1. הפסוק נאמר בתפילה שנהוג לומר כשמתעטפים בטלית, והרעיון לקוח מפירושו של הרב קוק לתפילה זו: " "החיים מתחילים להתיחש במקום שיש יחש אל המות, במקום שיש מה להחיות, שאם שפע החיים לא יזל שם הרי השלילה של החיים מתגלה שמה, שהוא המות. אבל המקור של החיים הוא תוכן החיים, שהחיים הם שם עצמיים, לא מצד שלילת המות שהם מסבבים, ומקור החיים זהו עם הענין האלהי העליון, שמצד המקוריות הזאת חיים מתחילים להיות מפכים ונמשכים, להחיות כל פגרים מתים, כל משוללי חיים, בטללי אורותיהם. ומיסוד התוכן של מקור חיים, שהוא מוכן להשפיע חיים, הרי ההגבלה, שהיא מיסדת בצמצומה גלמים ועולמים מסומנים במצריהם, נמצאת היא שם, שהוא ערך ההתגלות של חסד אלהים היקר מאד."

"אבל העילוי העליון, שממעל למקור החיים, הרי הוא אור ד' הנוכחי שהוא מובדל מכל אורות עולמים, שכל תכונה של אורה בהם הרי היא מכוונת לראות על ידה גופים חשכים, שבעצמם אינם מערך מהות האורה, אבל האור בעצמו איננו דבר נראה, כי לא נתגלה בעולם לפי מדתו הכח הרואה את מהות האור. אמנם אור ד', במעלת הרחבת אצילות מקורו, הוא האור שאור נראה בו ועל ידו, זהו יסוד המרחב העליון של הזוהר הבלתי מוגבל, שכל עולמי עולמים אינם כדאים לו, וזיו אור הטלית מבהיק ממנו בתכונת התכוונותו אל מרומי מרומיו." " (עולת ראי"ה ציצית)

פירושים נוספים:

2. "כי עמך - בידך הוא מקור החיים לתת לטוב בעיניך, באורך - בהאור הבא ממך בו לבד נראה הארה ר"ל מיוחדת וטובה היא מכל אור" ( מצודות )].

3. " "כל בעלי חיים שהם תחת הטבע ישיגו מן הטבע החיים והאור: החיים - להחיות הגוף, והאור - להוציא המוחשים."

"אבל החיים הטבעיים הם רק צינור נוזל מן החיים האמתיים, אשר מקורו הוא אצל ה', עד שהחיים הטבעיים והרוחנים יאמר עליהם שם חיים רק בשיתוף השם, כי הרוחנים הם החיים האמתיים הנובעים מן המקור, והגשמיים הם חיים מדומים;"

"וכן האור הגשמי המוציא חוש הראות מן הכח אל הפועל הוא רק ניצוץ מן האור הרוחני האלהי, שהוא האור האמתי ושורש לכל האורות, עד שערך האור הגשמיי אל האור הזה כערך החוש אצל האור, כמו שהחוש לא יצא מכח אל הפועל רק ע"י האור, כן האור העולמי לא יקנה מציאות ולא יתראה רק ע"י האור העליון. ועל זה אמר באורך נראה אור, שע"י אורך הנעלם האור נראה ויוצא אל הפועל,"

"כמ"ש "לכו ונלכה באור ה'", "ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום", שהחיים האמתיים הם הדבקות בה', והאור האמתי הוא אור ה' והדרו, ואחר שהמצות הם סולמות ושליבות שבם ידלה האדם ממקור החיים ויראה לחזות באור ה', והעברות הם המות והחשך האמתי, הנה כבר תמצא מענה אל נאום פשע למצוא עונו לשנא" " ( מלבי"ם ; בבלי חגיגה יב ב ) .

4. "החסיד התמים מעריך את יקרו של חסד אלוקים. הלוואי שכל בני אדם היו ראויים לקבל את חסדו ולחסות בצל כנפיו. מי ייתן והיו כולם זוכים לרוות מברכותיו של מקום וליהנות מזיו שכינתו בעולם שכולו טוב. הלא אלוקים הוא מקור חיים, ומאורו מאיר את עינינו. ממנו נובעים החיים בלי קץ והאור שאינו שוקע דר עמו במרום" ( תהילים מזמור לו / דוד שלמה שפירא )

5. "ולאחר מות האדם מראין לו שכל מעשיו נכתבין בספר, וחותם יד האדם בו. ואם הלך בדרך התורה והמצוה – נוחל גן עדן שהוא תענוג בלתי גבול ובלתי המשך זמן. ועליהם נאמר: "ירויון מדשן ביתך, ונחל עדניך תשקם; כי עמך מקור חיים, באורך נראה אור". ואם חס ושלום להיפך – יורש גיהנם, שכל יסורי עולם הזה כאין נגדו. ועליהם נאמר: "ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי, כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה, והיו דראון לכל בשר"." ( ערוך השולחן אורח חיים א )

6. "... ר' יצחק התנה בתנאי אי זכאן, ומהיכן יזכו לאור הגנוז הזה כיון דלא השלימו את הטוב השייך להן? הנה נראה אם קיימו מצות נר חנוכה שהוא הארת אור הננוז כמו"ש לעיל, הנה יושפע עליהן רוח חיים מן האור הגנוז האור כי טוב, ובטובו חיינו, וזהו שנקרא הדלקת הנרות בלשון הטבה בהטיבו את הנרות (שמות ל, ז), הבן הדבר (ותבין לפי זה כי עמך מקור חיים באורך נראה אור)" ( בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ב ) .

ראו פסוקים נוספים על מקור = מאגר של נוזלים או של חיים.