עם טעמים:
אוֹדְךָ֗עַ֤ל כִּ֥י נוֹרָא֗וֹת נִ֫פְלֵ֥יתִי נִפְלָאִ֥ים מַעֲשֶׂ֑יךָ וְ֝נַפְשִׁ֗י יֹדַ֥עַת מְאֹֽד׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
וטעם ונפשי יודעת מאד – על דעת רבי יהודה הלוי: משכבו מנוחתו כבוד, נפלאים ממני מעשיך אף על פי שנפשי יודעת מאד.
ולפי דעתי: כי הוא קשור, וכן הוא: ונפשי יודעת מאד והיא עדה כי נפלאים הם מעשיך.
ורבי משה אמר: כי מאד דבק עם נפלאים מעשיך, כמו: אל תעזבני עד מאד, גם הוא נכון.
(יד) "אודך", אחר שבאר ההשגחה הפרטיית החופפת על האדם על כל פרטי מעשיו, בא לבאר איך האדם מצד פליאת מעשיו הוא מיוחד להשגחה זו מכל יצורי ה' בעולמו, כי ימצאו ביצירתו פלאות נוראות, וכבר בארנו במק"א כי יען ששני קצות הבריאה הרוחני והגשמיי השמים והארץ הם נפרדים בכל עניניהם, זה רוחני וזה גשמי, זה פשוט וזה מורכב, זה קיים באיש וזה במין, זה שוכן ברום עולם וזה בעמקי תחתיות, ונקל לטעות ששני מיני האומניות האלה נעשו משני פועלים מתחלפים, היה מחכמת הפועל השלם הבב"ת לעשות פעולה אחת שבו ימצאו שני מיני המלאכות האלה, שהוא האדם שהוא שייך לבני עולם השפל מצד חמרו וגויתו, ולבני אלהים הרוחנים מצד נשמתו, ובזה נדע כי כל הבריאות המתחלפות אל אחד בראם, ובזה הניח ה' חותמו על כל הבריאה לדעת כי מעשה ידיו כולם, והנה חכמת הבורא בבריאת האדם ניכר בשני אופנים, וכמ"ש העקרי', כי יש אומן העושה ציורים נפלאים מפותחים בכסף וזהב שהמתכיות האלה הם מוכנים בטבעם לקבל המלאכות הדקות האלה, ובזה לא יוכר חכמת הפועל, אבל יש יקר לכלי זאת מצד החומר שממנו נעשה הכלי כסף או זהב, ויש חרש חכם שיעשה ויפתח הציורים הדקים הנפלאים האלה בברזל או בצור החלמיש, שאין מטבעם שיעשו בהם המלאכות הדקות האלה, ואז יתנו יקר לכלי הזאת מצד חכמת הפועל, וכן בהציורים הדקים הנפלאים אשר צייר ה' בנפש האדם שהיא בטבע רוחניותה מוכנת אל זה שיפותחו עליה ציורי החכמה והבינה והדעת וכל ענינים הרוחנים, ואין ניכר בם חכמת הפועל, אך הנפש מצד עצמה יקרה מאד, אבל מה שצייר ה' ציורים הרוחנים האלה בחומר, באדם שנעשה מבשר ועצמות, וגם הוא הוכן אל פתוחי חותם ההשכלה והחכמה וההשגה, הגם שאין יקר אל הפעולה, כי הוא גוש עפר ואדמה, יש יקר מצד שניכר בו חכמת הפועל, וז"ש נפלאים מעשיך, שמצד הגוף המעשה בעצמה היא נפלאת, הגם שאין יקר להחומר שממנו נעשה הגוף, יש לו יקר מצד מעשיך, שהתראה בו חכמת הפועל, ונפשי יודעת (נפלאת) מאד, אולם נפשי היודעת הגם שבה לא נראה חכמת הפועל, היא עצמה נפלאת מאד, כי היא עצם רוחני יקר ונעלם מאד מצד עצמה, באופן שבבריאת הגוף ניכר מעלת הפועל, וביצירת הנפש ניכר בם מעלת הפעולה:
