מצודות על משלי כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על משלי · כח · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נסו וגו'" - על הרשעים תפול חתת אלהים וינוסו מבלי מי ירדוף אף אחר אחד מהם לשיפחדו כולם, כי רודף אין ועם-כל-זה יבוא המורך בלבם. אבל הצדיקים, כל-אחד מהם, אף כשהוא יחידי יהיה בוטח ושאנן במשענת ה' ככפיר הבוטח בכחו.

מצודת ציון

"ככפיר" - שם משמות האריה.

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בפשע" - בעבור פשע עם הארץ ירבו שריה, וכל אחד עושק עם הארץ, והנה נשחתה.

"ובאדם" - ובעבור אדם מבין יודע דעתם להשיבם מפשעם, יאריך המקום קיום הארץ אף בהיות כן שרבים שריה, כי לא ירעו ולא ישחיתו.

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועושק דלים" - דבר בהווה, כי העשיר אין מניח לגזול עשרו כי חזק הוא ממנו.

"מטר" - הרי הוא כמטר שוטף בחזקה וגורף הזרעים ואין לחם, אף כי דרך המטר להגדיל התבואה מכל-מקום לפעמים עוד יפסיד, כן הרש הזה חושב להרבות הונו בגזל ועוד יבוא לו חסרון.

מצודת ציון

"סוחף" - ענין שטיפה וגריפה, כמו (ירמיהו מו): "נסחף אביריך".

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עוזבי תורה" - אלו שאחזו בתורה ועזבוה יהללו עוד את הרשע, אם-כן המה גרועים ממנו, כי הרשע יודע בעצמו שלא טובים מעשיו אבל יעשה לתאבון, אבל הם מהללים מעשיו; וכמו שאמרו רז"ל: "שנה ופירש יותר מכולם".

"יתגרו בם" - יעשו מריבה עם הרשעים, אף אם רבים המה לא יחניפו אותם.

מצודת ציון

"יתגרו" - מלשון תגר ומריבה.

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא יבינו משפט" - אף בבוא עליהם משפט פורעניות לא יבינו שבגמול באה, כי חושבים הכל למקרה.

"יבינו כל" - כל דבר הבאה מן השמים יבינו למה באה ועל מה באה, ואינם תולים שום דבר במקרה.

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הולך בתומו" - שאינו מרמה בפיו לאסוף הון, והרי הוא בעניו.

"מעקש" - ממי שמעקש דרכיו לרמות הבריות להרבות הון, והרי הוא עשיר.

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נוצר" - השומר את התורה, יאמרו עליו שהוא בנו של איש מבין, ובעבור הבינה הזהיר את בנו לשמור התורה, אם-כן מכבד את אביו במעשיו.

אבל המחבר עצמו לזוללים לרדוף אחר התאוה ויעזוב בזה את התורה, הנה בזה יכלים את אביו, כי יאמרו הבריות: אביו היה סכל ולא למדו מעולם דעת התורה.

מצודת ציון

"ורועה" - ענין חבור וריעות.

"זוללים" - מרבים באכילה.

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מרבה הונו" - המרבה הונו בנשך ותרבית, הנה לא לעצמו יקבץ ההון, כי המקום יקחנו ממנו ויתננה למי שחונן את הדלים.

מצודת ציון

"הונו" - מלשון הון ועושר.

"בנשך ותרבית" - נשך בכסף ותרבית באוכל, וכן נאמר (ויקרא כה): "את כספך וגו' בנשך, ובמרבית וגו' אכלך".

"לחונן" - מלשון חנינה ומתנה.

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מסיר..." - על כי אינו מחשיב דברי הזולת, ולכן ישולם מדה במדה, כי המקום ברוך הוא מתעב תפלתו ואינו מחשיבה, ולא לרצון תהיה.

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מסיר וגו'" - על כי אינו מחשיב דברי הזולת, ולכן ישולם מדה במדה, כי המקום ברוך-הוא מתעב תפלתו ואינה מחשיבה, ולא לרצון תהיה.

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"משגה" - המכשיל את הישרים לשגות ללכת בדרך סכנה, הנה המכשיל עצמו יפול בהסכנה ההיא; אבל התמימים המוליכים בדרך ישר, גם הם ינחלו טוב

מצודת ציון

"משגה" - מלשון שגגה.

"בשחותו" - מלשון שחת ובור, ור"ל תקלה וסכנה.

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חכם" - העשיר מחזיק עצמו לחכם, אבל לא כן הוא, כי אף הדל, אם הוא מבין, יחקור בדברי החכמה יותר ממנו, כי אין העושר סיבה אל החכמה.

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בעלוץ" - בעת ישמחו הצדיקים על כי גדלה הצלחתם וכל דבר נעשה על פיהם, אז רבה תפארת המקום, כי לא ישמע בה קול נוגש ומעקשות; אבל בעת יקומו רשעים למשול בה, אז יחופש האדם, כי הרשעים ההם יחפשום לעשוק הונם.ד

מצודת ציון

"בעלוץ" - ענין שמחה, כמו (משלי יא): "תעלוץ קריה".

