משלי כה
קיצור דרך: t2825
תנ"ך > משלי > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא
הפרק במהדורה המוטעמת
כה א גַּם־אֵ֭לֶּה מִשְׁלֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה
אֲשֶׁ֥ר הֶ֝עְתִּ֗יקוּ אַנְשֵׁ֤י ׀ חִזְקִיָּ֬ה מֶלֶךְ־יְהוּדָֽה׃
ב כְּבֹ֣ד אֱ֭לֹהִים הַסְתֵּ֣ר דָּבָ֑ר
וּכְבֹ֥ד מְ֝לָכִ֗ים חֲקֹ֣ר דָּבָֽר׃
ג שָׁמַ֣יִם לָ֭רוּם וָאָ֣רֶץ לָעֹ֑מֶק
וְלֵ֥ב מְ֝לָכִ֗ים אֵ֣ין חֵֽקֶר׃
ד הָג֣וֹ סִיגִ֣ים מִכָּ֑סֶף
וַיֵּצֵ֖א לַצֹּרֵ֣ף כֶּֽלִי׃
ה הָג֣וֹ רָ֭שָׁע לִפְנֵי־מֶ֑לֶךְ
וְיִכּ֖וֹן בַּצֶּ֣דֶק כִּסְאֽוֹ׃
ו אַל־תִּתְהַדַּ֥ר לִפְנֵי־מֶ֑לֶךְ
וּבִמְק֥וֹם גְּ֝דֹלִ֗ים אַֽל־תַּעֲמֹֽד׃
ז כִּ֤י ט֥וֹב אֲמׇר־לְךָ֗ עֲֽלֵ֫ה־הֵ֥נָּה
מֵ֭הַשְׁפִּ֣ילְךָ לִפְנֵ֣י נָדִ֑יב
אֲשֶׁ֖ר רָא֣וּ עֵינֶֽיךָ׃
ח אַל־תֵּצֵ֥א לָרִ֗ב מַ֫הֵ֥ר
פֶּ֣ן מַה־תַּ֭עֲשֶׂה בְּאַחֲרִיתָ֑הּ
בְּהַכְלִ֖ים אֹתְךָ֣ רֵעֶֽךָ׃
ט רִ֭יבְךָ רִ֣יב אֶת־רֵעֶ֑ךָ
וְס֖וֹד אַחֵ֣ר אַל־תְּגָֽל׃
י פֶּֽן־יְחַסֶּדְךָ֥ שֹׁמֵ֑עַ
וְ֝דִבָּתְךָ֗ לֹ֣א תָשֽׁוּב׃
יא תַּפּוּחֵ֣י זָ֭הָב בְּמַשְׂכִּיּ֣וֹת כָּ֑סֶף
דָּ֝בָ֗ר דָּבֻ֥ר עַל־אׇפְנָֽיו׃
יב נֶ֣זֶם זָ֭הָב וַחֲלִי־כָ֑תֶם
מוֹכִ֥יחַ חָ֝כָ֗ם עַל־אֹ֥זֶן שֹׁמָֽעַת׃
ז יג כְּצִנַּת־שֶׁ֨לֶג ׀ בְּי֬וֹם קָצִ֗יר
צִ֣יר נֶ֭אֱמָן לְשֹׁלְחָ֑יו
וְנֶ֖פֶשׁ אֲדֹנָ֣יו יָשִֽׁיב׃
יד נְשִׂיאִ֣ים וְ֭רוּחַ וְגֶ֣שֶׁם אָ֑יִן
אִ֥ישׁ מִ֝תְהַלֵּ֗ל בְּמַתַּת־שָֽׁקֶר׃
טו בְּאֹ֣רֶךְ אַ֭פַּיִם יְפֻתֶּ֣ה קָצִ֑ין
וְלָשׁ֥וֹן רַ֝כָּ֗ה תִּשְׁבׇּר־גָּֽרֶם׃
טז דְּבַ֣שׁ מָ֭צָאתָ אֱכֹ֣ל דַּיֶּ֑ךָּ
פֶּן־תִּ֝שְׂבָּעֶ֗נּוּ וַהֲקֵאתֽוֹ׃
יז הֹקַ֣ר רַ֭גְלְךָ מִבֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ
פֶּן־יִ֝שְׂבָּעֲךָ֗ וּשְׂנֵאֶֽךָ׃
יח מֵפִ֣יץ וְ֭חֶרֶב וְחֵ֣ץ שָׁנ֑וּן
אִ֥ישׁ עֹנֶ֥ה בְ֝רֵעֵ֗הוּ עֵ֣ד שָֽׁקֶר׃
יט שֵׁ֣ן רֹ֭עָה וְרֶ֣גֶל מוּעָ֑דֶת
מִבְטָ֥ח בּ֝וֹגֵ֗ד בְּי֣וֹם צָרָֽה׃
כ מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד ׀ בְּי֣וֹם קָ֭רָה
חֹ֣מֶץ עַל־נָ֑תֶר
וְשָׁ֥ר בַּ֝שִּׁרִ֗ים עַ֣ל לֶב־רָֽע׃
כא אִם־רָעֵ֣ב שֹׂ֭נַאֲךָ הַאֲכִלֵ֣הוּ לָ֑חֶם
וְאִם־צָ֝מֵ֗א הַשְׁקֵ֥הוּ מָֽיִם׃
כב כִּ֤י גֶחָלִ֗ים אַ֭תָּה חֹתֶ֣ה עַל־רֹאשׁ֑וֹ
וַ֝יהֹוָ֗ה יְשַׁלֶּם־לָֽךְ׃
