קטגוריה:משלי כה ד

1. פועל מהשורש הגה שעניינו הסיר, כמו ב(שמואל ב כ יג): "כַּאֲשֶׁר הֹגָה מִן הַמְסִלָּה" (מצודת ציון). וכן ב(משלי טו כח): "לֵב צַדִּיק יֶהְגֶּה לַעֲנוֹת"*- הצדיק מסיר מדברי-פיו כל דבר גנוּת ולשון-הרע.

2. "ולמה אמר בלשון הזה: הגו סיגים, הגו רשע, ולא אמר הסיר?... לפי שהכל נשלם מן המאציל ית' על-ידי ההֶגֶה, הדיבור. וכן המלך למטה, על-ידי הדיבור שלו יצווה לגרש את הרשע מאצלו, ואז ייכון בצדק כיסאו" (רמ"ד וואלי).

1. המשל מלמד את סדר הפעולות הרצוי למלך: "כי כאשר רצונו של אדם לעשות כלי, צריך להוציא מתחילה הסיגים, ואחר-כך לעשות כלי" (הגר"א, וכן רש"י); כמו שצורף מסיר את הסיגים מהכסף לפני שהוא יוצר כלי, כך גם המלך צריך לפטר את כל הפקידים הרשעים לפני שהוא בונה את ממלכתו (ראו בפסוק הבא).

2. המשל מדמה את כיסא המלוכה לכלי כסף יקר, שנצרף בעמל רב ע"י צורף מומחה. כך גם שלטונו של המלך ומעמדו בקרב עמו - לא נוצרים בקלות, אלא נבנים בעמל רב. כאשר מלך עולה לשלטון, כסאו עדיין לא יציב - מעמדו בציבור עדיין אינו מבוסס. המלך צריך להסיר מלפניו כל רשע, כדי שהציבור יתרגל לכך, שלא רק המלך עצמו הוא אמין וצדיק - אלא גם כל השרים והיועצים שקשורים למלך הם צדיקים; רק כך ייבנה האמון של העם במלך, וייכון בצדק כיסאו.