"רבה" - גדולה, כמו (תהלים קי): "על ארץ רבה".

"יחופש" - ענין בקור ודרישה.

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מכסה" - המכחש פשעיו, לומר 'לא עשיתי מאומה רע';

"ומודה ועוזב" - המודה שפשע ועוזב אותו ולא יפשע עוד, ירוחם מה' ומעביר פשעיו.

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מפחד תמיד" - מהדבר המפחיד, ונשמר ממנו.

"ומקשה" - המחזק לבבו, ולא יחת מדבר המפחיד ולא נשמר ממנו, הנה, הוא יפול בהרעה ההיא.

מצודת ציון

"ומקשה" - מלשון קשה וחזק.

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ארי" - כמו שאגת הארי והדוב מפחיד את הבריות, כן מפחיד ממשלת הרשע על עם דל, כי דרכו להזיק תשושי הכח.

מצודת ציון

"נוהם שוקק" - שאגת הארי נקראת נהימה, ושאגת הדוב - שקיקה.

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נגיד" - כאשר יהיה הנגיד חסר תבונה - ירבה מעשקות, עם כי שונא הבצע מאריך ימים כי הכסיל לא יבין את זאת.

מצודת ציון

"נגיד" - שר ומושל.

"מעשקות" - מלשון עושק וגזל.

"בצע" - עושק וגזל.

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אדם עשוק" - מי שנפשו עשוקה בעון שפיכות דמים, הנה עד כי ימות ויקבר ינוס מפחד רודפים, ולא ימצא מי יתמוך בידו, כי מאוד הרשיע לעשות.

מצודת ציון

"עשוק" - גזול ונשחת בעון.

"יתמכו" - ענין סעד.

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יושע" - מן הצרות הרבות אשר סבבוהו.

"באחת" - בבוא צרה אחת, נופל בה בלי תקומה.

מצודת ציון

"ונעקש" - ענין עקום.

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עובד אדמתו" - בחרישה ובזריעה.

"ומרדף" - ההולך אחר דברים ריקים, שאין בהם תועלת, יתרבה בו העוני עד כי ישבע ממנו לגודל הרבוי (והוא ענין מליצה).

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"איש אמונות" - המתעסק באמונה, ולא ירמה את הבריות, מעותד הוא לרב ברכות; אבל הממהר להעשיר את עצמו, לא יחדל מלרמות, לא יהיה נקי מהגמול הראוי.

מצודת ציון

"ואץ" - ענין מהירות, כמו (יהושע י): "ולא אץ לבא".

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הכר" - לא טוב לדיין להכיר פני האחד ולכבדו, כי בזה יסתתמו טענות בעל דינו, בחשבו שדעת הדיין קרובה אליו ויאמין לו ויזכהו בדין.

"ועל פת לחם" - רוצה לומר: היתכן שבעבור מתנה מועטת שחושב הדיין לקבל ממי שמכיר לו פנים, שיפשע בנפשו להוציא המשפט מעוקל?!

מצודת ציון

"גבר" - איש.

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נבהל" - הבהול להרבות הון, בוודאי הוא רע עין, כי ירע עינו לתת צדקה מהונו, ולא יתן לב לדעת שבעבור מניעת הצדקה יבוא חסרון בעשרו.

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מוכיח" - המוכיח את מי ומפרישו מן העבירה, הנה אחר שפירש מן העבירה ימצא המוכיח חן יותר ממי שדיבר עמו בחלקלקות וייפה מעשיו בעיניו.

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אין פשע" - כי הלא הכל שלי המה אחר מותם.

"חבר הוא" - מכל מקום, הוא חבירו של האיש המשחית אנשים אחרים וגוזל רכושם, כי סופו יהיה כמוהו לגזול משל אחרים.

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רחב נפש" - המתאוה למלאות נפשו בכל דבר בשפע רב, דרכו לחרחר ריב בעבור רוגז הלב על כי יחסר לו בכל עת, והוא דואג ועצב בעבור התאוה ובעבור המריבה, ומשמן בשרו ירזה. אבל הבוטח בה' שהוא יזמין לו די מחסורו ולא יוסיף עצב, הרי הוא נעשה דשן ושמן.

מצודת ציון

"יגרה" - מלשון תגר ומריבה.

"ידושן" - מלשון דשן ושמן, וכן (תהלים לו): "ירויון מדשן ביתך".

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בוטח בלבו" - העומד בצרה ובוטח בתחבולות לבו - הוא כסיל. אבל ההולך בדרך חכמה לבטוח בה' - הוא ימלט מן הצרה.

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אין מחסור" - לא יוחסר עשרו בעבור פזור הצדקה. אבל -

"המעלים עיניו" מן הרש, ועושה עצמו כאלו לא יראהו לבלי תת לו, הנה יבוא בעשרו הרבה קללות, ותרד לטמיון.

מצודת ציון

"ומעלים" - מלשון העלמה.

"מארות" - מלשון ארור.

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בקום" - בעת יקומו הרשעים אז יסתר כל אדם שאינו מהם, כי יפחדו מהם; ובעת יאבדו הרשעים אז ירבו הצדיקים, כי יתאספו העירה ממקום מחבואם.