מצודות על הושע ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


<< · מצודות על הושע · ב · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יאמר להם" - יאמר עוד עליהם בני אל חי החביבים יותר

"אשר יאמר להם" - אשר היה נאמר עליהם

"והיה מספר" - בזמן הגאולה יהיה מספר בני ישראל כחול הים אשר א"א למדוד אותם ולספרם וארז"ל שאחר שהוליד הושע את אלו אמר לו המקום שלח את אשתך וגו' והבין ברמז שלא טוב בעיני ה' אשר דבר על ישראל להחליפם באומה אחרת לכן חזר וביקש עליהם רחמים

מצודת ציון

"ימד" - מלשון מדידה

"להם" - עליהם "()" "סגירה"

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ראש אחד" - זהו מלך המשיח

"ועלו" - מארצות הגולה יעלו אל ארצם

"כי גדול יום יזרעאל" - כי יום גדול ונכבד יהיה יום קבוץ ישראל אשר הפיצם האל כמפזר זרעים ע"פ השדה

"ונקבצו" - זה יהיה בימי המשיח

מצודת ציון

"יזרעאל" - היא מלה מורכבת מן זריעה ומן אל

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אמרו" - אתם בני יהודה ובנימין אמרו על אחיכם בני עשרת השבטים שהם עמי כמותכם עם כי מהרתי להגלותם ממכם וקראתים אז לא עמי וכן אמרו רחמה על אחותיכם הם נשי עשרת השבטים

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותסר" - מוסב על תחלת המקרא לומר ריבו בה שתסר זנוניה וגו' ר"ל שלא תצבע עוד פניה להזנות אחריה ולא תשים עוד בין שדיה בשמים המעלים ריח טוב להלהיב לב הנואפים ר"ל מעתה תעזוב דרכה ולפי שהמשילה לזונה אמר לשון הנופל בזונה

"ריבו באמכם ריבו" - כל הכנסיה יחד יקראו אם וכאלו יאמר אל הצדיקים שבדור עשו מריבה עם כל הכנסיה על רוע דרכה כי מעתה היא לא אשתי כי סרתה מעלי ואנכי לא אישה להזמין לה ספוקה

מצודת ציון

"אישה" - בעלה

"ונאפופיה" - מלשון ניאוף

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כמדבר" - הפקר לכל כמו המדבר

"כארץ ציה" - כפל הדבר במ"ש

"והצגתיה" - אעמיד אותה מבלי לבוש ומכסה כמו שהיתה ביום שנולדה וכפל הדבר במ"ש

"פן אפשיטנה ערומה" - כי כשלא תעזוב דרכה פן אפשיט בגדיה מעליה ותשאר ערומה ואמר ענין הבושה שעושין לזונה לפי שהמשילה לזונה

מצודת ציון

"אפשיטנה" - ענין הסרת המלבוש כמו ופשט את בגדיו (ויקרא ו')

"והצגתיה" - ענין העמידה כמו תציג אותו לבד (שופטים ז')

"ושתיה" - ענין שימה כמו למען שיתי (שמות י')

"ציה" - שממה

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי בני זנונים המה" - לפי שהמשילה לזונה אמר לשון הנופל בזונה שאין מי מרחם על בניה אף שהמה לא חטאו מ"מ סובלים עון אמותם ור"ל אף הצדיקים ילקו בעון כללות האומה

"ואת בניה" - ר"ל אף על הצדיקים שבהם לא ארחם

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אחרי מאהבי" - אחרי הנואפים האוהבים אותי הנותנים לחמי וגו' ר"ל שבטחה במערכת השמים בחשבה שכל השפעתה בא לה מהם

"הובישה הורתם" - האם שהרתה אותם עשתה מעשה בושה וכלימה והוא כפל ענין במ"ש

"כי זנתה אמם" - כללות האומה סרתה מעלי

מצודת ציון

"הובישה" - מלשון בושה

"הורתם" - מלשון הריון

"צמרי ופשתי" - מלשון צמר ופשתים

"ושקויי" - מלשון משקה

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונתיבותיה לא תמצא" - לא תמצא שביל ותחבולה להוריד אליך ההשפעה