כג ר֣וּחַ צָ֭פוֹן תְּח֣וֹלֵֽל גָּ֑שֶׁם
וּפָנִ֥ים נִ֝זְעָמִ֗ים לְשׁ֣וֹן סָֽתֶר׃
כד ט֗וֹב שֶׁ֥בֶת עַל־פִּנַּת־גָּ֑ג
מֵאֵ֥שֶׁת מדונים מִ֝דְיָנִ֗ים וּבֵ֥ית חָֽבֶר׃
כה מַ֣יִם קָ֭רִים עַל־נֶ֣פֶשׁ עֲיֵפָ֑ה
וּשְׁמוּעָ֥ה ט֝וֹבָ֗ה מֵאֶ֥רֶץ מֶרְחָֽק׃
כו מַעְיָ֣ן נִ֭רְפָּשׂ וּמָק֣וֹר מׇשְׁחָ֑ת
צַ֝דִּ֗יק מָ֣ט לִפְנֵֽי־רָשָֽׁע׃
כז אָ֘כֹ֤ל דְּבַ֣שׁ הַרְבּ֣וֹת לֹא־ט֑וֹב
וְחֵ֖קֶר כְּבֹדָ֣ם כָּבֽוֹד׃
כח עִ֣יר פְּ֭רוּצָה אֵ֣ין חוֹמָ֑ה
אִ֗֝ישׁ אֲשֶׁ֤ר אֵ֖ין מַעְצָ֣ר לְרוּחֽוֹ׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה
ב כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר
ג שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר
ד הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי
ה הגו רשע לפני מלך ויכון בצדק כסאו
ו אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדלים אל תעמד
ז כי טוב אמר לך עלה הנה מהשפילך לפני נדיב אשר ראו עיניך
ח אל תצא לרב מהר פן מה תעשה באחריתה בהכלים אתך רעך
ט ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל
י פן יחסדך שמע ודבתך לא תשוב
יא תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על אפניו
יב נזם זהב וחלי כתם מוכיח חכם על אזן שמעת
יג כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב
יד נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר
טו בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר גרם
טז דבש מצאת אכל דיך פן תשבענו והקאתו
יז הקר רגלך מבית רעך פן ישבעך ושנאך
יח מפיץ וחרב וחץ שנון איש ענה ברעהו עד שקר
יט שן רעה ורגל מועדת מבטח בוגד ביום צרה
כ מעדה בגד ביום קרה חמץ על נתר ושר בשרים על לב רע
כא אם רעב שנאך האכלהו לחם ואם צמא השקהו מים כב כי גחלים אתה חתה על ראשו ויהוה ישלם לך כג רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר כד טוב שבת על פנת גג מאשת מדונים [מדינים] ובית חבר כה מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק כו מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני רשע כז אכל דבש הרבות לא טוב וחקר כבדם כבוד כח עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו
א גַּם אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה.
