ביאור:נפש
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
נפש = הצד החומרי של החיים
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדויק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: נפש
המושג נפש מציין את החיים, כמו למשל בפסוק:
- (בראשית יב יג): "אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ, לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ".
אולם, בניגוד למושגים אחרים שמציינים חיים, המושג נפש מציין את הצד החומרי והגופני יותר של החיים - הדבר שמת כאשר הורגים את הגוף (ראו גם נפש לעומת רוח ). המושג נפש מופיע בביטויים רבים, למשל:
- יציאת הנפש = מוות, (בראשית לה יח): "וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה".
- בקשת נפש הזולת = רצון להרגו ; וכן (משלי א יח): "וְהֵם לְדָמָם יֶאֱרֹבוּ, יִצְפְּנוּ לְנַפְשֹׁתָם ".
- לקיחת נפש הזולת = הריגתו .
- נפש = גוף חי, (בראשית יד כא): "וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם 'תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ והרכוש קַח לָךְ'".
- בכל הנפש = עד מוות, (דברים ו ה): "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ", "אפילו הוא נוטל את חייך".
- כופר נפש = כסף שהאדם נותן כדי לכפר על חייו ולהינצל ממוות, (שמות ל יב): "כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לה' בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם"( פירוט ), (משלי יג ח): "כֹּפֶר נֶפֶשׁ אִישׁ עָשְׁרוֹ וְרָשׁ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה", ( פירוט ), (במדבר לה לא): "וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת כִּי מוֹת יוּמָת", (שמות כא ל): "אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו".
- שומר נפשו = מגן על חייו, (משלי יג ג): "נֹצֵר פִּיו שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ ", (משלי טז יז): "שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ נֹצֵר דַּרְכּוֹ"( פירוט ), (משלי יט טז): "שֹׁמֵר מִצְוָה שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ "( פירוט ), (משלי כא כג): "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ ", (משלי כב ה): "צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם"( פירוט ).
- תאוות נפש = רצון לאכול ולשתות, (דברים יב כ): "כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר"; או רצון חומרי-בהמי כלשהו, (משלי כא י): "נֶפֶשׁ רָשָׁע אִוְּתָה רָע, לֹא יֻחַן בְּעֵינָיו רֵעֵהוּ"( פירוט ), (משלי יג יט): "תַּאֲוָה נִהְיָה תֶּעֱרַב לְנָפֶשׁ וְתוֹעֲבַת כְּסִילִים סוּר מֵרָע"( פירוט ).
- בעל נפש = בעל תאווה לאכול ולשתות, משלי כג ב: "ושמת שכין בלעך, אם בעל נפש אתה" - אם יש לך תאווה, שים גדר בתוך פיך כדי שלא תאכל יותר מדי ( פירוט ).
- נפש עמלה = תאוה ש"עובדת" על האדם, מרמה אותו וגורמת לו לקנות מעבר לצרכיו, (משלי טז כו): "נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ, כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ"( פירוט ).
- רחב נפש = בעל תאוה חומרית גדולה, (משלי כח כה): "רְחַב נֶפֶשׁ יְגָרֶה מָדוֹן, וּבוֹטֵחַ עַל ה' יְדֻשָּׁן"- מי שיש לו רצון גדול ורחב לתענוגות חומריים, מסתכסך הרבה במריבות כאשר אינו מקבל את מה שהוא רוצה ( פירוט ).
- עינוי נפש = צום וסיגופים גופניים, שלילת הצרכים החומריים של האדם .
- גומל נפשו = מספק את הצרכים החומריים של עצמו, (משלי יא יז): "גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד, וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי"( פירוט ).
- נפש בהמה = החיים או הצרכים החומריים של הבהמה, (משלי יב י): "יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ, וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי"( פירוט ), ויש אומרים שהכוונה לצרכים הבהמיים של האדם - "הנפש הבהמית".
החיים כמשל
[עריכה]ישנם ביטויים שבהם המושג נפש מציין דבר שהוא חשוב כמו החיים, או אפילו גדול מהחיים:
- אהבת נפש = אהבה גדולה כמו שאדם אוהב את חייו, (שמואל א כ יז): "וַיּוֹסֶף יְהוֹנָתָן לְהַשְׁבִּיעַ אֶת דָּוִד בְּאַהֲבָתוֹ אֹתוֹ כִּי אַהֲבַת נַפְשׁוֹ אֲהֵבוֹ", (שיר השירים ג א): "עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאֵתִיו".
- נשיאת נפש = שאיפה גדולה מהחיים, שאיפה שמוכנים לסכן את החיים עבורה , דברים כד טו: "כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו ".
