קטגוריה:ויקרא כז ב
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר בערכך נפשת ליהוה.
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַיהֹוָה.
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אִ֕ישׁ כִּ֥י יַפְלִ֖א נֶ֑דֶר בְּעֶרְכְּךָ֥ נְפָשֹׁ֖ת לַֽיהֹוָֽה׃
דַּבֵּ֞ר דַּבֵּ֞ר - פועל, פיעל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1696
מורפ': HVpv2ms אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־בְּנֵ֤י בְּנֵ֤י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmpc יִשְׂרָאֵל֙ יִשְׂרָאֵל֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp וְאָמַרְתָּ֣ וְ - ו' החיבור
אָמַרְתָּ֣ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqq2ms אֲלֵהֶ֔ם אֲלֵ - מילת יחס
הֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp3mp אִ֕ישׁ אִ֕ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa כִּ֥י כִּ֥י - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC יַפְלִ֖א יַפְלִ֖א - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6381
מורפ': HVhi3ms נֶ֑דֶר נֶ֑דֶר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5088
מורפ': HNcmsa בְּעֶרְכְּךָ֥ בְּ - מילת יחס
עֶרְכְּ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ֥ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: b/6187
מורפ': HR/Ncmsc/Sp2ms נְפָשֹׁ֖ת נְפָשֹׁ֖ת - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: 5315
מורפ': HNcbpa לַֽיהוָֽה לַֽ - מילת יחס
יהוָֽה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: l/3068
מורפ': HR/Np׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
דַּבֵּ֞ר גרשיים (שליש, דרגא 4)
אֶל־בְּנֵ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) יִשְׂרָאֵל֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וְאָמַרְתָּ֣ מונח (משרת, דרגא 5) אֲלֵהֶ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אִ֕ישׁ זקף גדול (מלך, דרגא 2)
כִּ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) יַפְלִ֖א טפחא (מלך, דרגא 2)
נֶ֑דֶר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
בְּעֶרְכְּךָ֥ מרכא (משרת, דרגא 5) נְפָשֹׁ֖ת טפחא (מלך, דרגא 2)
לַֽיהוָֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אִישׁ כִּי יַפְלִא יפריש, יבטא נֶדֶר, בְּעֶרְכְּךָ לשלם ערך של נְפָשֹׁת אדם מסויים באומרו 'ערך פלוני עלי' או 'ערכי עלי' לַיהוָה.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן גְּבַר אֲרֵי יְפָרֵישׁ נְדַר בְּפוּרְסַן נַפְשָׁתָא קֳדָם יְיָ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | מַלֵיל עִם בְּנֵי יִשְרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן גְבַר אֲרוּם יַפְרִישׁ פֵּירוּשׁ דְנִדְרָא בְּעִילוֹי נַפְשָׁתָא לִשְׁמָא דַיְיָ: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בחקתי פרשה ג (עריכה)
[א] "בני ישראל" מעריכין, ואין העכו"ם מעריכים. יכול לא יהיו נערכים? תלמוד לומר "איש", דברי ר' מאיר. אמר ר' מאיר, אחר שכתוב אחד מרבה וכתוב אחד ממעט, מפני מה אני אומר נערכים אבל לא מעריכים? מפני שריבה מדת הנערכים ממדת המעריכים, שהרי חרש שוטה וקטן נערכים אבל לא מעריכים.
[ב] ר' יהודה אומר, "בני ישראל" נערכים, ואין העכו"ם נערכים. יכול לא יהיו מעריכים? תלמוד לומר "איש". אמר ר' יהודה, אחר שכתוב אחד מרבה וכתוב אחד ממעט, מפני מה אני אומר מעריכים אבל לא נערכים? מפני שריבה מדת המעריכים ממדת הנערכים, שהרי טומטום ואנדרוגינוס מעריכים אבל לא נערכים.
[ג] אי "בני ישראל", יכול אין לי אלא בני ישראל; מנין לרבות את הגרים ואת העבדים? תלמוד לומר "ואמרת אליהם".
"איש"-- פרט לקטן. או יכול שאני מוציא את הקטן שיש בו הפלאה?... תלמוד לומר "כי יפליא".
"כי יפליא נדר"-- נאמר כאן "נדר" ונאמר להלן (דברים כג, כב) "נדר"; מה "נדר" האמור כאן-- כי יפליא, אף "נדר" האמור להלן-- כי יפליא. ומה "נדר" האמור להלן -- בל תאחר לשלמו, אף "נדר" האמור כאן-- בל תאחר לשלמו.
"נדר בערכך"-- הקיש עירוכין לנדרים; מה נדרים ב'בל תאחר לשלמו', אף עירוכין ב'בל תאחר לשלמו'.
[ה] "בערכך"-- להביא ערך הסתום.
דבר אחר: "בערכך"-- ערך כולו הוא נותן ואינו נותן ערך איבריו. [ו] או יכול שאני מוציא דבר שהנשמה תלויה בו? תלמוד לומר "נפשות".
"נפשות"-- ולא המת. אוציא את המת ולא אוציא את הגוסס? תלמוד לומר 'והעמיד..והעריך'-- את שיש לו 'העמדה' יש לו 'הערכה', ואת שאין לו 'העמדה' אין לו 'הערכה'.
- [ז] דבר אחר: מה תלמוד לומר "נפשות"? שיכול אין לי אלא אחד שהעריך את אחד; אחד שהעריך את מאה מנין? תלמוד לומר "נפשות".
- [ס"א דבר אחר: מה תלמוד לומר "נפשות"?] שיכול אין לי אלא איש שהעריך את האיש והאשה; אשה שהעריכה את האיש והאשה מנין? תלמוד לומר "נפשות".
- דבר אחר: מה תלמוד לומר "נפשות"? שיכול, כל שהוא בכלל דמים יהיה בכלל עירוכין; מנוול ומוכה שחין שלא היו בכלל דמים לא יהיו בכלל עירוכין... תלמוד לומר "נפשות".
רש"י
"בערכך נפשת" - ליתן ערך נפשו לומר ערך דבר שנפשו תלויה בו עלי
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת – לִתֵּן עֵרֶךְ נַפְשׁוֹ, לוֹמַר: עֵרֶךְ דָּבָר שֶׁנַּפְשׁוֹ תְּלוּיָה בּוֹ עָלַי.
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
בערכך נפשות. כתב רש"י ז"ל ערכך כמו ערך, וכפל הכפי"ן לא ידעתי מאיזה לשון הוא.
וע"ד הפשט בפרשה הזו בדיני הערכין מדיני היובל היא, וכן הוא מזכיר ענין היובל במקדיש שדה מקנה ובשדה אחוזה. וענין הערך הוא לשון דמים, כי האומר ערך דבר שנפשו תלויה בו יתן ערך נפשו. והיה ערכך הזכר, בין נכבד בין הדיוט יתן כפי שניו, והוא הערך הקצוב בפרשה לזכר ולנקבה.
וע"ד המדרש בערכך נפשות, אמר הקב"ה לישראל אם אתם מביאין לפני ערכין מעלה אני עליכם כאלו הקרבתם נפשותיכם לפני, אמר הקב"ה לישראל בזכות הערכין אני מציל אתכם מעריכות גיהנם, שנאמר (ישעיה ל) כי ערוך מאתמול תפתה, ואערוך לפניכם שלחן לעתיד לבא, שנאמר (תהלים כג) תערוך לפני שלחן, עד כאן. ומה שאמר בערכך ולא בערך, משפט הלשון כן שיוסיף אות כ"ף בתחלת תיבה וכן באמצעית וכן בסופה, בתחלתה לדמיון כמו (בראשית ג) והייתם כאלהים, (שמות ד) והנה שבה כבשרו, באמצעיתה היא שנוסף על תיבת אני ויאמר אנכי, בסופה כערכך הכהן, מכסת הערכך, בערכך נפשות.
וע"ד הקבלה אומר אני כי יתכן לומר בטעם תוספת הכ"ף במקום הזה, מפני שכסא הכבוד כצורת כ"ף זקוף כלפי מעלה, מעותד לישב עליו. ועל זה אמרו באגדה באלפ"א בית"א דר' עקיבא, עמד כ"ף לפני הקב"ה ואמר רבש"ע רצוני שבי תברא העולם, שבי קוראין כסאך כתרך וכנויך. ומפני זה נתיסדה תיבת כסא על אות כ"ף. וממה שהחיות שפניהם פני אדם נושאות הכסא, תבין סוד הכתוב (תהלים קלט) אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה, קרי ביה כ"ף שלך, ומן הידוע כי שורש הנפש השכלית בכסא הכבוד, וכשאמר בערכך נפשות לה', ביחוד מלת בערכך בערך כ"ף, ונתבאר מזה כי הנפשות אשר לה' הם בערך כסא הכבוד, כי גם הנה מרכבה לו יתעלה. ואמרו רז"ל שלשה נכנסו זה לפנים מזה, משה (שמות כ) ומשה נגש אל הערפל, לפנים ממנו צדק ומשפט שנאמר (תהלים פט) צדק ומשפט מכון כסאך, לפנים מהם נפשותיהן של צדיקים שנאמר (איוב יב) אשר בידו נפש כל חי ואומר (שמואל א כה) והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך. ותמצא מלת נפשת חסרה וא"ו, לרמוז שאין כל הנפשות לה', וכמו שאמרו ראיתי בני עליה והן מועטין.כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
- ^ (עיין מדרש תדשא - אוצר המדרשים ע' 480)
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא כז ב"
קטגוריה זו מכילה את 21 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 21 דפים.