ב כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר.
ג שָׁמַיִם לָרוּם וָאָרֶץ לָעֹמֶק וְלֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר.
ד הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי.
ה הָגוֹ רָשָׁע לִפְנֵי מֶלֶךְ וְיִכּוֹן בַּצֶּדֶק כִּסְאוֹ.
ו אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ וּבִמְקוֹם גְּדֹלִים אַל תַּעֲמֹד.
ז כִּי טוֹב אֲמָר לְךָ עֲלֵה הֵנָּה מֵהַשְׁפִּילְךָ לִפְנֵי נָדִיב אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ.
ח אַל תֵּצֵא לָרִב מַהֵר פֶּן מַה תַּעֲשֶׂה בְּאַחֲרִיתָהּ בְּהַכְלִים אֹתְךָ רֵעֶךָ.
ט רִיבְךָ רִיב אֶת רֵעֶךָ וְסוֹד אַחֵר אַל תְּגָל.
י פֶּן יְחַסֶּדְךָ שֹׁמֵעַ וְדִבָּתְךָ לֹא תָשׁוּב.
יא תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו.
יב נֶזֶם זָהָב וַחֲלִי כָתֶם מוֹכִיחַ חָכָם עַל אֹזֶן שֹׁמָעַת.
יג כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו וְנֶפֶשׁ אֲדֹנָיו יָשִׁיב.
יד נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר.
טו בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם.
טז דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָּ פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ.
יז הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וּשְׂנֵאֶךָ.
יח מֵפִיץ וְחֶרֶב וְחֵץ שָׁנוּן אִישׁ עֹנֶה בְרֵעֵהוּ עֵד שָׁקֶר.
יט שֵׁן רֹעָה וְרֶגֶל מוּעָדֶת מִבְטָח בּוֹגֵד בְּיוֹם צָרָה.
כ מַעֲדֶה בֶּגֶד בְּיוֹם קָרָה חֹמֶץ עַל נָתֶר וְשָׁר בַּשִּׁרִים עַל לֶב רָע.
כא אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם. כב כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ וַיהוָה יְשַׁלֶּם לָךְ. כג רוּחַ צָפוֹן תְּחוֹלֵל גָּשֶׁם וּפָנִים נִזְעָמִים לְשׁוֹן סָתֶר. כד טוֹב שֶׁבֶת עַל פִּנַּת גָּג מֵאֵשֶׁת מדונים [מִדְיָנִים] וּבֵית חָבֶר. כה מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה וּשְׁמוּעָה טוֹבָה מֵאֶרֶץ מֶרְחָק. כו מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע. כז אָכֹל דְּבַשׁ הַרְבּוֹת לֹא טוֹב וְחֵקֶר כְּבֹדָם כָּבוֹד. כח עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעְצָר לְרוּחוֹ.
(א) גַּם אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה.
(ב) כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר.
(ג) שָׁמַיִם לָרוּם וָאָרֶץ לָעֹמֶק וְלֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר.
(ד) הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי.
(ה) הָגוֹ רָשָׁע לִפְנֵי מֶלֶךְ וְיִכּוֹן בַּצֶּדֶק כִּסְאוֹ.
(ו) אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ וּבִמְקוֹם גְּדֹלִים אַל תַּעֲמֹד.
(ז) כִּי טוֹב אֲמָר לְךָ עֲלֵה הֵנָּה מֵהַשְׁפִּילְךָ לִפְנֵי נָדִיב אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ.
(ח) אַל תֵּצֵא לָרִב מַהֵר פֶּן מַה תַּעֲשֶׂה בְּאַחֲרִיתָהּ בְּהַכְלִים אֹתְךָ רֵעֶךָ.
(ט) רִיבְךָ רִיב אֶת רֵעֶךָ וְסוֹד אַחֵר אַל תְּגָל.
