השטן רצה להוכיח, שאיוב ירא את ה' רק על-מנת לקבל שכר. הוא לקח את כל רכושו, אך איוב נשאר נאמן לה'. אבל השטן לא השתכנע:

(איוב ב ד): "וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת ה' וַיֹּאמַר: עוֹר בְּעַד עוֹר, וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ"

השטן מייצג בסיפור זה את אויביו של איוב, המנסים לקטרג עליו (ראו שטן - אויב אישי ); באופן כללי יותר, השטן מייצג את הגישה האנושית למצוא פגמים באחרים (ראו שטן - דעת קהל שלילית ).

עור בעד עור הוא משל המציין סחר חליפין:

1. סוחר מוכן לתת עור של בהמה תמורת עור של בהמה אחרת, כי הוא חושב שירוויח מכך (אברהם אהוביה, תנ"ך מבואר) .

2. אדם מוכן "לתת עור בעד עור, שאם יבוא מי להכותו בעור פניו, הלא ישים ידו על פניו לקבל ההכאה בעור היד" ( מצודות , רש"י ) .

3. אדם מוכן לתת את עורו החיצוני כדי לשמור על עורו הפנימי: "האדם לבוש בשני מיני מלבושים: א] העור שעל בשרו..., ב] העור של עורו, שהוא כתונת עור... והדרך הוא, שייתן האדם כתנות עור בעד כתנות עור, רוצה לומר, שיפקיר מלבושיו החיצונים שהוא לבוש בהם להציל העור הדבוק לבשרו..." (מלבי"ם) .

השטן רומז, שהנאמנות של איוב לה' נובעת משיקול "מסחרי", שיקול של רווח והפסד: הוא מניח, שאם יקבל באהבה את אבדן רכושו, יצליח לשמור על חייו, והרי:

וכל אשר לאיש ייתן בעד נפשו ( נפש = חיים ) - אדם מוכן לוותר על כל רכושו כדי לשמור על חייו.

דבריו של השטן מסתמכים על העקרון האמוני הנפוץ בעם ישראל, שלפיו ה' מביא ייסורים על האדם כדי להצילו מייסורים גדולים יותר: "הנה, איוב יחשוב פן נגזר עליו המיתה, ונאבד כל אשר לו תמורת נפשו ויעמד חי, ולזה מקבל בסבר פנים יפות" ( מצודות ) .

בתחילת הסיפור, השטן טען שאיוב מקיים מצוות על-מנת לקבל פרס; בפסוק שלנו, השטן טוען שאיוב מקיים מצוות שלא על-מנת לקבל פרס, אבל גם מעשה זה נעשה, ברובד עמוק יותר, על-מנת לקבל פרס גדול יותר. אנחנו יכולים ללמוד מכאן לגבי עבודת הנפש שלנו - גם כאשר אנחנו עושים מעשה שהוא לכאורה "לשם שמים", בלי שום אינטרס, עלינו לבדוק את עצמנו ולראות אם אין לנו אינטרס נסתר כלשהו; ראו עור בעד עור, לשמה אחר לשמה . נדגיש: יש לבחון באופן זה רק את עצמנו ולא את הזולת - ביקורת קטלנית על הזולת היא מעשה שטן!