ביאור:משלי כח ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משלי כח ד: "עֹזְבֵי תוֹרָה יְהַלְלוּ רָשָׁע, וְשֹׁמְרֵי תוֹרָה יִתְגָּרוּ בָם."

תרגום מצודות: אלו שאחזו בתורה ועזבוה יהללו עוד את הרשע; אם-כן המה גרועים ממנו, כי הרשע יודע בעצמו שלא טובים מעשיו אבל יעשה לתאבון, אבל הם מהללים מעשיו; וכמו שאמרו רז"ל: "שנה ופירש יותר מכולם"; ושומרי תורה יתגרו בם (יעשו מריבה עם הרשעים), אף אם רבים המה, לא יחניפו אותם.

תרגום ויקיטקסט: אנשים העוזבים את תורת ה' נוהגים להלל (לשבח) אדם רשע; אך אנשים השומרים את תורת ה' מתגרים (מתווכחים) עם עוזבי התורה ומוחים על דברי השבח; מתגרים (נלחמים) ברשעים וחושפים את פשעיהם.

/ אנשים שעזבו את תורת ה' והמציאו תורות חלופיות, מהללים את יצר הרשע שבלב האדם וטוענים שיש להשלים איתו; אך שומרי תורת ה' נלחמים ביצריהם ומרסנים אותם.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כח ד.


דקויות[עריכה]

עוזבי תורה יהללו רשע[עריכה]

מה משמעות הביטוי הייחודי עוזבי תורה? מה הוא בא ללמדנו?

1. המילה תורה מציינת את תורת ה', והפסוק מלמדנו שתהילה לרשעים מנוגדת לרצון ה': "המהללים לרשע, מסתמא הם עוזבי תורה, כי כן דרך עוזבי תורה, להלל רשע" (הגאון מווילנה). הפסוק מיועד גם לבחינה עצמית: האם אני מהלל את הרשעים בליבי? אם כן, סימן שעזבתי את התורה ואני צריך לחזור ולתקן.

תהילה לרשעים עלולה לגרום גם לשומעים לעזוב את התורה: "אשר יהלל רשע לפני בני-אדם, אם בפניו אם שלא בפניו, אף-על-פי שלא יצדיקנו על חמסו ולא יכזב על משפטו, אבל יאמר עליו כי איש טוב הוא... גם כי לא ישבח את הרשע זולתי במה שנמצא בו מן הטוב, ויליץ עליו בפני בני אדם להגיד לאדם ישרו, גם זו רעה חולה, כי בהזכירו את הטוב ואת הרע לא יזכיר, ועל כל פשעיו יכסה, צדיק ייחשב אצל השומעים, ויתנו לו יקר, וירים ידו וגבר. וכבר הקדמנו להודיעך המכשולות והשחיתות הנמצאות בכבוד הרשעים. על כן, לא נכון להזכיר צדקתם, בלתי אם יזכיר רשעם וכסלם, כמו שנאמר (משלי י7) ושם רשעים ירקב..." (הרב יונה גירונדי, שערי תשובה ג קפט). אדם שמהלל רשע, גם אם התהילה היא על כשרונות מסויימים בלבד (כגון "הוא מאד מצחיק / חכם / מצליח"), עלול לגרום לשומעים לעזוב את התורה, במיוחד אם השומעים הם ילדים או בני-נוער. כשהם שומעים שהמבוגרים מהללים ומשבחים אדם מסויים, הם נוטים לראות בו מודל לחיקוי, ועלולים לחקות גם את הצדדים השליליים באישיותו; אך אדם שמתגרה בהם (ברשעים ובאנשים המהללים אותם) גורם לאנשים להתרחק מהרשעים ולשמור את התורה.

אמנם, לפי פירוש זה, לא ברור מדוע הפסוק משתמש במושג הייחודי "עוזבי תורה":

  • אם המטרה היא רק ללמדנו שאסור להלל את הרשע, היה אפשר לכתוב "אל תהלל רשע", או "לא טוב להלל רשע", או "מהלל רשע - תועבת ה'", או כל אחד מהביטויים האחרים שספר משלי משתמש בהם כדי ללמדנו מה אסור לעשות;
  • אם המטרה היא ללמדנו שמי שמהלל רשע גורם לעצמו או לאחרים לעזוב את התורה, היה אפשר לכתוב "מהללי רשע יעזבו תורה" או "מהללי רשע יעזיבו תורה" וכד'.

2. המילה תורה מציינת כאן מערכת מסודרת של עקרונות וכללים - תיאוריה. לפעמים אדם משבח את הרשע על דבר אחד טוב שעשה, אולם אילו היה רואה את התמונה הכללית היה מבין שמדובר ברשע. עוזבי תורה - אלה שאין להם ראייה כללית - עלולים להלל את הרשע.

רשע בספרות החכמה הוא גם משל ליצר הרע, (תהלים לו ב): "הרָשָׁע בְּקֶרֶב לִבִּי"*.הוגי-דעות, פסיכולוגים ואנשי חינוך מודרניים, שעזבו את התורה, נוטים להלל ולשבח את היצרים והדחפים הטבעיים של האדם, וטוענים שהאדם צריך לתת פורקן ליצריו ולא להדחיק אותם.

אולם שומרי תורה אומרים להיפך: "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע" (ברכות ה א, ראו גם תניא חלק א לא, לקוטי מוהר"ן א), בכל עת צריך האדם להשתדל להילחם בדחפים הטבעיים, לרסן אותם ולשעבד אותם לטוב (ע"פ גליה).

התורה מצווה למול כל תינוק זכר ביום השמיני ללידתו, ואחת הסיבות היא ללמדנו שהאדם לא נולד מושלם - הוא נולד עם פגמים גופניים ונפשיים, ואחת המשימות המוטלות עליו היא לתקן את גופו ואת נפשו.

הביטויים עוזבי תורה ושומרי תורה באים ללמדנו, שאין מה להתלהב מאותם הוגי-דעות: הם אמנם מציגים את השקפת-עולמם בתור "תורה" חדשה, אך למעשה הם "עוזבי תורה", ההשקפה שלהם כלל אינה "תורה" ואינה נובעת מרוב חכמה אלא רק מרצון לפרוק יצרים; אנשים "שומרי תורה" יודעים שצריך לתקן את הדחפים ולמשול בהם ולא להיכנע להם.

ושומרי תורה יתגרו בם[עריכה]

בגמרא נאמר: "מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה, שנאמר עזבי תורה יהללו רשע, ושמרי תורה יתגרו בם" (רבי יוחנן בשם רבי שמעון בר יוחאי, תלמוד בבלי ברכות ז: מגילה ו.). אך בהמשך הסוגיה ישנם כמה תנאים להיתר זה: "במילי דשמיא", "ברשע שאין השעה משחקת לו", "בצדיק גמור" (ראו האם מותר להתגרות ברשעים?). לפי זה, ניתן לפרש את שני חצאי הפסוק כהנחיה מעשית:

  • ושומרי תורה יתגרו בם = צדיק גמור, המעוניין להגן על כבוד התורה, צריך להתגרות ולהילחם ברשעים, ויבטח בה' שיגן עליו.
  • עוזבי תורה יהללו רשע = אדם שאינו צדיק כלל, ואינו עוסק בעניינים רוחניים, צריך לפעמים להלל רשע ולכבדו כדי שהרשע לא יפגע בו. "הפסוק פותח בלשון יחיד רשע, ומסיים בלשון רבים בם, בשניהם משום החידוש: עוזבי תורה יהללו אפילו רשע אחד - אף שאין להתיירא ממנו כל-כך, מכל מקום יהללוהו; ושומרי תורה יתגרו בם - אין מחניפים להרשעים אפילו כשהם רבים, כי הם בטוחים בה' שלא יעזבם בידם" (הערה בתלמוד שוטנשטיין, בשם עיון יעקב).
  • ולפי זה, אדם בינוני - שאינו "שומר תורה" (צדיק גמור) ואינו "עוזב תורה" - לא צריך להלל רשע ולא להתגרות ברשע.

הקבלות[עריכה]

1. פסוקים נוספים מלמדים שאסור לשבח את הרשעים אלא יש לבזותם:

  • (משלי כד כד): "אֹמֵר לְרָשָׁע 'צַדִּיק אָתָּה' - יִקְּבֻהוּ עַמִּים, יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִּים"*
  • (תהלים טו ד): "נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס, וְאֶת יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד, נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר"
  • (משלי כט כז): "תּוֹעֲבַת צַדִּיקִים אִישׁ עָוֶל, וְתוֹעֲבַת רָשָׁע יְשַׁר דָּרֶךְ". מכאן: אמור לי מי אתה שונא, ואומר לך מי אתה.

פסוק נוסף מלמד (לפי אחד הפירושים) שיש לצרוף ולבחון היטב את דברי התהילה שיוצאים מפינו, כדי שלא נהלל רשעים, (משלי כז כא): "מַצְרֵף לַכֶּסֶף, וְכוּר לַזָּהָב, וְאִישׁ לְפִי מַהֲלָלוֹ"*.

2. איך זה מסתדר עם דברי חז"ל, שיש לדון כל אדם לכף זכות "דע, כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות, ואפילו מי שהוא רשע גמור, צריך לחפש ולמצא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע, ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב, ודן אותו לכף זכות, על-ידי-זה מעלה אותו באמת לכף זכות, ויוכל להשיבו בתשובה" (לקוטי מוהר"ן רפב)?

- כשמהללים רשע, מזכירים ומדגישים רק את התכונות הטובות שלו; אך כשדנים רשע לכף זכות, מזכירים את כל התכונות שלו, גם את התכונות הרעות, ומדגישים שמדובר ברשע שיש בו רק מעט טוב, ולכן אין סכנה שיהפוך מודל לחיקוי.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/28-04