"וגדרתי וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"לכן" - הואיל וכן חשבה אגדור דרך מהלכך בקוצים לבל תוכל ללכת בה ר"ל לא תשכיל להוריד אליך השפעה ממערכת השמים כאלו נסתם הדרך

מצודת ציון

"שך" - ענין גדר כמו הסר משוכתו (ישעיהו ה')

"בסירים" - קוצים כמו כקול הסירים (קהלת ז')

"וגדרתי" - מלשון גדר

"ונתיבותיה" - מלשון נתיב ושביל

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ורדפה" - אף שתהיה רודפת אחר מערכות השמים להקטיר להם עכ"ז לא תשיג אותם להשפיע לה טובה

"ובקשתם וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"ואמרה" - אז תאמר אבטח בהקב"ה כי מאז כשהיה בטחוני בו היה לי טוב מעתה

מצודת ציון

"תשיג" - ענין הקרוב

"אישי" - בעלי

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וכסף וגו'" - והנה הכסף והזהב אשר אני הרביתי לה עשו הם לבעל והוא צורה מה עשוי לצבא השמים והם היו מייפים אותה בכסף ובזהב כמ"ש בכסף ובזהב ייפהו (ירמיהו י)

"והיא לא ידעה" - מתחילה לא שמה על לבה לדעת אשר אני הוא הנותן לה הדגן וגו' והכל ממני כי אין דבר ביד מערכת השמים

מצודת ציון

"והתירוש" - כן יקרא ענבי היין

"והיצהר" - הוא השמן כמו תירושך ויצהרך (דברים י"א)

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והצלתי" - אסיר מהם הצמר והפשתים שנתתי לה לכסות את ערותה כי ימותו הצאן ולא יהיה לה צמר והפשתים תלקה ולא יהיה לה בגד ללבוש

"במועדו" - בזמן הביכור

"בעתו" - בעת גמר הבשול אקח מהם ע"י ברד וארבה וכדומה

"לכן" - הואיל וכן עשתה אשוב לקחת את הדגן שנתתי לה

מצודת ציון

"במועדו" - בזמנו

"והצלתי" - ענין הפרשה כמו הלא אצלת לי ברכה (בראשית כ"ז)

"ערותה" - גלוי הבשר

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועתה" - כשאסיר צמרי ופשתי אגלה כיעור גלוי ערותה לעיני מערכת השמים ולא יצילנה מי מידי ר"ל לא יוכל מי להשפיע עליה טובה בזולת רצוני

מצודת ציון

"נבלותה" - ענינו דבר כעור ומגונה וכן והשלכתי עליך שקוצים ונבלתיך (נחום ג')

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וכל מועדה" - הם ר"ה ויוה"כ ושמיני עצרת

"והשבתי" - אבטל כל שמחתה שמחת חגה חדשה ושבתה

מצודת ציון

"והשבתי" - ענין בטול

"משושה" - שמחתה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושמתים ליער" - אעשה הפרדסים מקום הפקר כיער וחית השדה תאכל הפירות ר"ל האויב יקח הכל

"אתנה" - לפי שהמשילה לזונה אמר לשון אתנן ור"ל שאמרה שבא לה מהשפעת מערכת השמים

"והשימותי" - אעשה שממה מקום הגפנים והתאנים

מצודת ציון

"והשמותי" - מלשון שממון

"אתנה" - מלשון אתנן וכן יקרא מתן הזונה כמו אתנן זונה (דברים כ"ג)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואותי שכחה" - לא שמה על לבה לעבוד אותי

"ותעד" - ומה שקשטה עצמה בקשוטים והלכה אחר מאהביה ר"ל מה שעבדה והקטירה למערכת השמים ולפי שהמשילה לזונה אמר לשון הנופל בזונה שמקשטת עצמה להתאהב על הנואפים

"ופקדתי עליה" - אזכיר עליה הימים אשר הקטירה לבעלים לשלם הגמול לפי רוב הימים

מצודת ציון

"ופקדתי" - מלשון זכרון

"ותעד" - מלשון עדי קשוט כמו ועדית עדי (יחזקאל כ"ג)

"נזמה" - שם עדי כמו נזם זהב (משלי כ"ה)

"וחליתה" - ענין תכשיט מה כמו וחלי כתם (שם)

