מצודות על הושע ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על הושע · ג · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואהבי" - והם אוהבים כוסות מיין ענבים ומשתכרים ובהסתת השכרות המה רודפים אחרי עבודת גלולים ולפי שהמשילם לאשה זונה אחז בזה הלשון כי היין מביא לידי ניאוף

"כאהבת ה'" - ר"ל וזה יהיה לרמז כמו שה' אהב את ישראל והם זונים תחתיו לפנות אחרי עבודת גלולים

"אהובת רע" - ר"ל האשה תהיה אשר מאז היתה לאיש היתה אהובה לבעלה ועכ"ז היתה מנאפת תחתיו

"אהב אשה" - ר"ל תהיה ישרה בעיניך לקדשה

מצודת ציון

"רע" - חבר ועל הבעל יאמר ודוגמתו והיא חברתך (מלאכי ב')

"פונים" - מלשון הפנה וסבוב

"אשישי" - כוסות וגביעים כמו סמכוני באשישות (שיר השירים ב')

"ענבים" - ר"ל יין ענבים

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וחומר וגו'" - השעורים נתן למאכלם ולפי שהיתה זונה ועשתה מעשה בהמה לפיכך נתן לה למאכלה מאכל בהמה וכעין זה אמרו רז"ל על מנחת סוטה שהיתה מקמח שעורים ולפי הרמז יאמר שהמקום הבטיח את ישראל לקחת אותם לו לעם באחרית הימים והבטחה ההיא היתה ביד ט"ו נביאי ישראל הראשון דוד המלך בספר תהילים בכמה מזמורים והב' ישעיהו בנבואותיו והג' ירמיהו והרביעי יחזקאל והחמישי הושע והששי יואל והשביעי עמוס והשמיני עובדיה והתשיעי מיכה והעשירי חבקוק והאחד עשר צפניה והשנים עשר דנייאל והשלשה עשר חגיי והארבעה עשר זכריה והחמשה עשר מלאכי כי הם לבד נבאו על הגאולה העתידה ולא עוד ואמר כסף כי אל נבואותיהם נכספה וגם כלתה נפשם של ישראל וגם החומר והלתך ירמוז על הנביאים ההם כי בחומר ולתך יש חמשה עשר איפות כמספר הנביאים ההם אשר הבטיחו לישראל שגם בהיותם בארץ אחרת לא יעזבם ה' ויתן להם מחיה אולם לא בהשפעה מרובה ולזה מרמז השעורים שאינם נאכלים אלא מדוחק

"ואכרה לי" - קניתי לי אשה כזאת ר"ל קדשתיה בחמשה עשר כסף

מצודת ציון

"ואכרה" - ענין קנין כמו וגם מים תכרו (דברים ב')

"כסף" - הוא מלה משותפת על הכסף ממש ועל התאוה כמו למעשה ידיך תכסוף (איוב י"ד)

"וחומר" - הוא הכור בת עשרה איפות והאיפה ג' סאים

"ולתך" - הוא חצי הכור חמשה איפות

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וגם אני אליך" - גם אני כמוך אהיה פרוש מאשה ואמתין אליך עד שאנשאך

"לא תזני ולא תהיה לאיש" - כלפי שהיתה מאז תחת הבעל והוסיפה עוד לזנות עם מנאפים אמר לה שבאותן הימים תהיה פרושה מבעל וממנאפים

"ואומר אליה" - כאשר קדשתיה אמרתי לה ימים רבים תעכבי ותמתיני לי עד שאנשאך לאשה

מצודת ציון

"תשבי" - ענין עכבה והמתנה כמו אשב עד שובך (שופטים ו')

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואין אפוד ותרפים" - מלת ואין משמשת בשתים כאלו אמר ואין תרפים ור"ל עם כי לא יהיה ביניהם אורים ותומים לשאול בו עתידות עכ"ז אין תרפים ר"ל לא יפנו אחרי התרפים לשאול בהם עתידות והדברים האלה בשורה טובה לישראל שבימי גלותם לא יפנו לא אל עבודת שרי מעלה ולא אל עבודת כוכבים אף שיהיו חסרים השראת השכינה והמזבח והאורים ותומים עם כל זאת לא יהיו כעכו"ם

"ואין זבח" - עם שיהיה המקדש חרב ואין שם זבח לשלמים אעפ"כ אין מצבה ר"ל לא יעשו מצבה להקריב בה לעבודת כוכבים

"אין מלך ואין שר" - בכל ימי גלותם עם שמלכם שהוא הקב"ה אינו עמהם אעפ"כ אין שר ר"ל לא יהיו עובדים למי משרי מעלה לקבלו לאלוה דוגמת האשה ההיא שתהיה פרושה מאישה ועכ"ז תהיה פרושה מהזונים

"כי ימים רבים" - עתה יפרש שזה ירמז אשר ימים רבים ישבו ישראל בגולה ויצפו על הגאולה וגם המקום ב"ה יצפה כביכול לקחתם לו לעם ואף בימי גלותם לא יחבר במי מעכו"ם

מצודת ציון

"מצבה" - הוא מזבח של אבן אחת ועושים אותה להקריב בה לעכו"ם

"אפוד" - זה יאמר על האפוד והחשן עם האורים ותומים וכן אפוד ירד בידו (שמואל א כ"ג)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"באחרית הימים" - זה יהיה בסוף הימים היא הגאולה העתידה בימי המשיח

"ופחדו אל ה'" - אז יפחדו את ה' ואת טובו ר"ל לא יחטאו עוד כי יפחדו את ה' שלא יסיר שכינתו מביניהם ויפחדו את טובו שלא יאבדו השפעת טובתו ודוגמתו ופחדו ורגזו על כל הטובה וגו' (ירמיהו לג)

"ואת דוד מלכם" - וגם יבקשו את מלך המשיח הבא מזרע דוד ומעמו יבקשו שאלתם כי הוא ימשול בהם ולא ימלוך בהם עוד מלך ישראל משבט אחר לא כמו מאז שמלך עליהם ירבעם ושאר מלכי אפרים

"אחר" - ר"ל אחר ימים רבים ישובו בני ישראל אל ארצם ואז יבקשו את ה' לשאול ממנו צרכם כי ישוב וישרה שכינתו ביניהם

מצודת ציון

"אל ה'" - את ה' וכן ואל טובו כמו וירדפו אל מדין (שופטים ז')