קטגוריה:משלי יא ל

<< | ספר משלי • פרק י"א • פסוק ל' | >>

מהדורת הכתיב:

פרי צדיק עץ חיים ולקח נפשות חכם.

המהדורה המנוקדת:

פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם.

המהדורה המוטעמת:

פְּֽרִי־צַ֭דִּיק עֵ֣ץ חַיִּ֑ים
וְלֹקֵ֖חַ נְפָשׁ֣וֹת חָכָֽם׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

פְּֽרִי פְּֽרִי - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 6529
מורפ': HNcmsc־צַ֭דִּיק צַ֭דִּיק - תואר, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 6662
מורפ': HAamsa עֵ֣ץ עֵ֣ץ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 6086
מורפ': HNcmsc חַיִּ֑ים חַיִּ֑ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 2416 e
מורפ': HNcmpa וְלֹקֵ֖חַ וְ - ו' החיבור
לֹקֵ֖חַ - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/3947
מורפ': HC/Vqrmsa נְפָשׂ֣וֹת נְפָשׂ֣וֹת - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: 5315
מורפ': HNcbpa חָכָֽם חָכָֽם - תואר, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 2450
מורפ': HAamsa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

פְּֽרִי־צַ֭דִּיק דחי (משנה, דרגא 3)

עֵ֣ץ מונח (משרת, דרגא 5) חַיִּ֑ים אתנחתא (מלך, דרגא 2)

וְלֹקֵ֖חַ טרחא (משרת, דרגא 5) נְפָשׂ֣וֹת מונח (משרת, דרגא 5) חָכָֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

פְּרִי צַדִּיק התוצאה של הימצאות בקרבת הצדיק

להרחבה עֵץ חַיִּים הצלה ממוות גשמי או רוחני

להרחבה, וְלֹקֵחַ נְפָשׂוֹת חָכָם ולכן החכם לוקח את תלמידיו ומביא אותם אל הצדיק

להרחבה.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"פרי צדיק" - גמול פירות מעשה הצדיקים עץ חיים הם לעולם "ולוקח נפשות חכם" - מי שהוא חכם קונה לו נפשות שמלמדם דרך טוב והרי הם לו כאלו קנאם כענין שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן (בראשית יב)

רלב"ג

עריכה

• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק •

"פרי צדיק עץ חיים". כי הצדיק יגיע אל החיים הנצחיים ומי שהוא לוקח ומושך לעבודות הנפשיות החומריות כדי שיעוררו כלם אל השכל להשגת אלו החיים הנצחיים הוא חכם או יהיה הטעם כפול והרצון פרי צדיק הוא עץ שיתן חיים וזה כי לא די לצדיק שיקנה החיים לעצמו אבל יקנה אותם לזולתו והחכם הוא לוקח נפשות האנשים ומושך אותם לעבודת השם יתברך שיקנו כלם החיים הנצחיים:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"פרי צדיק" - מעשה הצדיק היא כעץ המגדל חיים, כי על ידי מעשיו בא החיים.

"ולוקח" - הלוקח לעצמו נפשות, להדריכם בדרך הישר, והרי הוא כאלו קנאם, כמ"ש (בראשית יב): "ואת הנפש אשר עשו בחרן", הלוקח הזה לחכם יחשב.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם", הצדיק הוא שמשתמש בחקי החכמה לעשות צדק בפועל, והחכם הוא מי שאסף חקי החכמה מרבותיו ע"י לימוד, ואמר אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו, שממשיל את הצדק כעץ עושה פרי, והצדיק וריעיו אוכלים הפרי, ומהו הפרי? מעלליהם, שהם הפעלים היוצאות מתכונות נפשיות, והאוכל פרי הזה אוכל פרי עץ החיים, שאוכל ממנו וחי לעולם חיי הנפש, ר"ל הלמד ממעשיו ועושה כמהו, והחכם הוא לוקח נפשות בדברים (שכל לקיחה אצל בני אדם הוא בדברים) החכם ממשיך נפשות ע"י למודיו שמלמד אותם חקי החכמה, והצדיק מחיה אותם ע"י שמאכילם פריו, ר"ל שיעשו כמעשיו:

ביאור המילות

"צדיק, חכם". ע"ל (ט' ט', י' י"א):

הגאון מווילנה

עריכה

• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •

(משלי יא ל): "פרי צדיק עץ חיים" - הם הבנים, שכל מי שמניח בן הרי הוא כאילו חי (ראו פסיקתא זוטרתא על במדבר כ כה, בבא מציעא פה ב, משלי ג יח).

ועוד, כי הצדיק מלמד לאחרים שיעשו מצוות ה' (ויקרא יח ה): "אשר יעשה אותם האדם וחי", ולכן "הפרי" של "הצדיק" הוא "עץ חיים".

"ולוקח נפשות חכם" - שהתלמידים הם יותר טובים מבנים, שהם בנפש.

וכן, מי שמלמד תורה לעם - "לוקח נפשות", כי מצוות הן נגד הגוף, ותורה היא נגד הנפש, והן נגד עולם הזה ועולם הבא, וכן "הפרי" של "הצדיק" הוא "עץ חיים" שהוא הגוף של אדם, כמו שנאמר (דברים כ יט): "כי האדם עץ השדה", אך "עץ חיים", כנזכר לעיל, אבל החכם הוא "לוקח נפשות", שהוא בנשמה.