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לכן" - על כי שכחה בי אני אפתנה ואוליכה במדבר במקום שאין שם אנשים ושם אדבר על לבה דברי פיוסים ולפי שהמשילה לאשה שזנתה תחת בעלה אמר לשון הנופל באשה כזאת שהבעל מפתה אותה ללכת אחריו במדבר מקום שאין אנשים למען לא ישמע מי מה ידברו ושם מפייסה בדברים טובים שתעזוב דרכה ור"ל המקום יעורר לבבם לשוב לעבודתו

מצודת ציון

"מפתיה" - מלשון פתוי והסתה

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וכיום עלותה" - וכמו ששרתה ביום עלותה מארץ מצרים שאז שררו בשמחת לבב שירת הים

"ואת עמק עכור" - העמקים שהיו עכורים ונשחתים בהיותם בגולה תשוב להיות פתח תקוה ר"ל יהיו חמודים כפתח נחמד אשר יקוו אנשים לבוא בו

"וענתה שמה" - תרים בכרמים קול שיר כמו ששרתה בימי נעוריה ר"ל עד שלא גלו ממנו

"משם" - מן הליכת המדבר הזה מן האהבה הבאה שמה ר"ל מן הערת הלבב תשוב אלי ואחזיר לה את כרמיה

מצודת ציון

"עכור" - ענין השחתה כמו ועמק עכור (ישעיהו, סה)

"וענתה" - ענינו הרמת קול שירה כמו ותען להם מרים (שמות, טו)

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תקראי אישי" - תקראי אותי בלשון איש ולא בלשון בעל וזהו לפי ששם הבעל הוא משותף לשם עבודת גלולים (פסל העשוי לצבא השמים) לכן לא ישמע שם זה על פיה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא יזכרו" - הבעלים לא יהיו נזכרים עוד בשמם אשר קראו להם כ"א יכנם לגנאי

"והסירותי" - ר"ל אתן בלבם להסיר מפיה שמות הבעלים אף בזולת כוונה על פסל עכו"ם

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשבור" - ר"ל אבטל כלי מלחמה והמלחמה עצמה

"וכרתי וגו'" - ר"ל חית השדה וגו' לא ישחיתו בהם כאלו כרתו עמהם ברית שלום

מצודת ציון

"ורמש" - הם בריות קטנות קצרי הרגל וכן רמש וצפור כנף (תהלים קמ"ח)

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בצדק ובמשפט" - בעבור הצדקה והמשפט שתעשו אז ובעבור החסד והרחמים שאעשה עמך כי הצדק והמשפט שתעשי לא יהיה כדאי להשפיע לך טובה מרובה כזאת אבל אעשה עוד בחסד וברחמים

"וארשתיך" - אקח אותך להיות ארוסתי עד עולם ולא אמאס עוד בך

מצודת ציון

"וארשתיך" - מלשון ארוסה

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וידעת" - ר"ל אז תשיג השגה גדולה לדעת את ה'

"באמונה" - בשכר האמונה שהאמנת בי

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והם יענו" - כי הארץ הצמאה כאלו שואלת על המטר וישיבו השמים על שאלתה להוריד את המטר

"אענה וגו'" - וחוזר ומפרש אענה את השמים כי בהעצר השמים כאלו ישאלו להוריד המטר ואמר שישיב על שאלתם למלאות אותה ויצוום להוריד המטר

מצודת ציון

"אענה" - מלשון עניה והשבת שאלה

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והם יענו את יזרעאל" - את ישראל אשר זרעם האל והפיצם על פני כל הארץ השואלים על הצמחת הזרעים וגו' הנה הדגן והתירוש והיצהר ישיבו על שאלתם ויצמחו וישאו פרי

"והארץ תענה" - כי בעבור יבשות הארץ כאלו הזרעים ועץ פרי שואלים להצמיח ולשאת פרי ותשיב הארץ על שאלתם להצמיח וגו'

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ללא עמי" - לאלו אשר אמרתי עליהם לא עמי הנה אז אומר עליהם עמי אתה והוא יאמר עלי אתה אלהי ובך אני מאמין

"את לא רוחמה" - את העם אשר לא רחמתים

"וזרעתיה לי בארץ" - כלפי שהיתה זרועה בארץ אחרת הנה אזרעם בארצם