קטגוריה:במדבר לא יט
ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם.
וְאַתֶּם חֲנוּ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים כֹּל הֹרֵג נֶפֶשׁ וְכֹל נֹגֵעַ בֶּחָלָל תִּתְחַטְּאוּ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם.
וְאַתֶּ֗ם חֲנ֛וּ מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים כֹּל֩ הֹרֵ֨ג נֶ֜פֶשׁ וְכֹ֣ל ׀ נֹגֵ֣עַ בֶּֽחָלָ֗ל תִּֽתְחַטְּא֞וּ בַּיּ֤וֹם הַשְּׁלִישִׁי֙ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י אַתֶּ֖ם וּשְׁבִיכֶֽם׃
וְאַתֶּ֗ם וְ - ו' החיבור
אַתֶּ֗ם - כינוי גוף, אישי, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: c/859 d
מורפ': HC/Pp2mp חֲנ֛וּ חֲנ֛וּ - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 2583
מורפ': HVqv2mp מִח֥וּץ מִ - מילת יחס
ח֥וּץ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: m/2351
מורפ': HR/Ncmsa לַֽמַּחֲנֶ֖ה לַֽ - מילת יחס, ה' הידיעה
מַּחֲנֶ֖ה - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/4264
מורפ': HRd/Ncbsa שִׁבְעַ֣ת שִׁבְעַ֣ת - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 7651
מורפ': HAcmsc יָמִ֑ים יָמִ֑ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 3117
מורפ': HNcmpa כֹּל֩ כֹּל֩ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsa הֹרֵ֨ג הֹרֵ֨ג - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2026
מורפ': HVqrmsa נֶ֜פֶשׁ נֶ֜פֶשׁ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5315
מורפ': HNcbsa וְכֹ֣ל וְ - ו' החיבור
כֹ֣ל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/3605
מורפ': HC/Ncmsa׀ נֹגֵ֣עַ נֹגֵ֣עַ - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5060
מורפ': HVqrmsa בֶּֽחָלָ֗ל בֶּֽ - מילת יחס, ה' הידיעה
חָלָ֗ל - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/2491 a
מורפ': HRd/Aamsa תִּֽתְחַטְּא֞וּ תִּֽתְחַטְּא֞וּ - פועל, התפעל, עתיד, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 2398
מורפ': HVti2mp בַּיּ֤וֹם בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
יּ֤וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/3117
מורפ': HRd/Ncmsa הַשְּׁלִישִׁי֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
שְּׁלִישִׁי֙ - תואר, מספר סידורי, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/7992
מורפ': HTd/Aomsa וּבַיּ֣וֹם וּ - ו' החיבור
בַ - מילת יחס, ה' הידיעה
יּ֣וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/b/3117
מורפ': HC/Rd/Ncmsa הַשְּׁבִיעִ֔י הַ - מילית, ה' הידיעה
שְּׁבִיעִ֔י - תואר, מספר סידורי, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/7637
מורפ': HTd/Aomsa אַתֶּ֖ם אַתֶּ֖ם - כינוי גוף, אישי, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 859 d
מורפ': HPp2mp וּשְׁבִיכֶֽם וּ - ו' החיבור
שְׁבִי - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
כֶֽם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: c/7628 a
מורפ': HC/Ncbsc/Sp2mp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְאַתֶּ֗ם רביעי (משנה, דרגא 3)
חֲנ֛וּ תביר (משנה, דרגא 3)
מִח֥וּץ מרכא (משרת, דרגא 5) לַֽמַּחֲנֶ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
שִׁבְעַ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) יָמִ֑ים אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
כֹּל֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) הֹרֵ֨ג קדמא (משרת, דרגא 5) נֶ֜פֶשׁ גרש (שליש, דרגא 4)
וְכֹ֣ל מונח לגרמה (שליש, דרגא 4) ׀ פסיק (לגרמה) (שליש, דרגא 4)
נֹגֵ֣עַ מונח (משרת, דרגא 5) בֶּֽחָלָ֗ל רביעי (משנה, דרגא 3)
תִּֽתְחַטְּא֞וּ גרשיים (שליש, דרגא 4)
בַּיּ֤וֹם מהפך (משרת, דרגא 5) הַשְּׁלִישִׁי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וּבַיּ֣וֹם מונח (משרת, דרגא 5) הַשְּׁבִיעִ֔י זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אַתֶּ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
וּשְׁבִיכֶֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְאַתֶּם חֲנוּ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים, כֹּל הֹרֵג נֶפֶשׁ וְכֹל נֹגֵעַ בֶּחָלָל תִּתְחַטְּאוּ מטומאת מת, על ידי מי נידה מאפר הפרה (ראה לעיל פרק יט) בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאַתּוּן שְׁרוֹ מִבַּרָא לְמַשְׁרִיתָא שִׁבְעָא יוֹמִין כֹּל דִּקְטַל נַפְשָׁא וְכֹל דִּקְרַב בִּקְטִילָא תַּדּוֹן עֲלוֹהִי בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה אַתּוּן וּשְׁבִיכוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאַתּוּן שְׁרוּ לְמִבָּרָא לְמַשְׁרִיתָא שׁוּבְעָא יוֹמִין כָּל דְקָטִיל בַּר נַשׁ וְכָל דְיִקְרַב בִּקְטִילָא תַּדוּן עֲלוֹי בְּיוֹמָא תְלִיתָאָה וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה אַתּוּן וּשְׁבִיכוֹן: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
רש"י
"כל הורג נפש" - (ספרי) ר"מ אומר בהורג בדבר המקבל טומאה הכתוב מדבר ולמדך הכתוב שהכלי מטמא אדם בחבורי המת כאלו נוגע במת עצמו או יכול אפי' זרק בו חץ והרגו ת"ל וכל הנוגע בחלל מקיש הורג לנוגע מה נוגע ע"י חבורו אף הורג ע"י חבורו
"תתחטאו" - במי נדה כדין שאר טמאי מתים שאף לדברי האומרים קברי עו"ג אינן מטמאין באהל שנא' (יחזקאל לד) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אתם קרויין אדם ואין עו"ג קרויין אדם מודה הוא שהעו"ג מטמאין במגע ובמשא שלא נאמר אדם אלא אצל טומאת אהלים שנא' (במדבר יט) אדם כי ימות באהל
"אתם ושביכם" - לא שהנכרים מקבלין טומאה וצריכין הזאה אלא מה אתם בני ברית אף שביכם כשיבואו לברית ויטמאו צריכין הזאה
[יח] ואין הגוים קרויין אדם. דע, כי ההבדל שיש בין בעלי חיים ובין האדם, כי הבעלי חיים הם חומרים, והאדם - שיש בו נפש נבדלת - אינו חומרי כמו הבעלי חיים, ודבר זה מבואר. ועל זה אמרו (יבמות דף סא.) 'אתם קרוים אדם, ואין האומות קרוים אדם', כי האומות, אף על גב שהם אדם, מכל מקום נפשם אינה נבדלת, רק מוטבע בחומר. ומן המדה שהכתוב מגנה את ישראל, שאומר עליהם "כי עם קשה עורף אתה" (דברים ט', ו'), שעומדים במעשיהם, לא יקבלו שנוי, תבין זה. כי החומר הוא בעל השתנות, אבל דבר שאינו חומרי לא יקבל שנוי. ובאומות הוא להיפך זה, ששבחו אותם חכמים שהם קרובים לשוב בתשובה. אמרו ז"ל (תנחומא שמיני, ט) האומות קרובי תשובה הם, ולפיכך כאשר נשלח יונה להתנבאות על נינוה, אמר הגוים קרובי תשובה, ויחזרו בתשובה, ולא תבא הפורענות, ויאמרו כי אני משקר, ולכך לא רצה ללכת להתנבאות. וזה מפני כי הם חומריים, ובעל החומר מוכן לשינוי, לכך ישנה מעשיו, שמקבל שנוי. ומכל שכן מן המדות הטובות שיש לישראל, שהם גדורים בעריות, ועל האומות מעיד הכתוב כי הם פרוצים בעריות. שכל זה ראיה כי ישראל קדושים, נבדלים ביותר מן החומרי מכל האומות. וזה שאמרו 'אתם קרוים אדם, ואין האומות קרוים אדם', שההבדל שיש בין הבעל חיים והאדם נמצא בכם ביותר. ואין האומות אדם, לפי שנפשם מוטבעת בחומר, משתתף לבעלי חיים החומריים. ודבר מבואר הוא זה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כֹּל הֹרֵג נֶפֶשׁ – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בְּהוֹרֵג בְּדָבָר הַמְּקַבֵּל טֻמְאָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר; וְלִמֶּדְךָ הַכָּתוּב, שֶׁהַכְּלִי מְטַמֵּא אָדָם בְּחִבּוּרֵי הַמֵּת, כְּאִלּוּ נוֹגֵעַ בַּמֵּת עַצְמוֹ. אוֹ יָכוֹל אֲפִלּוּ זָרַק בּוֹ חֵץ וַהֲרָגוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר, וְכֹל נוֹגֵעַ בֶּחָלָל: מַקִּיֹש הוֹרֵג לְנוֹגֵעַ; מַה נּוֹגֵעַ עַל יְדֵי חִבּורוֹ, אַף הוֹרֵג עַל יְדֵי חִבּוּרוֹ (ספרי חוקת קכז).
תִּתְחַטָּאוּ – בְּמֵי נִדָּה, כְּדִין שְׁאָר טְמֵאֵי מֵתִים. שֶׁאַף לְדִבְרֵי הָאוֹמְרִ[ים] קִבְרֵי גוֹיִם אֵינָם מְטַמְּאִין בָּאֹהֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם" (יחזקאל לד,לא), אַתֶּם קְרוּיִם "אָדָם" וְאֵין גּוֹיִם קְרוּיִם "אָדָם", מוֹדֶה הוּא שֶׁהַגּוֹיִם מִטַּמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא; שֶׁלֹּא נֶאֱמַר "אָדָם" אֶלָּא אֵצֶל טֻמְאַת אֹהָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל" (במדבר יט,יד; יבמות ס' ע"ב-ס"א ע"א).
אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם – לֹא שֶׁהַגּוֹיִם מְקַבְּלִין טֻמְאָה וּצְרִיכִין הַזָּאָה; אֶלָּא מַה אַתֶּם בְּנֵי בְרִית, אַף שְׁבִיכֶם, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לַבְּרִית וְיִטַּמְּאוּ, צְרִיכִין הַזָּאָה (ספרי קנז).
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
כל הורג נפש. ונגע בו על ידי חבור חרב דומיא דנוגע, להוציא הזורק בו חץ והרגו שלא נטמא. תתחטאו. במי נדה כדין טמא מת, שאע"פ שהעכו"ם אינם מטמאים באהל מטמאים הם במגע ובמשא.
אתם ושביכם. לכשיתגיירו ומקבלים טומאה צריכים הזאה.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "במדבר לא יט"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.