מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | ספר תהלים • פרק ל"ו • פסוק ט' | >>
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב :
ירוין מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם.
המהדורה המנוקדת :
יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם.
המהדורה המוטעמת :
יִ֭רְוְיֻן מִדֶּ֣שֶׁן בֵּיתֶ֑ךָ וְנַ֖חַל עֲדָנֶ֣יךָ תַשְׁקֵֽם׃
המהדורה הדקדוקית :
יִ֭רְוְיֻ/ן מִ/דֶּ֣שֶׁן בֵּיתֶ֑/ךָ וְ/נַ֖חַל עֲדָנֶ֣י/ךָ תַשְׁקֵֽ/ם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה . לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא .
פרשנות
כתיב:
ירוין מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם.
מנוקד:
יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם.
עם טעמים:
יִ֭רְוְיֻן מִדֶּ֣שֶׁן בֵּיתֶ֑ךָ וְנַ֖חַל עֲדָנֶ֣יךָ תַשְׁקֵֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה .
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
ירויון - כמו ירביון.
וטעם ביתך – הם המתבודדים לעבוד השם בביתם, והעבודה תדשן נפש ודעת השם תעדנם.
וטעם נחל – שלא יפסק.
רד"ק
• לפירוש "רד"ק" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
ירויון מדשן ביתך כל זה לעולם הבא, ולעולם הנשמות והמלאכים.
והוא בית יי' כמו שנקרא היכל יי', והר קדשו, והר יי', ונועם יי', כמו שפרשנו (תהלים יא ד; טו א; כז ד).
והדשן והעדן השגת ידיעת האל, יתברך.
והיא הטובה שאין אחריה רעה, והשבע שאין אחריו רעב וצמא.
וטעם
ונחל עדניך שיהיו העדנ ים לרוב כמו מי הנחל .
וטעם
תשקם: שאתה תעזרם בידיעה.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"ירויון " - מלשון רויה ושביעה
"מדשן " - ענין שומן
מצודת דוד
"ונחל " - ומימי נחל היוצא מהעדן תשקה אותם והוא מדרך משל לרוב השפע
"
ירויון " - ישבעו מהטוב הבא להם מן השמים
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ירוין ", והגם שכל צאצאי הטבע הם חוץ לבית ה' נתונים בחצרותיו החיצונים שהיא הנהגת הטבע, נפשות ב"א הם בני ביתו והיכלו אוכלי לחמו על שלחנו, עד שלחמם אינו לחם הגשמי הטבעי ומימיהם אינו מי מעין ובור, רק לחמם היא
"
מדשן ביתך ", לחם אבירים, ומשקם הוא מנחל
"
העדן " העליון, שהוא משל אל השפע האלהית תורותיו ומצותיו ויחוד שכינתו ושפע נבואתו, עד שע"י יזכו לכל המעלות הרוחניות, ועתה מי פתי ישאל עוד על טעם המצות שבין אדם למקום, הלא אחר שהאדם מקושר עם האלהים באופן זה, בהכרח שישמור מצותיו שהם האמצעיים המובילים אל התכלית הזה, והם הלחם והמים בם תשבע הנפש בת אלהים הזאת אשר בצל כנפיה תחסה:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים:
הכתר
•
על התורה
•
ספריא
•
תא שמע
•
אתנ"כתא
•
סנונית
•
שיתופתא
•
תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "תהלים לו ט"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.