ביאור:משלי כח כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משלי כח כו: "בּוֹטֵחַ בְּלִבּוֹ הוּא כְסִיל, וְהוֹלֵךְ בְּחָכְמָה הוּא יִמָּלֵט."

תרגום מצודות: העומד בצרה ובוטח בתחבולות לבו - הוא כסיל; אבל ההולך בדרך חכמה לבטוח בה' - הוא ימלט מן הצרה.

תרגום ויקיטקסט: הבוטח (סומך) רק על מחשבות ליבו, ואינו מתייעץ עם אחרים, הוא כסיל; אולם ההולך בחכמה, ויודע גם ללמוד מאחרים, הוא יימלט מצרות.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כח כו.


דקויות[עריכה]

1. הפסוק מזהיר שלא להיות יותר מדי בטוחים בדעתנו, אלא לשמוע גם את חכמתם של אחרים:

לב הוא מקום המחשבות; כסיל הוא השונא ללמוד; בוטח בלבו הוא כסיל - הנותן אמון בלתי-מסוייג במחשבות האישיות שלו אינו לומד מאחרים, וכך אישיותו ומעשיו דומים לאלה של הכסיל - השונא ללמוד.

חכמה היא הכשרון ללמוד; והולך בחכמה הוא ימלט - מי שמשתמש גם בכשרון ללמוד מאחרים, ואינו סומך רק על המחשבות האישיות שלו, יינצל ולא יהפוך לכסיל.

2. הפסוק מזהיר שלא לסמוך בעיניים עצומות על רגשות הלב, אלא לבחון כל רגש באמצעות החכמה שבמוח: "הלב מדבר תמיד בקרבו של אדם, אבל ההולך אחרי דיבורו אינו אלא כסיל... שיש בו הערבוב של שני היצרים, ומי יכריע ביניהם ויביא במשפט הדיבור הנעלם אם טוב אם רע? הוי אומר: זה השכל, שהוא בחינת החכמה, כי האדם על-ידי שיקול דעתו המיושבת ידין דיבורו של הלב, ואם הוא טוב - יקיימנו, ואם הוא רע - יעזבנו ולא ילך אחריו... כי לא לחינם ניתן השכל במרומים ממנו ית', שהם המוחין שבראש, והלב נתון תחתיהם, אלא כדי שהמוח ימשול על הלב... ועל-ידי כך יימלט האדם מכל הצרות הבאות מהרהור הלב הבלתי נועץ בעיון השכל" (רמ"ד ואלי פירוש שלישי).

3. בתחילת הפסוק נאמר בליבו עם כינוי שייכות, ובסוף הפסוק נאמר בחכמה בלי כינוי שייכות; הפסוק מזהיר שלא לסמוך על דעה אישית-סובייקטיבית, אלא לחפש תמיד את הידע האובייקטיבי: "ואינו אומר והולך בחכמתו, ואין חכמה סתם אלא חכמת התורה, שכל מי שמתנהג לפי עצתה יצליח ודאי ויימלט מכל צרותיו... לפי שיש בלב שני יצרים, יצר הטוב ויצר הרע, ושניהם יועצים אל האדם, אבל החומריות גורם שתתגבר עצתו של יצר הרע... והאדם ימהר לקבלה... והתקנה להבין ולהבחין היא חכמת התורה, כי כאשר יראה האדם שהעצה היעוצה לו מליבו היא כנגד התורה, יבין מייד שהיא עצתו של היצר הרע ויעזבנה... אבל אם יראה שהיא על-פי התורה ממש, יבין מייד שהיא עצתו של יצר הטוב הראויה להתקבל" (רמ"ד וואלי פירוש ראשון).

הקבלות[עריכה]

פסוקים נוספים על לב וביטחון:

1. (במדבר טו לט): "וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָּתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם".

2. (משלי יד טז): "חָכָם יָרֵא וְסָר מֵרָע, וּכְסִיל מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵחַ"*.

3. (משלי ג ה): "בְּטַח אֶל ה' בְּכָל לִבֶּךָ, וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן"*.

4. (משלי יח טו): "לֵב נָבוֹן יִקְנֶה דָּעַת, וְאֹזֶן חֲכָמִים תְּבַקֶּשׁ דָּעַת"*.

5. (משלי ל כט): "שְׁלֹשָׁה הֵמָּה מֵיטִיבֵי צָעַד, וְאַרְבָּעָה מֵיטִבֵי לָכֶת..."*.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/28-26