- קיצור נפש = צער שמקצר את החיים , (במדבר כא ד): "וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר דֶּרֶךְ יַם סוּף לִסְבֹב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם, וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ"
- מרירות נפש = צער שגורם לחיים עצמם להיראות מרים ורעים , (משלי לא ו): "תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד, וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ . יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח רִישׁוֹ, וַעֲמָלוֹ לֹא יִזְכָּר עוֹד"- יש לתת משקאות משכרים רק לאבלים, או לאנשים שצערם גדול כל-כך עד שהם עומדים להתאבד ( פירוט ).
- חי נפשך = הדבר נכון ואמיתי כמו שחייך אמיתיים , (שמואל א א כו): "וַתֹּאמֶר 'בִּי אֲדֹנִי, חֵי נַפְשְׁךָ אֲדֹנִי, אֲנִי הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה לְהִתְפַּלֵּל אֶל ה'".
- אם יש את נפשך = רק אם אתה באמת רוצה , "רק אם בא לך".
- ראו גם ביטויים שקשורים למסירות נפש .
פסוקים נוספים
[עריכה]א. נפש = החיים; פגיעה בנפש = הריגה
[עריכה]בראשית ט ד-ה: " "אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ" . "וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ וּמִיַּד הָאָדָם מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם" "
בראשית יט יז: " "וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אֹתָם הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ" ... "פֶּן תִּסָּפֶה" ... "ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי " ... "אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי " "
(בראשית לב לא): "וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי "
(בראשית לז כא): "וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם וַיֹּאמֶר לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ "
(שמות כא כג): "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ ", וכן ויקרא כד, דברים יט כא
ויקרא כד יז: " "וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כָּל נֶפֶשׁ אָדָם מוֹת יוּמָת" . "ומכה נֶפֶשׁ בהמה ישלמנה נֶפֶשׁ תחת נפש " ",
(ויקרא יט כח): "וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם"- סריטה על אבדן החיים, לאות אבל.
ויקרא כא -כב : " "ויאמר ה" ' "אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו" ... "ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא" ... "איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע" ... " נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים" ... "וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו" ": טומאה לנפש = טומאה שנובעת מאבדן החיים.
במדבר יז ג: " "אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם וְעָשׂוּ אֹתָם רִקֻּעֵי פַחִים צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ כִּי הִקְרִיבֻם לִפְנֵי ה" ' "וַיִּקְדָּשׁוּ וְיִהְיוּ לְאוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" " - הנשיאים, מקטירי הקטורת, חטאו גם בכך שגרמו לעצמם למות.
(במדבר יט יא): "הַנֹּגֵעַ בְּמֵת לְכָל נֶפֶשׁ אָדָם וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"
(במדבר לה יא): "וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה"
דברים ד טו: " "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם " ( "כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר ה" ' "אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" ), "פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל" " (וכן יהושע כג יא - פירוש הפסוק הוא " שמרו על חייכם ואל תעשו פסל "; וחז " ל למדו מהביטוי " ונשמרתם מאד לנפשותיכם ", שהאדם צריך בדרך - כלל לשמור על חייו.
דברים כב כו: " " ו לנער לֹא תַעֲשֶׂה דָבָר אֵין לנער חֵטְא מָוֶת כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה " "
יהושע ב יג: " "וְהַחֲיִתֶם אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי וְאֵת אַחַי וְאֶת אחותי וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְהִצַּלְתֶּם אֶת נַפְשֹׁתֵינוּ מִמָּוֶת" . "ויאמרו לה האנשים נפשנו תחתיכם למות אם לא תגידו אֶת דברנו זה והיה בתת ה" ' "לנו אֶת הארץ ועשינו עמך חסד ואמת" "
יהושע ט כד: " "וַיַּעֲנוּ אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמְרוּ כִּי הֻגַּד הֻגֵּד לַעֲבָדֶיךָ אֶת אֲשֶׁר צִוָּה ה" ' "אֱלֹהֶיךָ אֵת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ לָתֵת לָכֶם אֶת כָּל הָאָרֶץ וּלְהַשְׁמִיד אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וַנִּירָא מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵינוּ מִפְּנֵיכֶם וַנַּעֲשֵׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה" "
שמואל א כו כא: " "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל חָטָאתִי שׁוּב בְּנִי דָוִד כִּי לֹא אָרַע לְךָ עוֹד תַּחַת אֲשֶׁר יָקְרָה נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ הַיּוֹם הַזֶּה הִנֵּה הִסְכַּלְתִּי וָאֶשְׁגֶּה הַרְבֵּה מְאֹד" ... "והִנֵּה כאֲשֶׁר גדלה נפשך הַיּוֹם הַזֶּה בעיני כן תגדל נַפְשִׁי בעיני ה" ' "ויצלני מכל צרה" "
(שמואל ב א ט): "וַיֹּאמֶר אֵלַי עֲמָד נָא עָלַי וּמֹתְתֵנִי כִּי אֲחָזַנִי הַשָּׁבָץ כִּי כָל עוֹד נַפְשִׁי בִּי"
שמואל ב כג יז: " "וַיֹּאמֶר" ' "חָלִילָה לִּי ה" ' "מֵעֲשֹׂתִי זֹאת הֲדַם הָאֲנָשִׁים הַהֹלְכִים בְּנַפְשׁוֹתָם " ' "וְלֹא אָבָה לִשְׁתּוֹתָם אֵלֶּה עָשׂוּ שְׁלֹשֶׁת הַגִּבֹּרִים" " (וכן דברי הימים א יא יט: דוד לא רצה לשתות את המים, שאנשיו סיכנו את חייהם כדי ללכת ולהביא אותם.
מלכים ב א יג: " "וַיָּשָׁב וַיִּשְׁלַח שַׂר חֲמִשִּׁים שְׁלִשִׁים וַחֲמִשָּׁיו וַיַּעַל וַיָּבֹא שַׂר הַחֲמִשִּׁים הַשְּׁלִישִׁי וַיִּכְרַע עַל בִּרְכָּיו לְנֶגֶד אֵלִיָּהוּ וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו וַיְדַבֵּר אֵלָיו אִישׁ הָאֱלֹהִים תִּיקַר נָא נַפְשִׁי וְנֶפֶשׁ עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה חֲמִשִּׁים בְּעֵינֶיךָ" . "הנה ירדה אש מן השמים ותאכל את שני שַׂרי הַחֲמִשִּׁים הראשנים ואת חמשיהם ועתה תִּיקַר נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ" "
מלכים א ב כג: " "וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בה" ' "לֵאמֹר כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף כִּי בְנַפְשׁוֹ דִּבֶּר אֲדֹנִיָּהוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה" " - דבריו של אדוניהו יביאו למותו.
מלכים א יז כא: " "וַיִּתְמֹדֵד עַל הַיֶּלֶד שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וַיִּקְרָא אֶל ה" ' "וַיֹּאמַר" ' "ה" ' "אֱלֹהָי תָּשָׁב נָא נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד הַזֶּה עַל קִרְבּוֹ" '. "וישמע ה" ' "בקול אֶליהו ותָּשָׁב נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד עַל קִרְבּוֹ ויחי" "
יחזקאל יח ד: " "הֵן כָּל הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן לִי הֵנָּה הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת" ... " הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת בן לא ישא בעון הָאָב ואב לא ישא בעון הַבֵּן צדקת הצדיק עלִיו תהיה ורשעת רשע עלִיו תהיה" ... "ובשוב רשע מרשעתו אשר עשה ויעש משפט וצדקה הוא את נפשו יחיה" "
(ישעיהו לח יז): "הִנֵּה לְשָׁלוֹם מָר לִי מַר,וְאַתָּה חָשַׁקְתָּ נַפְשִׁי מִשַּׁחַת בְּלִי,כִּי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גֵוְךָ כָּל חֲטָאָי"- חזקיהו מודה לה ' על כך שחשק ורצה את חייו, כלומר השאיר אותו בחיים.
ירמיהו ד י: " "וָאֹמַר" ' "אֲהָהּ ד" ' "ה" ' "אָכֵן הַשֵּׁא הִשֵּׁאתָ לָעָם הַזֶּה וְלִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה לָכֶם וְנָגְעָה חֶרֶב עַד הַנָּפֶשׁ " '"
ירמיהו טו ט: " "אמללה ילדת השבעה נפחה נפשה באה שמשה בעַד יומם בושה וחפרה ושאריתם לחֶרֶב אתן לפני איביהם נאם ה" '"
(ירמיהו יח כ): "הישלם תחת טובה רעה כי כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את חמתך מהם"
ירמיהו כא ט: " "הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת יָמוּת בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדָּבֶר וְהַיּוֹצֵא וְנָפַל עַל הַכַּשְׂדִּים הַצָּרִים עֲלֵיכֶם יחיה וְהָיְתָה לּוֹ נַפְשׁוֹ לְשָׁלָל" " - רק מי שייצא אל הכשדים, יציל את חייו.
(תהלים ג ג): "רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה"- הרבה אנשים אומרים שאין לי סיכוי לחיות.
