ביאור:משלי כח ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משלי כח ב: "בְּפֶשַׁע אֶרֶץ רַבִּים שָׂרֶיהָ, וּבְאָדָם מֵבִין יֹדֵעַ כֵּן יַאֲרִיךְ."

תרגום מצודות: בעבור פשע עם הארץ ירבו שריה, וכל אחד עושק עם הארץ, והנה נשחתה; ובעבור אדם מבין יודע דעתם להשיבם מפשעם, יאריך המקום קיום הארץ אף בהיות כן שרבים שריה, כי לא ירעו ולא ישחיתו.

תרגום ויקיטקסט: באשמת הפשעים של יושבי הארץ, מתרבים השרים בממשלה, קמה ממשלה גדולה מסורבלת ובזבזנית;

ובזכות אדם מבין, אשר יודע איזה כן (תפקיד) נחוץ למדינה ואיזה כן מיותר, תבוא ארוכה ורפואה למחלה זו.

/ ובזכות אדם מבין, אשר יודע ליצור כן (בסיס יציב), תקום ממשלה קטנה ויציבה אשר תאריך ימים.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כח ב.


דקויות[עריכה]

הרבה אנשים מתלוננים על כך שהממשלה שלנו גדולה מדי - יש בה יותר מדי שרים. גם בספר משלי ריבוי שרים נחשב לדבר רע. ריבוי שרים יוצר שתי בעיות:

  • א. קשה להגיע להחלטות בממשלה, כל שר מושך לכיוון שלו: "זהו פורעניות לארץ, בהיות שריה רבים ואין נשמעים לאדם" (רש"י).
  • ב. כל שר מקבל משכורת על-חשבון משלמי המיסים: "בעבור פשע עם הארץ - ירבו שריה, וכל אחד עושק עם הארץ, והנה נשחתה" (מצודת דוד, ודומה לזה פירשו רש"י, רלב"ג, ומתרגם JPS).

מה הקשר בין פשע ארץ לבין רבים שריה?[עריכה]

יש מפרשים שריבוי שרים הוא תוצאה טבעית של פשעם של אנשי הארץ:

1. כשהחברה פושעת והערכים בה מקולקלים, כל אחד חושב רק על טובת עצמו ורוצה להשיג כמה שיותר כסף לעצמו. הערכים בחברה משתקפים בהתנהגותם של הפוליטיקאים, וכל אחד משתדל לסדר לעצמו "ג'וב", משרה בכירה, גם כאשר אין בה כל צורך אמיתי לחברה: "כשהארץ פושעת וחוטאת... מחמת זה, איש כל הישר בעיניו יעשה, ואז יציצו רשעים כמו עשב" (הגאון מווילנה). 2. בימינו, במדינה דמוקרטית, אפשר לפרש שריבוי השרים נובע מפשע מאד מסויים של יושבי הארץ - בחירה בחברי הכנסת הלא נכונים. אדם המקבל מנדט להרכיב ממשלה מעוניין לזכות בתמיכתם של כמה שיותר חברי כנסת, כדי שהממשלה תהיה יציבה. אם הציבור בחר בחברי הכנסת החושבים רק על טובת עצמם או טובת המגזר שלהם, הם יַתְנוּ את תמיכתם בכך שיקבלו תיקים רבים לעצמם ולמפלגתם, ולכן בפשע ארץ - רבים שריה.

יש מפרשים שריבוי שרים הוא עונש:

3. ריבוי השרים הוא עונש שהמלך מעניש את המורדים (פשע = מרד): "לפעמים, על-ידי המרידה שתפשע הארץ במלכה, וחושבים לפרוק עול איש אחד, ועל-ידי-כך יעמדו עליה שרים רבים עריצים, וכולם מושלים ולוחצים את הארץ..." (מלבי"ם). מטרת הפסוק היא להזהיר מפני השתתפות במרידה, וזו היתה הגישה הכללית של מלבי"ם - נגד מרידות.

4. ריבוי השרים הוא עונש מה' על פשעים של יושבי הארץ (כך נראה מפירושי רש"י ומצודות). ועל דרך הסוד, הכוונה לא רק לשרים בממשלה אלא לשרים בשמים: "ה' רוצה להיפרע מיושביה הרשעים, ולכן נותן שליטה לחיצונים... כי אין רבים אלא החיצונים... הקב"ה מסר את האומות ביד הנהגתם של השרים העליונים... בפשע ארץ" (רמ"ד וואלי).

5. אפשר לפרש "בפשע של הארץ משתתפים שריה הרבים" - לא הפושע לבד הוא האשם, אלא כל השרים הרבים, שלא השקיעו מספיק בבניית חברה ערכית ומוסרית, הם למעשה שותפים לפשע (ע"פ יעל).

6. וכן היה אפשר לפרש, שריבוי השרים הוא עצמו הפשע - כל מינוי מיותר מהווה גזל של כספי הציבור.


- אולם, מהשוואה לפסוקים האחרים שבהם נזכר הביטוי "בפשע" נראה, שמשמעותו היא תמיד "באשמת הפשע", כמו בישעיהו נ1: "הֵן בּעֲוֹנֹתֵיכֶם נִמְכַּרְתֶּם וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם" ועוד.

מה זה כן?[עריכה]

החצי השני של הפסוק מלמד שיש אפשרות אחרת: ובאדם מבין יודע כן יאריך. ניתן לפרשו על-פי שלושה פירושים אפשריים של המילה כֵן:

1. כן = משרה, תפקיד, כמו ב(בראשית מא יג): "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה, אֹתִי הֵשִׁיב עַל כַּנִּי וְאֹתוֹ תָלָה": איש מבין יודע מה הם הכַּנִּים (התפקידים) הנחוצים למדינה, ויודע להציב בכל כן את השר המתאים ללא משרות מיותרות.

2. כן = בסיס: אדם מבין יודע שהפתרון לשחיתות השלטונית נמצא בבסיס - בחינוך היסודי ביותר שמקבלים הילדים בחברה, החינוך לערכים: "ובעבור אדם מבין יודע דעתם להשיבם מפשעם, יאריך המקום קיום הארץ" (מצודת דוד); בזכות אנשי חינוך היודעים לתקן את הערכים המקולקלים בציבור הרחב, גם השרים הרבים יצטרכו להתאים את התנהגותם לערכים המתוקנים.

3. כן = משל ליציבות; בזכות אדם המבין ויודע איך ליצור יציבות בקבוצה, תצליח המדינה להתקיים ולשגשג לאורך זמן. הוא יקים ממשלה מצומצמת עם מספר קטן של שרים מומחים ומתאימים לתפקידם, ויגרום לחברי הכנסת להבין שכדאי להם להצביע בעד הממשלה למרות שלא קיבלו את כל התיקים שרצו, כי אם לא יצביעו בעדה, יצטרכו ללכת מייד לבחירות חדשות, והציבור יעניש אותם בקלפי.

פתרון 3 תלוי בפתרון 2: כדי שאדם מבין יוכל להקים ממשלה קטנה ויציבה, הוא צריך לקבל גיבוי מהציבור.

מה זה יאריך?[עריכה]

1. יאריך מלשון ארוכה, רפואה (מלבי"ם), כמו (ירמיהו לג ו): "הִנְנִי מַעֲלֶה לָּהּ אֲרֻכָה וּמַרְפֵּא וּרְפָאתִים, וְגִלֵּיתִי לָהֶם עֲתֶרֶת שָׁלוֹם וֶאֱמֶת".

2. המילה יאריך מופיעה גם בפרק זה וגם בתורה כשכר למנהיג הכשר:

  • (דברים יז כ): "לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל"
  • (משלי כח טז): "נָגִיד חֲסַר תְּבוּנוֹת וְרַב מַעֲשַׁקּוֹת שנאי[שֹׂנֵא] בֶצַע יַאֲרִיךְ יָמִים"

ולכן נראה לי שזו הכוונה גם בפסוק שלנו - אדם המנהיג את המדינה בתבונה יאריך ימים בשלטון.

הממשלה ה-33[עריכה]

המאמר נכתב לראשונה בשנת ה'תשס"ה. הוא נראה לי אז דמיוני למדי - היה קשה להאמין שיהיו פוליטיקאים שיתגברו על הרצון לקחת לעצמם כמה שיותר תיקים, וידרשו ממשלה קטנה. אולם, אחרי הבחירות של ה'תשע"ג, ובעקבות דרישת יאיר לפיד ממפלגת יש עתיד, הוקמה ממשלה ובה רק 20 שרים וסגנים. אמנם, הממשלה הזאת לא האריכה ימים... אנחנו עדיין מחכים לאדם מבין, שיצליח להקים ממשלה קטנה ויציבה.

הקבלות[עריכה]

הממשלות בזמן התנ"ך היו קטנות:

  • בממשלה של שאול המלך היה רק שר אחד - שר הצבא (שמואל א יד50).
  • בממשלה של דוד המלך היו 8 שרים (שמואל ב כ23-26).
  • בממשלה של שלמה המלך היו 11 שרים (מלכים א ד2-6).
  • בממשלה של אחשורוש, מלך פרס ומדי המושל מהודו ועד כוש על 127 מדינות, היו רק 7 שרים (אסתר א14).

בימינו מספר השרים בממשלה גדול יותר. במדינות דמוקרטיות, מספר השרים נע בין 15 (בהולנד) לבין 30 (בקנדה) (ראו "ממשל קטן וחכם? צמצום מספר משרדי הממשלה"; בתוך "פרלמנט" 39 (2003), בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/28-02