ביאור:עץ חיים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

ערך זה עוסק במונח עץ חיים בתנ"ך. למהדורה המבוארת של ספר עץ חיים של רבי חיים ויטאל

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: עץ חיים

בארבעה מקומות בספר משלי נזכר עץ חיים:

  • (משלי ג יח): "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר"(נאמר על החכמה והתבונה).
  • (משלי יא ל): "פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים, וְלֹקֵחַ נְפָשׂוֹת חָכָם"
  • (משלי יג יב): "תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב, וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה"
  • (משלי טו ד): "מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים, וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ"

האם יש קשר בין עץ חיים זה לבין עץ החיים שנזכר ב (בראשית ג כב): "וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים... פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם"?

ייתכן. עמים רבים מספרים על גיבורים שיצאו לחפש את אותו "עץ החיים" - עץ שנותן לאוכליו חיי נצח - ונכשלו; החכם בספר משלי רוצה ללמד, שכדי להגיע לעץ החיים, לא צריך לצאת למסעות רחוקים ומסוכנים, אלא ללמוד חכמה ולהתנהג על-פי חוקי החכמה (ראו דעת מקרא על משלי ג יח)

אולם לפי הפסוק הראשון ברשימה (משלי ג יח) נראה שיש הבדל בין עץ החיים בגן עדן לבין עץ חיים במשלי: עץ החיים בגן עדן הוא עץ שאוכלים ממנו, ועץ החיים בספר משלי הוא עץ שמחזיקים בו.

לפי זה נראה לי, שהמושג "עץ חיים" בספר משלי מציין דבר שהאדם נשען עליו ומחזיק בו בכוחותיו האחרונים - דבר שמציל ממוות בטוח או מייאוש מוחלט; כמו קרש של ספינה, שאדם נאחז בו כדי שלא יטבע בים (הרב רונן חזיזה, 5 דקות תורה ביום, סיון ה'תש"ע) .

  • במשלי יג יב: "עץ חיים - תאוה באה" = מחשבה על הדברים שהאדם התאוה להם וקיבל אותם בעבר - עשויה להציל את נפשו מייאוש בזמן המתנה ממושכת ( פירוט ). 
  • במשלי טו ד: "מרפא לשון - עץ חיים" =  דיבור שגורם להרפיה ולהרגעה - עשוי להציל את הזולת מייאוש ולהציל את חייו ( פירוט ).
  • ובמשלי יא ל: "פרי צדיק - עץ חיים" = תוצאות מעשיו של אדם צדיק, העושה צדק, הם כמו עץ חיים - הם נותנים תקוה וחיים לאדם שנפגע מעוול ( פירוט ).

ביטוי דומה, שגם הוא נזכר ארבע פעמים בספר משלי, הוא מקור חיים .

תוספות ותגובות[עריכה]

  • תקווה מצילה מפני ייאוש - כאשר "תורה היא עץ חיים" / רמי ניר, 31.01.2007


  • עץ החיים בפרשת בראשית
בפרשת בראשית לפני האכילה מעץ הדעת, עץ החיים היה עץ שאוכלים ממנו, ובהמשך היה עץ שמחזיקים בו.
אחרי האכילה מעץ הדעת ה' שמר על דרך עץ החיים, וגרש את האדם כדי שלא יוכל לאכול מעץ החיים.
הוא שמר על הדרך לעץ, בעזרת הכרובים ולהט החרב המתהפכת (בראשית ג כד).
הכרובים הם מלאכים. אני הולך לשיטת חז"ל שעץ החיים היא התורה.
נשאר לברר את פירוש המושג : "להט החרב המתהפכת":
מה ששמר על קבלת התורה, הוא ההגבלה של הר סיני כמו שכתוב:
"והגבלת את העם סביב לאמר: השמרו לכם עלות בהר" (שמות יט יב).
חרב זה כלי נשק מאורך, לשם הכאה ודקירה, שיש לו חתך רוחב משולש. להר סיני קוראים חורב.
אני סובר שאחרי האכילה מעץ הדעת, ה' תקע בכניסה לגן עדן הר שצורתו כשל חרב, ורק ראשו מבצבץ ,
הוא תקע אותו מפנים כדור הארץ, כך שעם יציאתו לאוויר העולם יצאה לבה, מגמה,
או כל מיני חומרים געשיים לוהטים שגרשו את האדם מגן עדן .
לכן "להט החרב המתהפכת" = החום הגעשי שנוצר מהחרב המהופכת.
החרב מהופכת, כי בדרך כלל נושאים חרב בנדן עם החוד למטה,
בדיוק בצורה הפוכה מאשר חרב שתקעו אותה מפנים כדור הארץ לכיוון החוצה. (הלל הלפרין)

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2003-02-14.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/ec_xyim