(תהלים טז י): "כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל,לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת"
(משלי ג כב): "וְיִהְיוּ חַיִּים לְנַפְשֶׁךָ , וְחֵן לְגַרְגְּרֹתֶיךָ"
(משלי ז כג): "עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ כְּמַהֵר צִפּוֹר אֶל פָּח, וְלֹא יָדַע כִּי בְנַפְשׁוֹ הוּא"
(משלי ח לו): "וְחֹטְאִי חֹמֵס נַפְשׁוֹ , כָּל מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָוֶת"
משלי יד כה: "מציל נפשות עד אמת, ויפח כזבים מרמה" - עד אמת מציל חיים ( פירוט )
(משלי כג יד): "אַתָּה בַּשֵּׁבֶט תַּכֶּנּוּ, וְנַפְשׁוֹ מִשְּׁאוֹל תַּצִּיל"
(משלי כח יז): "אָדָם עָשֻׁק בְּדַם נָפֶשׁ , עַד בּוֹר יָנוּס,אַל יִתְמְכוּ בוֹ"
(איוב ב ד): "וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת ה' וַיֹּאמַר 'עוֹר בְּעַד עוֹר וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ '... וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן הִנּוֹ בְיָדֶךָ אַךְ אֶת נַפְשׁוֹ שְׁמֹר"
(איכה ה ט): "בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ מִפְּנֵי חֶרֶב הַמִּדְבָּר"- היינו צריכים לסכן את חיינו כדי להביא לחם, בגלל הרוצחים שהיו מסתובבים במדבר.
אסתר ז - ט : "ותען אסתר המלכה... תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי... והמן עמד לבקש על נפשו מאסתר המלכה כי ראה כי כלתה אליו הרעה מאת המלך... אשר נתן המלך ליהודים אשר בכל עיר ועיר להקהל ולעמד על נפשם ... נקהלו ועמד על נפשם ונוח מאיביהם והרוג בשנאיהם"
(דברי הימים ב א יא): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לִשְׁלֹמֹה יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה זֹאֶת עִם לְבָבֶךָ וְלֹא שָׁאָלְתָּ עֹשֶׁר נְכָסִים וְכָבוֹד וְאֵת נֶפֶשׁ שֹׂנְאֶיךָ וְגַם יָמִים רַבִּים לֹא שָׁאַלְתָּ וַתִּשְׁאַל לְךָ חָכְמָה וּמַדָּע אֲשֶׁר תִּשְׁפּוֹט אֶת עַמִּי אֲשֶׁר הִמְלַכְתִּיךָ עָלָיו"
ב. נפש = יצור חי
[עריכה]ראו גם: נפש חיה
(בראשית יב ה): "וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן"
(בראשית לו ו): "וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו וְאֵת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו וְאֶת כָּל נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ וְאֶת מִקְנֵהוּ וְאֶת כָּל בְּהֶמְתּוֹ וְאֶת כָּל קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו"
בראשית מו טו: " "אֵלֶּה בְּנֵי לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב בְּפַדַּן אֲרָם וְאֵת דִּינָה בִתּוֹ כָּל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ" ... "שש עשרה נֶפֶשׁ " ... "כָּל נפש ארבעה עשר" ... "כל נפש שבעה" ... "כל הנפש הבאה לְיַעֲקֹב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בְּנֵי יעקב כל נפש ששים ושש" ... "ובני יוסף אֲשֶׁר ילד לו במצרים נפש שנים כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים" "
(שמות יב ד): "וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מהיות מִשֶּׂה וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל בֵּיתוֹ בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ תָּכֹסּוּ עַל הַשֶּׂה"
(ויקרא יא מו): "זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף וְכֹל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת בַּמָּיִם וּלְכָל נֶפֶשׁ הַשֹּׁרֶצֶת עַל הָאָרֶץ"
במדבר לא יט: " "וְאַתֶּם חֲנוּ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים כֹּל הֹרֵג נֶפֶשׁ וְכֹל נֹגֵעַ בֶּחָלָל תִּתְחַטְּאוּ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם" ... "והרמת מכס לה" ' "מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נֶפֶשׁ מחמש המאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן" "
ג. נפש = אכילה ושתיה; פגיעה בנפש = רעב וצום
[עריכה]בראשית כז ד-לא: " "וַעֲשֵׂה לִּי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכְלָה,בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אִמּוֹת" ... "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל אָבִיו אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי קוּם נָּא שְׁבָה וְאֹכֵלָה מִצֵּידִי בַּעֲבוּר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ " ... "וַיֹּאמֶר הַגִּשָׁה לִּי וְאֹכֵלָה מִצֵּיד בְּנִי לְמַעַן תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי וַיִּגַּשׁ לוֹ וַיֹּאכַל וַיָּבֹא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ" ... "וַיַּעַשׂ גַּם הוּא מַטְעַמִּים וַיָּבֵא לְאָבִיו וַיֹּאמֶר לְאָבִיו יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ בַּעֲבֻר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ " " - הנפש מסמלת, בין השאר, את הרצון לאכול מטעמים, ולכן, כשיצחק אוכל מהמטעמים של בנו, דווקא "נפשו" מברכת אותו.