(י) פֶּן יְחַסֶּדְךָ שֹׁמֵעַ וְדִבָּתְךָ לֹא תָשׁוּב.
(יא) תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו.
(יב) נֶזֶם זָהָב וַחֲלִי כָתֶם מוֹכִיחַ חָכָם עַל אֹזֶן שֹׁמָעַת.
(יג) כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו וְנֶפֶשׁ אֲדֹנָיו יָשִׁיב.
(יד) נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר.
(טו) בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם.
(טז) דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָּ פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ.
(יז) הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וּשְׂנֵאֶךָ.
(יח) מֵפִיץ וְחֶרֶב וְחֵץ שָׁנוּן אִישׁ עֹנֶה בְרֵעֵהוּ עֵד שָׁקֶר.
(יט) שֵׁן רֹעָה וְרֶגֶל מוּעָדֶת מִבְטָח בּוֹגֵד בְּיוֹם צָרָה.
(כ) מַעֲדֶה בֶּגֶד בְּיוֹם קָרָה חֹמֶץ עַל נָתֶר וְשָׁר בַּשִּׁרִים עַל לֶב רָע.
(כא) אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם.
(כב) כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ וַיהוָה יְשַׁלֶּם לָךְ.
(כג) רוּחַ צָפוֹן תְּחוֹלֵל גָּשֶׁם וּפָנִים נִזְעָמִים לְשׁוֹן סָתֶר.
(כד) טוֹב שֶׁבֶת עַל פִּנַּת גָּג מֵאֵשֶׁת מדונים [מִדְיָנִים] וּבֵית חָבֶר.
(כה) מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה וּשְׁמוּעָה טוֹבָה מֵאֶרֶץ מֶרְחָק.
(כו) מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע.
(כז) אָכֹל דְּבַשׁ הַרְבּוֹת לֹא טוֹב וְחֵקֶר כְּבֹדָם כָּבוֹד.
(כח) עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעְצָר לְרוּחוֹ.
- א גַּם אֵלֶּה כמו המשלים שעד פרק כב
להרחבה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה.
- ב כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר לא לגלות את כל פרטי הבקשה שמבקשים ממנו, שהרי ה' קורא מחשבות. פירוש אחר: אי הבנת משמעות מעשי האלהים הוא המביא לו כבוד
להרחבה, וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר להסביר בפירוט את כל פרטי הבקשה, שהרי המלך הוא אנושי ועלול להבין לא נכון. ולפי פירוש אחר: לעומת אלהים שמשמעות מעשיו נעלמת מאיתנו ומזה נובע כבודו, מלך טוב עושה מעשים שאין לו מה להסתיר, וזהו כבודו.
להרחבה. - ג כמו שָׁמַיִם לָרוּם, וָאָרֶץ לָעֹמֶק, כך וְלֵב מְלָכִים המחשבות המעסיקות מלכים, מענייני הנהגת המדינה - אֵין חֵקֶר אי אפשר לחקור ולדעת אותם עד הסוף, מרוב שהם רבים, כלומר: חכמת המלוכה היא קשה להשגה, כמו שהשמים גבוהים ובלתי מושגים, והארץ עמוקה.
להרחבה.
- ד כמו הָגוֹ הסר, נקה, ואולי: מרק וצחצח סִיגִים פסולת מתכתית מִכָּסֶף , ורק אחר כך - וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי.
- ה כך הָגוֹ הסר, פטר, ואולי: מרק וצחצח רָשָׁע לִפְנֵי מֶלֶךְ מהשירות הציבורי, וְיִכּוֹן יהיה יציב ומבוסס
להרחבה בַּצֶּדֶק כִּסְאוֹ כוח השלטון של המלך
להרחבה.
