קטגוריה:משלי כח כה
רחב נפש יגרה מדון ובוטח על יהוה ידשן
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
רְחַב נֶפֶשׁ יְגָרֶה מָדוֹן וּבוֹטֵחַ עַל יְהוָה יְדֻשָּׁן.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
רְחַב־נֶ֭פֶשׁ יְגָרֶ֣ה מָד֑וֹן
וּבֹטֵ֖חַ עַל־יְהֹוָ֣ה יְדֻשָּֽׁן׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
רְחַב־נֶ֭פֶשׁ יְגָרֶ֣ה מָד֑וֹן וּ/בוֹטֵ֖חַ עַל־יְהוָ֣ה יְדֻשָּֽׁן׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י
"רחב נפש" - להשיג כל תאותו
"יגרה מדון" - מגרה עליו מדת הדיןרלב"ג
"רחב נפש". מי שהוא רחב נפש והתאוה יסבב לו חוזק רדיפתו התאוות שיגרה מדון כנגדו כי לא ימצאו לו ויצטרך ברדפו השגתם שיעשה כנגד האנשים מה שיגרה בו מדון כנגדו אמנם מי שהוא בוטח על ה' ושם מפני זה כל תאוותיו נגדו הוא ידושן בהגעת חפציו ואיפשר שירצה בזה כי מי שהוא רחב נפש לפזר ולתת לאנשים כדי שיאהבוהו יביאהו זה אל שיגרה מדון כנגדו כי יאבד הונו בזאת התכונה ויצטרך לעשוק לאנשים עם שהוא בוטח בזה באוהביו אשר קנה לפי מחשבתו בפיזורו להם עם שכבר יגרה ג"כ מדון כנגדו מהאנשים אשר פזר להם תחלה כי הם ידמו תמיד לקחת תועלת ממנו וכאשר יראו שיסור תועלתו מהם בהתמוטט ידו תשוב ביניהם האהבה שנאה כי יחשבו שסרה אהבתו מהם ולזה משך ידו מהם הנה בטחונו באנשים שיהיו זרועו סבב לו ההפך אך מי שישי' מבטחו בש"י לבד ישיג חפציו ויהיה נחת שלחנו מלא דשן בהפך הענין ברחב נפש:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"רחב נפש" - המתאוה למלאות נפשו בכל דבר בשפע רב, דרכו לחרחר ריב בעבור רוגז הלב על כי יחסר לו בכל עת, והוא דואג ועצב בעבור התאוה ובעבור המריבה, ומשמן בשרו ירזה. אבל הבוטח בה' שהוא יזמין לו די מחסורו ולא יוסיף עצב, הרי הוא נעשה דשן ושמן.
מצודת ציון
"יגרה" - מלשון תגר ומריבה.
"ידושן" - מלשון דשן ושמן, וכן (תהלים לו): "ירויון מדשן ביתך".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"רחב נפש יגרה מדון, רחב נפש" הוא מי שנפש תאותו רחבה מאד, ואינו מוצא קץ לתאותו, "הוא יגרה מדנים" וטענות על הנהגת ה', כי אינו מוצא תאותו, וחושב שכל העולם נברא לרעתו ומתרעם תמיד על מדות ה', אבל "הבוטח על ה'" ואינו מתאוה, ומסתפק במה שי"ל ובוטח שה' יזמין את המוכרח לפרנסתו, הוא "ידושן" כי ימצא צרכיו, כמ"ש הרמב"ם בפי' כי האלהים עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים, עי"ש:
הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
"רחב נפש יגרה מדון" - מי שנפשו רחבה, ואינו שמח בחלקו, הוא כועס תמיד, כי הכל מעט לו, ומצטער תמיד על העולם שאינו שלו. ובעת שהאדם בכעס, אם יארע לו אפילו דבר קטן, הוא יריב, כי הוא בלא זה בכעס. וזהו רחב נפש יגרה מדון תמיד.
אבל ובוטח על ה' ושמח בחלקו - ידושן, שמסתפק במה שיש לו.
תרגום מצודות: רחב נפש, המתאוה למלאות נפשו בכל דבר בשפע רב, דרכו לגרות מדון (לחרחר ריב) בעבור רוגז הלב על כי יחסר לו בכל עת, והוא דואג ועָצֵב בעבור התאוה ובעבור המריבה, ומשמן בשרו ירזה; אבל הבוטח בה' שהוא יזמין לו די מחסורו ולא יוסיף עֶצֶב, הרי הוא נעשה דשן ושמן.
תרגום ויקיטקסט: אדם רחב נפש (שאפתן) נוטה לגרות מדון (לעורר מריבה) עם אנשים שאינם משתלבים בשאיפות שלו; ולעומתו - אדם הבוטח על ה', בטוח שה' נתן לו את הטוב ביותר עבורו, מרגיש דָּשֵן (שָׂבֵעַ) ושמח בחלקו, אין לו שאיפות מוגזמות ואין לו צורך לריב עם הזולת.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כח כה.
דקויות
הפסוק מציין שתי תכונות העוזרות לאדם להימנע ממריבות - ההסתפקות במועט והביטחון בה'.
א. הביטוי רחב נפש מציין ריבוי של שאיפות ורצונות, בעיקר בתחום החומרי (נפש היא הצד החומרי של החיים); גירה = עורר מריבה. אדם הרוצה הרבה, ואינו מסתפק במה שיש לו, נוטה להרגיש שאנשים אחרים פוגעים בו, גם כאשר זה לא נכון. אם הוא מוכר או שכיר, הוא מרגיש שלא משלמים לו מספיק; אם הוא קונה או שוכר, הוא מרגיש שדורשים ממנו לשלם יותר מדי. ההרגשה הזאת גורמת לו להתלונן ולעורר מריבות שאין להן הצדקה אמיתית.
הרעיון נכון לא רק לשאיפות חומריות אלא גם לשאיפות רוחניות מוזגמות, למשל: אדם שיש לו נפש רחבה, ורוצה לתקן את כל העולם, עלול להגיע למדון ומריבות עם אנשים שאינם מסכימים איתו על הדרך לתיקון העולם.
ב. הבוטח על ה' הוא המאמין שה' משגיח על כל העולם ומפקח על כל אירוע שקורה לאדם, לטוב או לרע. ידושן = יהיה שבע ושמח בחלקו. מי שמאמין שה' משגיח על הכל, מרגיש תמיד שמח בחלקו: הוא מאמין שה' נתן לו את כל מה שיש לו, ואם ה' לא נתן לו משהו - כנראה שזה לא מגיע לו או שאין לו צורך בזה.
אדם כזה לא ייפגע בקלות ממעשים של הזולת: כל עוד הזולת פועל כחוק, ואינו גורם לו נזק ממשי שהוא יכול לתבוע בדין, הוא לא יאשים את הזולת בנזקים שנגרמו לו, לא יגרה מדון ולא יעורר מריבה עמו, אלא יסביר לעצמו שהכל מה', ובוטח על ה' ידושן.
הניגוד בפסוק
הפסוק בנוי במבנה של ניגוד, אולם הניגוד בין שני חצאי הפסוק הוא מורכב וניתן לפרשו בשתי דרכים:
1. הניגוד העיקרי הוא בין רחב נפש לבין ידושן. רחב נפש הוא אדם שיש לו הרבה רצונות חומריים מוגזמים, הוא מרגיש תמיד שחסר לו, וידושן הוא אדם שמרגיש תמיד שהוא דָשֵן, מלא ושבע ולא חסר לו כלום. המילה ידושן, בפירוש זה, מתארת תחושה סובייקטיבית של האדם.
לפי זה, למילים יגרה מדון בחצי הראשון אין הקבלה בחצי השני, ולמילים בוטח על ה' בחצי השני אין הקבלה בחצי הראשון, והפסוק הוא גירסה מקוצרת של רעיון מורכב יותר: "מי שאינו בוטח על ה', הוא רחב נפש, ולכן יגרה מדון; ומי שבוטח על ה', הוא ידושן, ולכן לא יגרה מדון": מי שאינו בוטח בה' שנתן לו את כל מה שהוא צריך, ירצה תמיד להשיג עוד ועוד ולכן יעורר מריבות; אך מי שבוטח בה', ירגיש מלא ושמח בחלקו, ולכן לא יעורר מריבות.
הניסוח המקוצר מדגיש את החשיבות של כל אחת מהתכונות בנפרד, שכל אחת מהן לבדה עשויה לעזור למנוע מריבות: החצי הראשון מדגיש את תכונת ההסתפקות במועט (ההיפך מנפש רחבה), והחצי השני מדגיש את תכונת הבטחון בה'.
2. הניגוד העיקרי הוא בין רחב נפש לבין הבוטח על ה': רחב נפש הוא אדם שרוצה תמיד להשיג יותר ממה שיש לו, והבוטח על ה' הוא אדם שמאמין שמה שה' נתן לו מספיק בהחלט. המילה ידושן, בפירוש זה, מתארת את מצבו האובייקטיבי של הבוטח על ה', שה' יגמול לו בכל טוב, והוא יהיה מלא ושבע.
לפי זה, הפסוק הוא גירסה מקוצרת של רעיון מעט שונה: "רחב נפש יגרה מדון ולכן לא יהיה מדושן, אך הבוטח על ה' לא יגרה מדון ולכן ידושן: "מי שנפשו רחבה, ואינו שמח בחלקו, הוא כועס תמיד, כי הכל מעט לו, ומצטער תמיד על העולם שאינו שלו. ובעת שהאדם בכעס, אם יארע לו אפילו דבר קטן, הוא יריב, כי הוא בלא זה בכעס. וזהו רחב נפש יגרה מדון תמיד. אבל ובוטח על ה' ושמח בחלקו - ידושן, שמסתפק במה שיש לו" (הגאון מווילנה, ודומה לזה מצודת דוד), "כי הקפדן - אוחז רקב בעצמותיו... אבל הסבלן... ישחק על כל הפגעים ולכן יהיה תמיד דשן שלו ורענן" (רמ"ד ואלי).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי כח כה"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.