(שמות יב טז): "אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם", ויקרא ז יח: " "וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לֹא יֵרָצֶה הַמַּקְרִיב אֹתוֹ לֹא יֵחָשֵׁב לוֹ פִּגּוּל יִהְיֶה וְהַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ עונה תִּשָּׂא" ... " וְהַנֶּפֶשׁ אשר תאכל בשר מזֶבַח השלמים אשר לה" ' "וטמאֹתוֹ עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה" ... " ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מִבְּשַׂר זבח השלמים אשר לה" ' "ונכרתה הנפש ההוא מעמיה" " - הנפש היא האוכלת.
ויקרא יא מג: " "אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֹּׁרֵץ הַשֶּׁרֶץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם" . "כי אני ה" ' "אַלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני וְלֹא תִטַּמְּאוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֹּׁרֵץ הרמש על הארץ" " - הנפש היא הרצון לאכול, וה ' מזהיר אותנו שלא לשקץ ולטמא רצון זה באכילת שרצים.
(במדבר יא ו): "וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ"- אין אוכל טעים כמו שהנפש אוהבת, ולכן הנפש יבשה.
במדבר כא ד: " "וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר דֶּרֶךְ יַם סוּף לִסְבֹב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ" . "וידבר הָעָם באלהיַם ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונֶפֶשׁנו קצה בלחם הקלקל" " - אין אוכל כבד ומשביע כמו שהנפש אוהבת, ולכן הנפש " קצרה ".
דברים יב טו: " "רַק בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָשָׂר כְּבִרְכַּת ה" ' "אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יֹאכְלֶנּוּ כַּצְּבִי וְכָאַיָּל" ... "כי ירחק ממך המקום אֲשֶׁר יבחר ה" ' "אֱלֹהֶיךָ לשום שמו שם וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נָתַן ה" ' "לְךָ כאשר צויתך וְאָכַלְתָּ בשְׁעָרֶיךָ בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ " "
דברים יד כו: " "וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁאָלְךָ נַפְשֶׁךָ וְאָכַלְתָּ שָּׁם לִפְנֵי ה" ' "אֱלֹהֶיךָ וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ" "
דברים יח ו: " "וְכִי יָבֹא הַלֵּוִי מֵאַחַד שְׁעָרֶיךָ מִכָּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הוּא גָּר שָׁם וּבָא בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה" '... "חלק כחלק יאכלו" "
(דברים כג כה): "כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ וְאֶל כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּן"
שמואל א ב טז: " "וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ קַטֵּר יַקְטִירוּן כַּיּוֹם הַחֵלֶב וְקַח לְךָ כַּאֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ וְאָמַר לו כִּי עַתָּה תִתֵּן וְאִם [לֹא] לָקַחְתִּי בְחָזְקָה" "
(ישעיהו ה יד): "לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק,וְיָרַד הֲדָרָהּ וַהֲמוֹנָהּ וּשְׁאוֹנָהּ וְעָלֵז בָּהּ"- הנביא משווה את השאול לאישה זללנית.
(ישעיהו כט ח): "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יַחֲלֹם הָרָעֵב וְהִנֵּה אוֹכֵל וְהֵקִיץ וְרֵיקָה נַפְשׁוֹ וְכַאֲשֶׁר יַחֲלֹם הַצָּמֵא וְהִנֵּה שֹׁתֶה וְהֵקִיץ וְהִנֵּה עָיֵף וְנַפְשׁוֹ שׁוֹקֵקָה כֵּן יִהְיֶה הֲמוֹן כָּל הַגּוֹיִם הַצֹּבְאִים עַל הַר צִיּוֹן"
ישעיהו לב ו: " "כִּי נָבָל נְבָלָה יְדַבֵּר וְלִבּוֹ יַעֲשֶׂה אָוֶן לַעֲשׂוֹת חֹנֶף וּלְדַבֵּר אֶל ה" ' "תּוֹעָה לְהָרִיק נֶפֶשׁ רָעֵב וּמַשְׁקֶה צָמֵא יַחְסִיר" "
ישעיהו נה ב: " "לָמָּה תִשְׁקְלוּ כֶסֶף בְּלוֹא לֶחֶם וִיגִיעֲכֶם בְּלוֹא לְשָׂבְעָה" ? "שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ אֵלַי וְאִכְלוּ טוֹב וְתִתְעַנַּג בַּדֶּשֶׁן נַפְשְׁכֶם " "
(ישעיהו נו יא): "וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה"
ישעיהו נח יא: " "וְנָחֲךָ ה" ' "תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו" "
ירמיהו לא יא: " "וּבָאוּ וְרִנְּנוּ בִמְרוֹם צִיּוֹן וְנָהֲרוּ אֶל טוּב ה" ' "עַל דָּגָן וְעַל תִּירֹשׁ וְעַל יִצְהָר וְעַל בְּנֵי צֹאן וּבָקָר וְהָיְתָה נַפְשָׁם כְּגַן רָוֶה וְלֹא יוֹסִיפוּ לְדַאֲבָה עוֹד" ... "ורויתי נפש הכהנים דשן ועמי את טוּבי ישבעו נאם ה" '... "כי הרויתי נפש עיפה וכל נפש דאבה מלאתי" "
(ירמיהו נ יט): "וְשֹׁבַבְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל אֶל נָוֵהוּ,וְרָעָה הַכַּרְמֶל וְהַבָּשָׁן,וּבְהַר אֶפְרַיִם וְהַגִּלְעָד תִּשְׂבַּע נַפְשׁוֹ "
מיכה ז א: " "אַלְלַי לִי,כִּי הָיִיתִי כְּאָסְפֵּי קַיִץ,כְּעֹלְלֹת בָּצִיר" ; "אֵין אֶשְׁכּוֹל לֶאֱכוֹל,בִּכּוּרָה אִוְּתָה נַפְשִׁי " "
(תהלים עח יח): "וַיְנַסּוּ אֵל בִּלְבָבָם,לִשְׁאָל אֹכֶל לְנַפְשָׁם "
(משלי ו ל): "לֹא יָבוּזוּ לַגַּנָּב כִּי יִגְנוֹב לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעָב"
משלי י ג: "לא ירעיב ה' נפש צדיק, והות רשעים יהדף",
משלי יא כה: " נפש ברכה תדשן, ומרוה גם הוא יורא",
משלי יג ד: "מתאוה ואין נפשו עצל, ונפש חרצים תדשן",
משלי יג כה: "צדיק אכל לשבע נפשו , ובטן רשעים תחסר" - הצדיק דואג לצרכים החומריים של עצמו ( לפירוט ע ' כאן )
(משלי יט טו): "עַצְלָה תַּפִּיל תַּרְדֵּמָה, וְנֶפֶשׁ רְמִיָּה תִרְעָב"( פירוט )
(משלי כז ז): "נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה תָּבוּס נֹפֶת, וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה כָּל מַר מָתוֹק... שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב, וּמֶתֶק רֵעֵהוּ מֵעֲצַת נָפֶשׁ "
(איכה א יט): "קָרָאֶתִי לַמְאַהֲבַי הֵמָּה רִמּוּנִי כֹּהֲנַי וּזְקֵנַי בָּעִיר גָּוָעוּ כִּי בִקְשׁוּ אֹכֶל לָמוֹ וְיָשִׁיבוּ אֶת נַפְשָׁם "
(קהלת ב כד): "אֵין טוֹב בָּאָדָם שֶׁיֹּאכַל וְשָׁתָה וְהֶרְאָה אֶת נַפְשׁוֹ טוֹב בַּעֲמָלוֹ גַּם זֹה ראיתי אָנִי כִּי מִיַּד הָאֱלֹהִים הִיא"
קהלת ד ח: " "יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹ וְאֵין קֵץ לְכָל עֲמָלוֹ גַּם עיניו לֹא תִשְׂבַּע עֹשֶׁר וּלְמִי אֲנִי עָמֵל וּמְחַסֵּר אֶת נַפְשִׁי מִטּוֹבָה גַּם זֶה הֶבֶל וְעִנְיַן רָע הוּא" "
קהלת ו ב-ט: " "אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן לּוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְאֵינֶנּוּ חָסֵר לְנַפְשׁוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִתְאַוֶּה וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ כִּי אִישׁ נָכְרִי יֹאכֲלֶנּוּ זֶה הֶבֶל וָחֳלִי רָע הוּא" . "אִם יוֹלִיד אִישׁ מֵאָה וְשָׁנִים רַבּוֹת יִחְיֶה וְרַב שֶׁיִּהְיוּ יְמֵי שָׁנָיו וְנַפְשׁוֹ לֹא תִשְׂבַּע מִן הַטּוֹבָה וְגַם קְבוּרָה לֹא הָיְתָה לּוֹ אָמַרְתִּי טוֹב מִמֶּנּוּ הַנָּפֶל" ... "כָּל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא" ... "טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ גַּם זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ" "
(אסתר ט לא): "לְקַיֵּם אֵת יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם כַּאֲשֶׁר קִיַּם עֲלֵיהֶם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְכַאֲשֶׁר קִיְּמוּ עַל נַפְשָׁם וְעַל זַרְעָם דִּבְרֵי הצומות וְזַעֲקָתָם"
ד. נפש = צרכים ורצונות חומריים
[עריכה]בראשית לד ג: " "וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ בְּדִינָה בַּת יַעֲקֹב וַיֶּאֱהַב אֶת הַנַּעֲרָה וַיְדַבֵּר עַל לֵב הַנַּעֲרָה" ... "וַיְדַבֵּר חמור אֶתם לאמר שכם בני חשקה נַפְשׁוֹ בבַּתכם תנו נא אתה לו לאשה" " - שכם דבק בבת - יעקב מתוך תאווה חומרית (אמנם כתוב שהוא אהב אותה, אבל גם על יצחק נאמר שהוא "אהב מטעמים" ; כנראה מדובר באהבה מאותו סוג).
(שמות טו ט): "אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי"- השאיפה של האויב היא חומרית - להשיג שלל רב.
(שמות כג ט): "וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם"- הנפש היא הסובלת מלחץ פיסי.
(שופטים טז טז): "וַיְהִי כִּי הֵצִיקָה לּוֹ בִדְבָרֶיהָ כָּל הַיָּמִים וַתְּאַלֲצֵהוּ וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ לָמוּת"- הוא לא קיבל את צרכיו החומריים ולכן רצה למות.
(ירמיהו ב כד): "פֶּרֶה לִמֻּד מִדְבָּר בְּאַוַּת שָׁאֲפָה רוּחַ תַּאֲנָתָהּ מִי יְשִׁיבֶנָּה כָּל מְבַקְשֶׁיהָ לֹא יִיעָפוּ בְּחָדְשָׁהּ יִמְצָאוּנְהָ"
ה. נפש = אהבה
[עריכה]אהבת אדם:
שמואל א יח א-ג: " "וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אֶל שָׁאוּל, וְנֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד, ויאהבו[וַיֶּאֱהָבֵהוּ] יְהוֹנָתָן כְּנַפְשׁוֹ " ... "וַיִּכְרֹת יְהוֹנָתָן וְדָוִד בְּרִית בְּאַהֲבָתוֹ אֹתוֹ כְּנַפְשׁוֹ " " - יהונתן הרגיש את האהבה לדוד באופן אינסטינקטיבי, כמו שהוא מרגיש את חייו; או - הוא אהב את דוד כמו שהוא אהב את חייו.
(שמואל א כ יז): "וַיּוֹסֶף יְהוֹנָתָן לְהַשְׁבִּיעַ אֶת דָּוִד בְּאַהֲבָתוֹ אֹתוֹ כִּי אַהֲבַת נַפְשׁוֹ אֲהֵבוֹ"
(שיר השירים א ז): "הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ"
שיר השירים ג ב-ד: " "אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָּעִיר בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת אֲבַקְשָׁה אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאֵתִיו" . "מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָעִיר אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי רְאִיתֶם" ? "כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם עַד שֶׁמָּצָאֵתִי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ עַד שֶׁהֲבֵיאֵתִיו אֶל בֵּית אִמִּי וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי" "
שיר השירים ה ו: " "פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר, נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ" ; "בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ,קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי" "
אהבת ה ':
ישעיהו כו ח-ט: " "אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ ה" ' "קִוִּינוּךָ,לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ " . "נַפְשִׁי" "אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ צֶדֶק לָמְדוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל" ", כלומר - שם ה ' גורם לנו לתאווה אינסטינקטיבית ללמוד את משפטיך, או - אנחנו מתאווים ללמוד את משפטיך כמו שאנחנו אוהבים לחיות.
תהלים מב ב: " "כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים" . "צמאה נַפְשִׁי לאֱלֹהִים לאל חי מתי אבוא ואראה פני אלהים" ... "אלה אזכרה ואשפכה עַלי נפשי כי אעבר בסך אדדם עד בית אלהים בקול רנה ותודה המון חוגג" . "מה תשתוחחי נפשי ותהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועות פניו" . "אלהי עלי נפשי תשתוחח על כֵּן אזכרך מארץ ירדן וחרמונים מהר מצער" "
הנפש של ה' - מושג מושאל, כמו מושגים נוספים שמייחסים לה' רגשות אנושיים:
שופטים י טז: " "וַיָּסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר מִקִּרְבָּם וַיַּעַבְדוּ אֶת ה" ' "וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ בַּעֲמַל יִשְׂרָאֵל" "
ירמיהו ה ט, ירמיהו ט ח: " "הַעַל אֵלֶּה לוא אֶפְקָד נְאֻם ה" ' "ואִם בְּגוֹי אֲשֶׁר כָּזֶה לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִׁי " "
(ירמיהו ו ח): "הִוָּסְרִי יְרוּשָׁלִַם פֶּן תֵּקַע נַפְשִׁי מִמֵּךְ פֶּן אֲשִׂימֵךְ שְׁמָמָה אֶרֶץ לוֹא נוֹשָׁבָה"
(שמואל א ב לה): "וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי וּבְנַפְשִׁי יַעֲשֶׂה וּבָנִיתִי לוֹ בַּיִת נֶאֱמָן וְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי מְשִׁיחִי כָּל הַיָּמִים"
(ישעיהו א יד): "חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח נִלְאֵיתִי נְשֹׂא"
(ישעיהו מב א): "הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ בּוֹ בְּחִירִי רָצְתָה נַפְשִׁי נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם יוֹצִיא"
(ירמיהו יב ז): "עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי נָטַשְׁתִּי אֶת נַחֲלָתִי נָתַתִּי אֶת יְדִדוּת נַפְשִׁי בְּכַף אֹיְבֶיהָ"
(ירמיהו יד יט): "הֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת יְהוּדָה אִם בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ מַדּוּעַ הִכִּיתָנוּ וְאֵין לָנוּ מַרְפֵּא קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב וּלְעֵת מַרְפֵּא וְהִנֵּה בְעָתָה"
ירמיהו טו א: " "וַיֹּאמֶר ה" ' "אֵלַי אִם יַעֲמֹד מֹשֶׁה וּשְׁמוּאֵל לְפָנַי אֵין נַפְשִׁי אֶל הָעָם הַזֶּה שַׁלַּח מֵעַל פָּנַי וְיֵצֵאוּ" "
(ירמיהו לב מא): "וְשַׂשְׂתִּי עֲלֵיהֶם לְהֵטִיב אוֹתָם וּנְטַעְתִּים בָּאָרֶץ הַזֹּאת בֶּאֱמֶת בְּכָל לִבִּי וּבְכָל נַפְשִׁי "
ירמיהו נא יד: " "נִשְׁבַּע ה" ' "צְבָאוֹת בְּנַפְשׁוֹ כִּי אִם מִלֵּאתִיךְ אָדָם כַּיֶּלֶק וְעָנוּ עָלַיִךְ הֵידָד" "
(יחזקאל כג יח): "וַתְּגַל תַּזְנוּתֶיהָ וַתְּגַל אֶת עֶרְוָתָהּ וַתֵּקַע נַפְשִׁי מֵעָלֶיהָ כַּאֲשֶׁר נָקְעָה נַפְשִׁי מֵעַל אֲחוֹתָהּ"
(זכריה יא ח): "וָאַכְחִד אֶת שְׁלֹשֶׁת הָרֹעִים בְּיֶרַח אֶחָד וַתִּקְצַר נַפְשִׁי בָּהֶם וְגַם נַפְשָׁם בָּחֲלָה בִי"
משלי ו טז: " "שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה ', וְשֶׁבַע תועבות נַפְשׁוֹ " "
ו. פסוקים שיכולים להתאים לכמה תת - משמעויות שונות
[עריכה]עונש הכרתת הנפש (“ ונכרתה הנפש ההיא מעמיה / מלפניי”) - לפי חלק מהדעות, נפש = חיים, והכוונה לקטיעת החיים החומריים; לפי דעות אחרות, נפש = יצור חי, והכוונה לקטיעת האדם ממשפחתו בעולם הזה או בעולם הבא. לפירוט ע ' כאן .
בראשית מד ל: " "וְעַתָּה כְּבֹאִי אֶל עַבְדְּךָ אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ" - " וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ " " - לפי הפירוש נפש = חיים: החיים של יעקב קשורים בחייו של בנימין: אם בנימין ימות, גם יעקב ימות (כמו שכתוב בהמשך " והיה בראותו כי אין הנער - ומת "). ולפי הפירוש נפש = רגש חזק: ליעקב יש רגשות אהבה חזקים מאד הקשורים לבנימין, ולכן לא יוכל לחיות אם יקרה לו דבר רע.
ויקרא ד - ה : " "דבר אל בני ישראל לאמר נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות ה" ' "אשר לא תעשינה ועשה מאחת מהנה" ... "ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשתה אחת ממצות ה" ' "אשר לא תעשינה ואשם" ... " ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם לוא יגיד ונשא עונו" ... " נפש כי תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי ה" ' "והביא את אשמו לה" ' "איל תמים מן הצאן בערכך כסף שקלים בשקל הקדש לאשם" ... "ואם נפש כי תחטא ועשתה אחת מכל מצות ה" ' "אשר לא תעשינה ולא ידע ואשם ונשא עונו" ... " נפש כי תחטא ומעלה מעל בה" ' "וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו" ", במדבר ה ו: " "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בה" ' "וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא" ", במדבר טו כז: " "וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה וְהִקְרִיבָה עֵז בַּת שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת" . "וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני ה" ' "לכפר עליו ונסלח לו" ... " והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את ה" ' "הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה" " - הנפש היא החוטאת, כי מדובר בדרך - כלל בעבירה שנעשית בשגגה, ואולי התורה מניחה, שכאשר אדם חוטא בשוגג, הרי זה משום שהכוחות החומריים שלו מתגברים על המחשבה.
תגובות
[עריכה]נפש = גרון: https://www.safa-ivrit.org/expressions/tsipor.php
- -- Erel Segal-Halevi, 2018-01-26 13:48:11
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:נפש - הצד החומרי של החיים
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-08-25.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/nfj