ביאור:מקור

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


מקור = מאגר של נוזלים[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: מקור

בלשון ימינו, מקור הוא מוצא של דבר או של רעיון, המקום שממנו בא הדבר או הרעיון. בלשון המקרא, המשמעות שונה במקצת.

א. מקור = מאגר מי תהום[עריכה]

בלשון המקרא, מקור קשור, במקרים רבים, למים, למשל:

  • (משלי כה כו): "מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת, צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע": המקור הוא מאגר המים התת-קרקעי, והמעיין הוא ה"עין", הפתח של המאגר מעל פני השטח (" "המקור הוא במעמקי האדמה, שמשם יבעו המים אל המעיין..." " - מלבי"ם; פירוט ).

כך גם בפסוקים:

  • (ירמיהו נא לו): "לָכֵן כֹּה אָמַר ה': הִנְנִי רָב אֶת רִיבֵךְ, וְנִקַּמְתִּי אֶת נִקְמָתֵךְ; וְהַחֲרַבְתִּי אֶת יַמָּהּ , וְהֹבַשְׁתִּי אֶת מְקוֹרָהּ": כעונש על פשעיה של בבל נגד ישראל, ה' ייבש את מקורות המים שלה - הים והמאגרים התת קרקעיים.
  • (הושע יג טו): "כִּי הוּא בֵּן אַחִים יַפְרִיא, יָבוֹא קָדִים רוּחַ ה' מִמִּדְבָּר עֹלֶה, וְיֵבוֹשׁ מְקוֹרוֹ , וְיֶחֱרַב מַעְיָנוֹ , הוּא יִשְׁסֶה אוֹצַר כָּל כְּלִי חֶמְדָּה"
  • (זכריה יג א): "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מָקוֹר נִפְתָּח לְבֵית דָּוִיד וּלְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם לְחַטַּאת וּלְנִדָּה": באחרית הימים יתגלה מאגר מים חדש בירושלים, שבו ישתמשו יושבי ירושלים כדי להיטהר.

ב. מקור = מאגר נוזלים בתוך הגוף[עריכה]

גם בתוך גוף האדם ישנם מקורות :

  • (ויקרא כ יח): "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה דָּוָה, וְגִלָּה אֶת עֶרְוָתָהּ, אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה, והוא גִּלְּתָה אֶת מְקוֹר דָּמֶיהָ, וְנִכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם מִקֶּרֶב עַמָּם"- רחמה של האישה, שהוא מקור שממנו יוצאים נוזלים רבים, נקרא "מקור", ואסור לגלות אותו בזמן שהיא דוה.
  • (ויקרא יב ז): "וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי ה' וְכִפֶּר עָלֶיהָ, וְטָהֲרָה מִמְּקֹר דָּמֶיהָ; זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת לַזָּכָר אוֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ לַנְּקֵבָה"
  • (משלי ה יח): "יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ, וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ"- גם כאן המקור הוא משל לרחם האישה, או שהוא משל למאגר של נוזל הזרע בגופו של האיש ( פירוט ).
  • (ירמיהו ח כג): "מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם, וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה, וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה אֵת חַלְלֵי בַת עַמִּי"- ירמיהו מבקש שיהיה לו מאגר של דמעות בעיניו, כדי שיוכל לבכות בלי הפסקה.

ג. מקור = דבר הנותן חיים[עריכה]

שני סוגי המקורות - גם של מי תהום וגם של נוזלי גוף - נותנים חיים, ולכן, בהשאלה, משתמשים במילה מקור כדי לציין כל דבר שנותן חיים, ובפרט, את ה', בורא החיים:

  • (ירמיהו ב יג): "כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי: אֹתִי עָזְבוּ, מְקוֹר מַיִם חַיִּים, לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים, אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם"
  • (ירמיהו יז יג): "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה', כָּל עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ, וְסוּרַי בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ, כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים, אֶת ה'"
  • (תהלים לו י): "כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר"

בספר משלי נזכרו ארבעה מקורות לחיים:

  • (משלי י יא): "מְקוֹר חַיִּים פִּי צַדִּיק, וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס"- אצל הצדיק , מקור החיים הוא הפה - הדיבור הרגיל שלו, שבו הוא מדגים בכל רגע את מצוות ה' הקשורות לדיבור - איך מדברים בלי לשון-הרע ורכילות וכד'; בניגוד לרשעים, שפיהם מכסה את העולם בחמס ועוול ( פירוט ).
  • (משלי יג יד): "תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים , לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת"- אצל החכם , מקור החיים הוא התורה שלו - כי התמחותו של החכם היא לגבש תורה ערוכה ומסודרת, ש"עושה סדר" בחוקי החכמה. תורה כזאת עוזרת לאדם להיזהר מסכנות גם אם הוא עדיין לא נתקל בהן ( פירוט ).
  • (משלי יד כז): "יִרְאַת ה' מְקוֹר חַיִּים , לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת"- יראת ה' היא מקור חיים, כי יראת ה' היא תנאי מקדים לקבלת חכמה (ראו חכמה, בינה, יראה ואהבה ).
  • (משלי טז כב): "מְקוֹר חַיִּים שֵׂכֶל בְּעָלָיו, וּמוּסַר אֱוִלִים אִוֶּלֶת"- השכל ( התבונה המעשית המאפשרת לאדם להצליח בחיים ) הוא מקור חיים - אבל רק לבעליו ; סוד ההצלחה שונה מאדם לאדם, בדרך-כלל מאד קשה לחקות אדם מצליח כמו שמחקים את הצדיק, או ללמוד ממנו את "תורת ההצלחה" כמו שלומדים מהחכם ( פירוט ).

ראו גם עץ חיים .

פסוקים נוספים[עריכה]

  • (תהלים סח כז): "בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים, ה' מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל"אפשר לפרש לפי כמה מהמשמעויות שנזכרו למעלה: רחם האם (רש"י) , זרע האב (מצודות) , או ארץ ישראל, כאשר חיילי ישראל היוצאים מהארץ למלחמה נמשלים למים היוצאים מהמקור (מלבי"ם) .
  • (משלי יח ד): "מַיִם עֲמֻקִּים דִּבְרֵי פִי אִישׁ, נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה"( פירוט ).



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מקור - מאגר של נוזלים

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-01-06.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/mqor