- ו אַל תִּתְהַדַּר תקח לעצמך כבוד והדר
להרחבה לִפְנֵי מֶלֶךְ, וּבִמְקוֹם גְּדֹלִים אנשים חשובים ונכבדים אַל תַּעֲמֹד. - ז כִּי טוֹב אֲמָר לְךָ 'עֲלֵה הֵנָּה' עדיף שתעמוד במעמד נמוך מהראוי לך ויקראו לך לעלות מֵהַשְׁפִּילְךָ משיקרה לך להיפך - תעמוד במעמד גבוה מהראוי לך ויצוו עליך לרדת לִפְנֵי נָדִיב שר, בעל מעמד גבוה
להרחבה, אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ שהסתכלת עליו בזלזול ועוינות
להרחבה.
|
ישנם פסוקים נוספים המזהירים מפני הסתבכות במריבות מיותרות. ראו משלי ל לב |
- ח אַל תֵּצֵא לָרִב מַהֵר, פֶּן מַה תַּעֲשֶׂה בְּאַחֲרִיתָהּ בסוף המריבה, בְּהַכְלִים אֹתְךָ רֵעֶךָ? כשיוכיח לך רעך שטענותיך נגדו היו שגויות
- ט רִיבְךָ רִיב אֶת רֵעֶךָ עם רעך בלבד, ביחידות. או: הילחם לטובת חבריך, ולא לטובת עצמך, וְסוֹד אַחֵר אַל תְּגָל אל תגלה את סוד המריבה לאדם אחר, או: אל תגלה את הסודות של אחרים.
- י פֶּן יְחַסֶּדְךָ יחרפך עד שילבין את פניך
להרחבה שֹׁמֵעַ מי שישמע על המריבה שלך, או: חסיד שומע - אדם ישר היודע שלא היית אמור לגלות את הסוד, וְדִבָּתְךָ השם הרע שיצא לך, מכך שגילית את הסוד לֹא תָשׁוּב. לא תוכל להחזיר את המצב לקדמותו
- יא כמו תַּפּוּחֵי זָהָב תכשיטים עגולים מזהב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף כלים מקושטים מכסף - כלים יפים המכילים תכשיטים עוד יותר יפים, כך דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו דבר חכמה הנאמר באופן המתאים, מנוסח היטב ונעים לשומע
להרחבה. - יב כמו נֶזֶם זָהָב וַחֲלִי כָתֶם תכשיטים יקרים ויפים לאוזניים, כך מוֹכִיחַ חָכָם עַל אֹזֶן שֹׁמָעַת מוכיח חכם יודע לייפות בדבריו את האדם השומע את תוכחתו, ולהגדיל את ההערכה העצמית שלו כך שיסכים לקבל את תוכחתו
להרחבה.
- יג כמו כְּצִנַּת שֶׁלֶג משב-רוח קר כשלג בְּיוֹם קָצִיר ביום של עבודה קשה בשמש, כך צִיר שליח נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו, וְנֶפֶשׁ אֲדֹנָיו יָשִׁיב כשהוא מחזיר תשובה "עשיתי את מה שביקשת ממני" הוא מחייה את נפש השולח ונותן לו כוח להמשיך לעבוד
להרחבה.
{פ}
- יד כמו נְשִׂיאִים עננים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן כשיש עננים ורוח ולא יורד גשם, הדבר גורם צער רב לאנשים הצמאים שציפו לגשם, כך אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר כשאדם מבטיח לתת ואינו נותן, הדבר גורם צער רב לאנשים שציפו למתנתו, ולכן עדיף לא להבטיח מאשר להבטיח ולא לקיים
להרחבה. - טו בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם כשמבקשים מהקצין שיאריך את אפו וידחה את ביצוע העונש, ולא שיבטל אותו לגמרי
להרחבה יְפֻתֶּה קָצִין יש סיכוי שהקצין יסכים, וְלָשׁוֹן רַכָּה אמירה המביעה הסכמה חלקית עם הזולת
להרחבה תִּשְׁבָּר גָּרֶם תשבור את הכעס והעצבים של הזולת ותגרום לו לוותר.
- טז כמו דְּבַשׁ מָצָאתָ - אֱכֹל דַּיֶּךָּ רק במידה הדרושה כדי להרגיע את רעבונך, פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ.
- יז כך הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ עשה שביקוריך בבית רעך יהיו יקרים וחשובים עבורו, בקר אותו רק כשאתה רואה שהוא רעב לביקור
להרחבה, פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וּשְׂנֵאֶךָ.
