קטגוריה:ירמיהו לד טז

<< · מ"ג ירמיהו · לד · טז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותשבו ותחללו את שמי ותשבו איש את עבדו ואיש את שפחתו אשר שלחתם חפשים לנפשם ותכבשו אתם להיות לכם לעבדים ולשפחות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתָּשֻׁבוּ וַתְּחַלְּלוּ אֶת שְׁמִי וַתָּשִׁבוּ אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת שִׁפְחָתוֹ אֲשֶׁר שִׁלַּחְתֶּם חָפְשִׁים לְנַפְשָׁם וַתִּכְבְּשׁוּ אֹתָם לִהְיוֹת לָכֶם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתָּשֻׁ֙בוּ֙ וַתְּחַלְּל֣וּ אֶת־שְׁמִ֔י וַתָּשִׁ֗בוּ אִ֤ישׁ אֶת־עַבְדּוֹ֙ וְאִ֣ישׁ אֶת־שִׁפְחָת֔וֹ אֲשֶׁר־שִׁלַּחְתֶּ֥ם חׇפְשִׁ֖ים לְנַפְשָׁ֑ם וַתִּכְבְּשׁ֣וּ אֹתָ֔ם לִֽהְי֣וֹת לָכֶ֔ם לַעֲבָדִ֖ים וְלִשְׁפָחֽוֹת׃

ותבתון ואחלתון ית שמי ואתיבתון גבר ית עבדיה וגבר ית אמתיה די פטרתון בני חורין לנפשתהון וכבישתון יתהון למהוי לכון לעבדין ולאמהן:

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

"ותחללו" - מלשון חלול

"לנפשם" - ענין רצון כמו אם יש את נפשכם (בראשית כג) 

"ותכבשו" - ותפשתם בהם בחזקה

"ותשובו" - והחזרתם לקחת איש את עבדו וגו'

"לנפשם" - ללכת לרצונם

"ותחללו את שמי" - בעברכם על שבועת הברית