כמותַּפּוּחֵי זָהָב תכשיטים עגולים מזהבבְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף כלים מקושטים מכסף - כלים יפים המכילים תכשיטים עוד יותר יפים, כךדָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו דבר חכמה הנאמר באופן המתאים, מנוסח היטב ונעים לשומע
עם טעמים:
תַּפּוּחֵ֣י זָ֭הָב בְּמַשְׂכִּיּ֣וֹת כָּ֑סֶף דָּ֝בָ֗ר דָּבֻ֥ר עַל־אׇפְנָֽיו׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"תפוחי זהב" - כעין כפתורין מצויירין על משכיות כסף משכיות כלים המצופין בכסף כמו ושכותי כפי (שמות לג)
"דבר דבור על אפניו" - על כנו ודוגמתו נשאתי אימיך אפונה (תהלים פח) מבוססת ומיושבת בקרבי ואין זה מגזרת אופן וגלגל (ישעיהו כח) שאלו כן היה נקוד פת"ח תחת הפ"א כמו האופנים ולא יפול בו נקודת חטף קמץ
"תפוחי זהב". והנה אחר שהזהיר מהדבור המגונה הישיר אל הדבור המשובח ואמר כי כמו תפוחי זהב במשכיות כסף שיש בהם נקבים דקים יראה דק העיון מהם תפוחי הזהב כן הדבר שהוא דבור על אפניו כי בו תועלת במה שיובן ממנו בתחלת העיון וכאשר יפליג להתבונן בו האיש דק העיון ימצא בתוכו תפוחי הזהב:
ובזה יבוארו רבים מפסוקי זה הספר לפי מה שביארנו מהם:
"במשכיות" - מלשון סכך וכסוי, וכן (ויקרא כו): "ואבן משכית".
"אפניו" - מלשון אופן עגלה.
מצודת דוד
"תפוחי זהב" - כמו ציורי תפוחי זהב החקוקים על מכסה של כסף, שהוא דבר מפואר, כן הוא דבר המדובר על אופניו, ר"ל דבר הראוי לעניינו וחוזר אליו, כאופן העגלה המתגלגל וחוזר למקומו.
"תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אפניו", כמו שתפוחי זהב מתוך שהם יקרים מחפים אותם במשכיות כסף, שהם פחותים מהם אבל חשובים ג"כ, ומתוך המשכיות יביטו ויבינו כי תחתיהם זהב, כי לא יחפו כסף על ברזל ונחשת, כן הדבור הוא משכיות המצפון, שסתרי הלב ומחשבות האדם מתגלים על ידי דבוריו, וכשהמצפון יקר והנפש וסתריו מלאים כבוד, גם הדבור יקר ונעלה ונקי מכל סיג, אבל אם ידבר לה"ר ורכילות, נודע כי תחת הדבור ברזל וחרש, ושנפשו זוללה, וז"ש "שהדבר הוא דבור על אפניו", ר"ל על האופן שממנו יתגלגל, לפי המחשבה והגות הנפש כן הוא הדבור, ואם בא הדבור לפי גלגוליו לא יתר מן הראוי, אז דומה כתפוחי זהב וכו':
ביאור המילות
"במשכיות". שרשו שכה, מורה על ציור בו יסתכל איזה ענין רשום, ומזה אבן משכית, שכיות החמדה, ופה בא על פתוחים שיעשה מכסף על הזהב שדרך הנקבים של הציפוי יביט את הזהב הנסתר תחתיו:
