קטגוריה:משלי כה יג

<< | ספר משלי • פרק כ"ה • פסוק י"ג | >>

מהדורת הכתיב:

כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב.

המהדורה המנוקדת:

כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו וְנֶפֶשׁ אֲדֹנָיו יָשִׁיב.

המהדורה המוטעמת:

כְּצִנַּת־שֶׁ֨לֶג ׀ בְּי֬וֹם קָצִ֗יר
צִ֣יר נֶ֭אֱמָן לְשֹׁלְחָ֑יו
וְנֶ֖פֶשׁ אֲדֹנָ֣יו יָשִֽׁיב׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

כְּצִנַּת כְּ - מילת יחס
צִנַּת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: k/6793 b
מורפ': HR/Ncfsc־שֶׁ֨לֶג שֶׁ֨לֶג - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 7950
מורפ': HNcmsa׀ בְּי֬וֹם בְּ - מילת יחס
י֬וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: b/3117
מורפ': HR/Ncmsc קָצִ֗יר קָצִ֗יר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 7105 a
מורפ': HNcmsa צִ֣יר צִ֣יר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 6735 a
מורפ': HNcmsa נֶ֭אֱמָן נֶ֭אֱמָן - פועל, נפעל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 539
מורפ': HVNrmsa לְשֹׁלְחָ֑יו לְ - מילת יחס
שֹׁלְחָ֑י - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: l/7971
מורפ': HR/Vqrmpc/Sp3ms וְנֶ֖פֶשׁ וְ - ו' החיבור
נֶ֖פֶשׁ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: c/5315
מורפ': HC/Ncbsc אֲדֹנָ֣יו אֲדֹנָ֣י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 113
מורפ': HNcmpc/Sp3ms יָשִֽׁיב יָשִֽׁיב - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 7725
מורפ': HVhi3ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

כְּצִנַּת־שֶׁ֨לֶג אזלא לגרמה (שליש, דרגא 4) ׀ פסיק (לגרמה) (שליש, דרגא 4)

בְּי֬וֹם שופר עילוי (משרת, דרגא 5) קָצִ֗יר רביע גדול (משנה, דרגא 3)

צִ֣יר מונח (משרת, דרגא 5) נֶ֭אֱמָן דחי (משנה, דרגא 3)

לְשֹׁלְחָ֑יו אתנחתא (מלך, דרגא 2)

וְנֶ֖פֶשׁ טרחא (משרת, דרגא 5) אֲדֹנָ֣יו מונח (משרת, דרגא 5) יָשִֽׁיב סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

כמו כְּצִנַּת שֶׁלֶג משב-רוח קר כשלג בְּיוֹם קָצִיר ביום של עבודה קשה בשמש, כך צִיר שליח נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו, וְנֶפֶשׁ אֲדֹנָיו יָשִׁיב כשהוא מחזיר תשובה "עשיתי את מה שביקשת ממני" הוא מחייה את נפש השולח ונותן לו כוח להמשיך לעבוד

להרחבה.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"כצנת שלג" - כקור ימי שלג שאדם מתאוה לו בימי קציר ולא שלג ממש שהשלג לא טוב הוא בשעת קציר

רלב"ג

עריכה

• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק •

"כצנת שלג". הנה כצנת שלג ביום קציר שהיא ערבה מאד ושומרת החום הטבעי שלא יתפזר מפני חום האויר בעת ההי' וישיבהו לפנימי הגוף כן ציר נאמן לשולחיו וישיב לאדניו נפשו וחייו במה שהשלים תשוקתו באופן שלם בענין השליחות אשר שלחו:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"כצנת" - מלשון צנה וקור, ובדרז"ל (פסחים עו.): "בשר צונן".

"ציר" - שליח, כמו (עובדיה א): "וציר בגוים שולח".

"ישיב" - ענין השקט והנחה, כמו (ישעיהו ל): "בשובה ונחת".

מצודת דוד

"כצנת" - כמו קרירת השלג היא לנחת אם מי ימצאנו בעת הקציר להקר בו את הגוף, כן ציר נאמן הוא לנחת למשלחו, ומשיב נפשו.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"כצנת שלג ביום קציר", כמו שביום קציר שהיום בוער כתנור ומכה על ראש הקוצר עד שנפשו מתעלפת, אם תבא צנת שלג תשיב את נפשו, "כן ציר נאמן לשולחיו" אם בער עליו חמת מלך ושרים, ונפשו מסוכנת כי יומת ע"י הבערת האף, ושולח ציר נאמן ללמד זכות עליו, ישיב חמת האש "וישיב את נפש אדוניו", וגדר הציר שהולך ושב וישיב תשובה וישיב נפשו המתעלפת, ויש בזה מליצה שכל אדם הוא ציר ושלוח בעוה"ז, וצריך להיות ציר נאמן לשולחיו לעשות מה שבעבורו שולח הנה, ואז ישיב נפש אדוניו, שתשוב נפשו שהיא חלק אלוה אל מעונה, ואז לא יירא מלהט יום הבא אשר בוער כתנור, כי ישלג בצלמון ומצננים לו גיהנם, כמ"ש חז"ל על בה תשלג בצלמון: