקודמים, וימי נעוריה מרמז על הנסים שהיה להם בימי קדם כמו בעת כיבוש הארץ ובעת נבנה המקדש בימי שלמה, "וכיום עלותה מארץ מצרים" הם הנסים שנעשו להם במצרים ועל ים סוף:

ביאור המילות

"עמק עכור". מליצה נלקחת משם המקום שעשו שם שפטים בעכן שעבר על החרם והיה לו לפתח תקוה, כמ"ש חז"ל יעכרך ה' ביום הזה ביום הזה אתה עכור ואי אתה עכור לעוה"ב, וכן ישוב הגלות לפתח תקוה העתיד:

"וענתה", מלשון הרמת קול בשיר, כמו ותען להם מרים, וכן פירשו חז"ל בתנחומא:

<< · מ"ג הושע · ב · יז · >>