מצודות על משלי כח
<< · מצודות על משלי · כח · >>
פסוק א
מצודת ציון
"ככפיר" - שם משמות האריה.
מצודת דוד
פסוק ב
מצודת דוד
"בפשע" - בעבור פשע עם הארץ ירבו שריה, וכל אחד עושק עם הארץ, והנה נשחתה.
"ובאדם" - ובעבור אדם מבין יודע דעתם להשיבם מפשעם, יאריך המקום קיום הארץ אף בהיות כן שרבים שריה, כי לא ירעו ולא ישחיתו.פסוק ג
מצודת ציון
"סוחף" - ענין שטיפה וגריפה, כמו (ירמיהו מו): "נסחף אביריך".
מצודת דוד
"ועושק דלים" - דבר בהווה, כי העשיר אין מניח לגזול עשרו כי חזק הוא ממנו.
"מטר" - הרי הוא כמטר שוטף בחזקה וגורף הזרעים ואין לחם, אף כי דרך המטר להגדיל התבואה מכל-מקום לפעמים עוד יפסיד, כן הרש הזה חושב להרבות הונו בגזל ועוד יבוא לו חסרון.פסוק ד
מצודת ציון
"יתגרו" - מלשון תגר ומריבה.
מצודת דוד
"עוזבי תורה" - אלו שאחזו בתורה ועזבוה יהללו עוד את הרשע, אם-כן המה גרועים ממנו, כי הרשע יודע בעצמו שלא טובים מעשיו אבל יעשה לתאבון, אבל הם מהללים מעשיו; וכמו שאמרו רז"ל: "שנה ופירש יותר מכולם".
"יתגרו בם" - יעשו מריבה עם הרשעים, אף אם רבים המה לא יחניפו אותם.פסוק ה
מצודת דוד
"לא יבינו משפט" - אף בבוא עליהם משפט פורעניות לא יבינו שבגמול באה, כי חושבים הכל למקרה.
"יבינו כל" - כל דבר הבאה מן השמים יבינו למה באה ועל מה באה, ואינם תולים שום דבר במקרה.פסוק ו
מצודת דוד
"הולך בתומו" - שאינו מרמה בפיו לאסוף הון, והרי הוא בעניו.
"מעקש" - ממי שמעקש דרכיו לרמות הבריות להרבות הון, והרי הוא עשיר.פסוק ז
מצודת ציון
"ורועה" - ענין חבור וריעות.
"זוללים" - מרבים באכילה.
מצודת דוד
"נוצר" - השומר את התורה, יאמרו עליו שהוא בנו של איש מבין, ובעבור הבינה הזהיר את בנו לשמור התורה, אם-כן מכבד את אביו במעשיו.
אבל המחבר עצמו לזוללים לרדוף אחר התאוה ויעזוב בזה את התורה, הנה בזה יכלים את אביו, כי יאמרו הבריות: אביו היה סכל ולא למדו מעולם דעת התורה.פסוק ח
מצודת ציון
"הונו" - מלשון הון ועושר.
"בנשך ותרבית" - נשך בכסף ותרבית באוכל, וכן נאמר (ויקרא כה): "את כספך וגו' בנשך, ובמרבית וגו' אכלך".
"לחונן" - מלשון חנינה ומתנה.
מצודת דוד
פסוק ט
מצודת דוד
פסוק י
מצודת ציון
"משגה" - מלשון שגגה.
"בשחותו" - מלשון שחת ובור, ור"ל תקלה וסכנה.
מצודת דוד
פסוק יא
מצודת דוד
פסוק יב
מצודת ציון
"בעלוץ" - ענין שמחה, כמו (משלי יא): "תעלוץ קריה".
"רבה" - גדולה, כמו (תהלים קי): "על ארץ רבה".
"יחופש" - ענין בקור ודרישה.
מצודת דוד
פסוק יג
מצודת דוד
"מכסה" - המכחש פשעיו, לומר 'לא עשיתי מאומה רע';
"ומודה ועוזב" - המודה שפשע ועוזב אותו ולא יפשע עוד, ירוחם מה' ומעביר פשעיו.פסוק יד
מצודת ציון
"ומקשה" - מלשון קשה וחזק.
מצודת דוד
"מפחד תמיד" - מהדבר המפחיד, ונשמר ממנו.
"ומקשה" - המחזק לבבו, ולא יחת מדבר המפחיד ולא נשמר ממנו, הנה, הוא יפול בהרעה ההיא.פסוק טו
מצודת ציון
"נוהם שוקק" - שאגת הארי נקראת נהימה, ושאגת הדוב - שקיקה.
מצודת דוד
פסוק טז
מצודת ציון
"נגיד" - שר ומושל.
"מעשקות" - מלשון עושק וגזל.
"בצע" - עושק וגזל.
מצודת דוד
פסוק יז
מצודת ציון
"עשוק" - גזול ונשחת בעון.
"יתמכו" - ענין סעד.
מצודת דוד
פסוק יח
מצודת ציון
"ונעקש" - ענין עקום.
מצודת דוד
"יושע" - מן הצרות הרבות אשר סבבוהו.
"באחת" - בבוא צרה אחת, נופל בה בלי תקומה.פסוק יט
מצודת דוד
"עובד אדמתו" - בחרישה ובזריעה.
"ומרדף" - ההולך אחר דברים ריקים, שאין בהם תועלת, יתרבה בו העוני עד כי ישבע ממנו לגודל הרבוי (והוא ענין מליצה).פסוק כ
מצודת ציון
"ואץ" - ענין מהירות, כמו (יהושע י): "ולא אץ לבא".
מצודת דוד
פסוק כא
מצודת ציון
"גבר" - איש.
מצודת דוד
"הכר" - לא טוב לדיין להכיר פני האחד ולכבדו, כי בזה יסתתמו טענות בעל דינו, בחשבו שדעת הדיין קרובה אליו ויאמין לו ויזכהו בדין.
"ועל פת לחם" - רוצה לומר: היתכן שבעבור מתנה מועטת שחושב הדיין לקבל ממי שמכיר לו פנים, שיפשע בנפשו להוציא המשפט מעוקל?!פסוק כב
מצודת דוד
פסוק כג
מצודת דוד
פסוק כד
מצודת דוד
"אין פשע" - כי הלא הכל שלי המה אחר מותם.
"חבר הוא" - מכל מקום, הוא חבירו של האיש המשחית אנשים אחרים וגוזל רכושם, כי סופו יהיה כמוהו לגזול משל אחרים.פסוק כה
מצודת ציון
"יגרה" - מלשון תגר ומריבה.
"ידושן" - מלשון דשן ושמן, וכן (תהלים לו): "ירויון מדשן ביתך".
מצודת דוד
פסוק כו
מצודת דוד
פסוק כז
מצודת ציון
"ומעלים" - מלשון העלמה.
"מארות" - מלשון ארור.
מצודת דוד
"אין מחסור" - לא יוחסר עשרו בעבור פזור הצדקה. אבל -
"המעלים עיניו" מן הרש, ועושה עצמו כאלו לא יראהו לבלי תת לו, הנה יבוא בעשרו הרבה קללות, ותרד לטמיון.פסוק כח
מצודת דוד
"בקום" - בעת יקומו הרשעים אז יסתר כל אדם שאינו מהם, כי יפחדו מהם; ובעת יאבדו הרשעים אז ירבו הצדיקים, כי יתאספו העירה ממקום מחבואם.
<< · מצודות על משלי · כח · >>