- יח כמו מֵפִיץ פטיש מפוצץ סלעים, העלול לפגוע גם במי שמפעיל אותו וְחֶרֶב הפוגעת במי שסמוך לה וְחֵץ שָׁנוּן הפוגע במי שרחוק ממנו, כך אִישׁ עֹנֶה בְרֵעֵהוּ עֵד שָׁקֶר אדם האומר דברי שקר על רעהו - פוגע גם בעצמו, גם בשומע וגם במי שהוא מדבר עליו
להרחבה. - יט כמו שֵׁן סלע רֹעָה רעועה וְרֶגֶל מוּעָדֶת מחליקה ונופלת לתהום, כך מִבְטָח בּוֹגֵד בְּיוֹם צָרָה בטחונו של אדם הבוגד בעמו, הבטוח שביום שתבוא צרה על עמו הוא ירויח, אך למעשה הוא ייפול לתהום יחד עם עמו
להרחבה. - כ כמו מַעֲדֶה בֶּגֶד בגד שהוא תכשיט - יפה אך אינו מחמם בְּיוֹם קָרָה, חֹמֶץ עַל נָתֶר חומצה הסותרת בסיס, כך וְשָׁר בַּשִּׁרִים עַל לֶב רָע השר שירים יפים לאדם עצוב - אינו מחמם את ליבו אלא רק מונע ממנו לפתור את הבעיות האמיתיות
להרחבה.
{פ}
- כא אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ - הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם, וְאִם צָמֵא - הַשְׁקֵהוּ מָיִם.
- כב כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ בנתינה שלך אתה משפיל אותו ושורף את הגאוה המונעת ממנו להשלים עמך, וַיהוָה יְשַׁלֶּם לָךְ ייתן לך שכר על החסד שעשית, וגם יגרום לו להשלים עמך.
- כג כמו רוּחַ צָפוֹן רוח קרה הבאה מהצפון תְּחוֹלֵל גָּשֶׁם מולידה את הגשם, שכבר צפון וטמון באויר בצורת אדי מים, כך וּפָנִים נִזְעָמִים כשאדם מראה לרעהו פנים כועסים, הדבר מוליד אצל רעהו - לְשׁוֹן סָתֶר דיבורים קשים על רגשות שעד אז היו חבויים עמוק בליבו
להרחבה. - כד טוֹב שֶׁבֶת עַל פִּנַּת גָּג לגור לבד על גג ביתו של אדם אחר, כלומר לא להתחתן ולא להקים בית
להרחבה, מֵאֵשֶׁת (מדונים) מִדְיָנִים וּבֵית חָבֶר מאשר להתחתן עם אישה שאוהבת לריב, ולחיות עמה בחברה אחת בבית משותף.
- כה כמו מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה, כך וּשְׁמוּעָה טוֹבָה מֵאֶרֶץ מֶרְחָק דרישת שלום המגיעה מקרוב או חבר שנמצא בארץ רחוקה
להרחבה. - כו כמו מַעְיָן נִרְפָּשׂ מלא ברפש, בוץ ואבק וּמָקוֹר מאגר מי תהום
להרחבה מָשְׁחָת הרוס וסתום, כך צַדִּיק מָט משתחוה, נכנע ומשפיל את עצמו לִפְנֵי רָשָׁע הכניעה הורסת וסותמת את מעיינות החכמה שלו, הציבור כבר לא יכבד אותו ולא ירצה ללמוד ממנו
להרחבה. - כז כמו אָכֹל דְּבַשׁ הַרְבּוֹת - לֹא טוֹב, כך וְחֵקֶר לא טוב להרבות בכבוד, אלא לשים גבול
להרחבה כְּבֹדָם - כָּבוֹד הגבלת הכבוד היא הכבוד האמיתי
להרחבה. - כח כמו עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה, כך אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעְצָר לְרוּחוֹ למחשבותיו, הוא מאפשר לכל מחשבה חולפת לפרוץ למוחו ולהסיח את דעתו
להרחבה.
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: