ביאור:משלי כח יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משלי כח יז: "אָדָם עָשֻׁק בְּדַם נָפֶשׁ - עַד בּוֹר יָנוּס, אַל יִתְמְכוּ בוֹ."

תרגום מצודות: אדם שנפשו עשוקה (גזולה ונשחתת) בעוון שפיכות דמים - הנה, עד כי ימות ויקבר ינוס מפחד רודפים, ולא ימצא מי יתמוך בידו, כי מאוד הרשיע לעשות.

תרגום ויקיטקסט: אדם שהציבור עושק אותו בגלל ששפך דם והרג נפש - ראוי שיחיה בפחד וינוס עד שיגיע אל בור הכלא; לא ראוי לתמוך בו ולהגן עליו.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כח יז.


דקויות[עריכה]

דם-נפש הוא משל לחייו של אדם שנרצח; אדם עשוק בדם נפש הוא אדם שעושקים אותו בגלל שרצח אדם אחר. לפעמים, בעקבות רצח מזעזע במיוחד, אנשים רוצים לעשות לינץ' ברוצח או לפחות לפגוע ברכושו.

אל יתמכו בו - לפי רוב המפרשים, זוהי קביעה עובדתית:

1. קביעה המתייחסת לעולם האנושי - הציבור לא יתמוך בו מפני סלידתם מהמעשה שעשה (מצודת דוד);

2. או קביעה המתייחסת לעולם העליון - ה'מלאכים' לא יתמכו בו ולא יאפשרו לו לכפר על פשעיו: "ואל יתמכו בו משמים להספיק בידו לשוב" (רש"י, וכן רמ"ד וואלי), "ואין כל המצוות שעשה כל ימיו שקולין כנגד עוון זה, ולא יצילו אותו מן הדין, שנאמר אדם עשוק בדם נפש..." (רמב"ם, הלכות רוצח ושמירת נפש ד יא)

- אולם לפי זה היה ראוי לכתוב "לא יתמכו בו"; המילה אַל מבטאת בדרך-כלל את מה שראוי לעשות ולא את מה שעושים.

3. לכן לענ"ד הפסוק נותן הנחיה מעשית - לא ראוי לתמוך באדם הנרדף בגלל שרצח נפש.ּ

אמנם, לפי התורה רק בית-הדין רשאי לגזור דין מוות על הרוצח, ולמרות זאת, ספר משלי ממליץ שלא להתערב.

בור הוא משל לכלא; עד בור ינוס, אל יתמכו בו - ראוי לתת לו לנוס עד שיגיע לכלא, לא לתמוך בו ולא להגן עליו מפני עושקיו.עצה זו מתאימה לדין התורה לגבי רוצח בשגגה, אלא שבתורה במקום בור נזכר סוג אחר של כלא - עיר המקלט:


  • (במדבר לה כז): "וּמָצָא אֹתוֹ גֹּאֵל הַדָּם מִחוּץ לִגְבוּל עִיר מִקְלָטוֹ - וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם אֶת הָרֹצֵחַ, אֵין לוֹ דָּם" - אם גואל הדם מוצא את הרוצח (גם אם רצח בשגגה) מחוץ ל"כלא" - עיר המקלט, מותר לו להרגו בלי משפט, אין להגן על הרוצח. רק בעיר המקלט הוא מוגן.
  • (במדבר לה לא): "וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת כִּי מוֹת יוּמָת. וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ עַד מוֹת הַכֹּהֵן".

(תוספת משנת ה'תשע"ד) הדברים נכונים במיוחד בימינו, לאחר שממשלת ישראל שיחררה אזרחים ישראלים שהורשעו ברצח רק בגלל השתייכותם ללאום הערבי. במצב הזוי זה, ראוי לחדש את דין גואל הדם התנ"כי, ולהתיר לכל אדם להרוג את הרוצחים שרצחו את קרובי משפחתו. ראוי שהרוצחים יחיו בפחד ובמנוסה מתמדת עד שיעדיפו לחזור מרצונם אל בור הכלא.

בור - שלושה נמשלים[עריכה]

1. בור הוא משל לכלא, כמו ב(בראשית מ טו): "וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר" (ע"פ אחד הפירושים ב'דעת מקרא'). פירוש זה מתאים לרוצח בשגגה, או כל רוצח שעדיין לא הורשע בדין, ודינו לשבת בכלא או עיר מקלט.

2. בור הוא גם משל למוות, כמו ב(יחזקאל לא טז): "מִקּוֹל מַפַּלְתּוֹ הִרְעַשְׁתִּי גוֹיִם, בְּהוֹרִדִי אֹתוֹ שְׁאוֹלָה אֶת יוֹרְדֵי בוֹר" (מצודת דוד). פירוש זה מתאים לרוצח במזיד שהורשע בדין, שגם עיר המקלט או הכלא אינם רשאים לתת לו הגנה, וה"הגנה" היחידה עבורו היא המוות.

3. בור הוא גם משל לגיהנום (רמ"ד וואלי). פירוש זה מתאים לדינו של רוצח במזיד שלא הורשע בדין, או שהורשע ושוחרר מסיבות פוליטיות, "נופל בגיהנום ואין מליץ טוב בעדו, כי הדמים צועקים והקיטרוג הולך ומתגבר" (רמ"ד ואלי).


הקבלות[עריכה]

על רשע 'רגיל' נאמר, (משלי ה כב): "עַווֹנוֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע, וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵךְ"*, כלומר, ייתכן שה' יתמוך בו ויעזור לו לכפר על עוונותיו. אבל לרוצח אין כפרה - לא יתמכו בו (רמ"ד וואלי).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/28-17