קטגוריה:משלי כה יג

1. אבותינו ידעו לבנות מקררים עוד הרבה לפני המצאת המקרר החשמלי. בחורף הם היו "קוצרים" שלג מההרים המושלגים, ושומרים אותם במבנים תת-קרקעיים מבודדים היטב, שנקראו "בתי שלג" (ראו ויקיפדיה, ערך "Refrigeration"). בקיץ רוב השלג היה עדיין קפוא, ואבותינו השתמשו בו כדי לקרר משקאות ולהשיב את נפשם.

2. אולם בפסוק לא נזכר שלג אלא "צינת שלג" - קור של שלג. ייתכן שהכוונה לרוח קרירה המגיעה מהרי הצפון המושלגים, הגורמת לירידה זמנית במעלות החום.

במשל, אדם עומד בשדה וקוצר את התבואה. השמש הקיצית מחממת אותו מבחוץ, והעבודה הקשה מחממת אותו מבפנים, וקשה לו להמשיך לעבוד. ופתאום, מישהו מביא לו שלג מבית-השלג, או שמגיעה רוח קרירה מההרים המושלגים ומעלות-החום יורדות. בבת אחת, כל החום שהצטבר בגופו של הקוצר עוזב אותו, והוא שוב מסוגל לעבוד; יותר מזה - עכשיו הוא גם עובד במשנה מרץ, כדי להתחמם.

והנמשל: אדם עובד קשה - בין אם זו עבודה פרטית לפרנסת ביתו, או פעילות ציבורית כלשהי. רוב האנשים לא מבינים מה הוא עושה, לא עוזרים לו ולא מתייחסים אליו, ולפעמים אפילו מבזים אותו. ההתעלמות מדכאת אותו, והעבודה הקשה מתישה את כוחו, וכבר אין לו כוח לכל זה. ופתאום מגיע מישהו, שהוא שלח בעבר לבצע עבורו משימה מסויימת, ואומר לו "עשיתי את מה שביקשת ממני"! בבת אחת, האדם מרגיש שהוא לא לבד - יש עוד מישהו שעוזר לו; הוא מתעודד ומקבל כוח לעבוד במשנה מרץ.

מטרת הפסוק היא ללמד על חשיבות הנאמנוּת והעזרה לחבר. היא משפיעה הרבה מעבר לעצם המעשה - היא משפיעה על האווירה שהוא עובד בה, כמו ש"צינת שלג" משפיעה על האדם "ביום קציר".

1. ישנם פסוקים נוספים המדברים על קיום מצוות כשליחות - השליחות שלשמה ה' שם את האדם בעולם הזה. "כך, ממש, עייפה מאד, כביכול, נפשה של השכינה כשבניה מקולקלים, ואם יעלה בידו של המוכיח לתקנם - כאילו משיב את נפשה של השכינה העייפה" (רמ"ד וואלי).

2. מים בספר משלי הם משל לשפע וריבוי מסוגים שונים. ראו במאמר: על משקעים ואנשים.

אם הציר הוא שליח של המלך, אז הפסוק מתאים ל(משלי טז טו): "בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים, וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ"*: כמו משב-רוח צונן העשוי לגרום לגשם, כך שליח המקיים את שליחותו משמח את המלך וגורם לו להשפיע עליו שפע ברכה כעב מלקוש.