קטגוריה:במדבר לא יח
וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם.
וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר הַחֲיוּ לָכֶם.
וְכֹל֙ הַטַּ֣ף בַּנָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדְע֖וּ מִשְׁכַּ֣ב זָכָ֑ר הַחֲי֖וּ לָכֶֽם׃
וְכֹל֙ וְ - ו' החיבור
כֹל֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/3605
מורפ': HC/Ncmsc הַטַּ֣ף הַ - מילית, ה' הידיעה
טַּ֣ף - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/2945
מורפ': HTd/Ncmsa בַּנָּשִׁ֔ים בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
נָּשִׁ֔ים - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: b/802
מורפ': HRd/Ncfpa אֲשֶׁ֥ר אֲשֶׁ֥ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr לֹא לֹא - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־יָדְע֖וּ יָדְע֖וּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: 3045
מורפ': HVqp3cp מִשְׁכַּ֣ב מִשְׁכַּ֣ב - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 4904
מורפ': HNcmsc זָכָ֑ר זָכָ֑ר - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2145
מורפ': HAamsa הַחֲי֖וּ הַחֲי֖וּ - פועל, הפעיל, ציווי, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 2421
מורפ': HVhv2mp לָכֶֽם לָ - מילת יחס
כֶֽם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2mp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
וְכֹל֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
הַטַּ֣ף מונח (משרת, דרגא 5) בַּנָּשִׁ֔ים זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֲשֶׁ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) לֹא־יָדְע֖וּ טפחא (מלך, דרגא 2)
מִשְׁכַּ֣ב מונח (משרת, דרגא 5) זָכָ֑ר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
הַחֲי֖וּ טפחא (מלך, דרגא 2)
לָכֶֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר קטינות, ולכן לא השתתפו בהחטאת ישראל בבעל פעור, הַחֲיוּ לָכֶם.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְכֹל טַפְלָא בִנְשַׁיָּא דְּלָא יְדַעָא מִשְׁכְּבֵי דְּכוּרָא קַיִּימוּ לְכוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְכָל טַפְלָא בִּנְשַׁיָא אוֹקִימוּ כֻּלוֹ קֳבֵיל צִיצָא כְּלִילָא דְקוּדְשָׁא וְיִסְתַּכְּלוּן בֵּיהּ וּמַאן דְהִיא מִבְעֲלָא לִגְבַר יִתְעַבְדוּן אַפָּהָא מוֹרִיקָן וּמַאן דְלָא יְדַע מִשְׁכְּבֵי דְכוּרָא יְהוֹן סַמְקִין אַפָּהָא הֵיךְ נוּרָא וּתְקַיְימוּנוּן לְכוֹן: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
(לב - לו - לז - מג) ויהי המלקוח וגו' ותהי המחצה וגו' ויהי המכס וגו' ותהי מחצת וגו'. צריך לדעת למה האריך כל כך בפרטי החשבון בדבר שיכול כל הבא למנות לידע כי כך יעלה למחצה וכן יעלה למכס וגו', גם בענין מחצת העדה לא האריך לומר כל פרטי הסכומים אלא חשבון העולה במחצית המלקוח וגם עליו דן אנכי שלא היה צריך לאומרו, והרמב"ן עליו השלום כתב טעם הדבר שבא להודיע שלא נחסר אחד מזמן המספר לזמן שחצוהו עד כאן, ואין נראה בעיני דבר זה שמה שלא נחסר מהמקנה בזמן מועט שיש בו נס, ומה גם שיצטרך הכתוב לכתוב כל הדברים בשבילו:
והנכון בעיני הוא שהודעת פרטי החשבון במחצית חלק היוצאים בצבא הוא לגלות שהמכס היה מלגיו לא שהיה מונה חמש מאות ונותן אחד לה' מפאת המכס אלא מונה תצ"ט ונותן אחד, ולזה העלה כל פרטי חשבון המכס וממנו תדע שהיו נותנים א' לתצ"ט, והודעת חשבון מחצת העדה בא הכתוב להסיר טעות אחר והוא שיאמר האומר לעולם מכס שנתנו אנשי הצבא היה אחד מת"ק מלבר ואין ראיה מסכום המכס שעלה המכס לומר שאם כן לא היה עולה מכס של של"ז אלף וחמש מאות צאן למספר האמור יש לומר שהיו נותנים אותו המכס ממחצית העדה שבזה יעלה מספר האמור במכס חלק הצבא הגם שיהיה ניתן מלבר, אשר על כן בא הכתוב ומנה מספר חלק העדה ומנאו שלם להסיר מיחוש זה, ולזה לא פרט הכתוב במספר חלק העדה אלא מספר המחצית לצורך מה שכתבתי שהמכס ניתן מלגיו וכל אחד שילם חלקו ממחציתו, והוא גם כן מה שציוהו ה' במאמר ממחציתם תקחו לומר שלא יפרעו המכס אלא ממחציתם וגם אמר אחד מחמש מאות הא למדת שצריך שיהיה המכס מלגיו:
(מט - נ) ויאמרו אל משה וגו' ונקרב וגו'. פירוש מאמר ויאמרו וגו' ולא נפקד וגו' הוא להסיר מהם חשש מכשול עון כמובן ממין הקרבן אשר הקריבו תכשיטי נשים, ומאמר ונקרב וגו' הוא טעם הקרבן שהוא לכפר על הרהור עון, כמאמרם ז"ל בשבת (דף סד.) ופירשתיהו בחיבורי (חפץ ה'):
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "במדבר לא יח"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.