ביאור:ביטויים של מסירות נפש

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בלשון המקרא, המושג "נפש" מציין את החיים, במיוחד את הצדדים החומריים שלהם . לכן, כשרוצים להגיד על אדם שהוא מסכן את חייו, משתמשים בביטויים עם המושג "נפש", למשל:

  1. (שופטים ה יח): "זבלון עם חרף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה"
  2. (שופטים ט יז): "אשר נלחם אבי עליכם וישלך את נפשו מנגד ויצל אתכם מיד מדין"
  3. (ישעיהו נג יב): "לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו ואת פשעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולפשעים יפגיע"

במיוחד מקובל הביטוי "שם נפשו בכפו", שמתאר אדם שמחזיק את חייו בידיו, ומוכן לתת אותם ברגע שיתבקש:

  1. (שופטים יב ג): "ואראה כי אינך מושיע ואשימה נפשי בכפי ואעברה אל בני עמון ויתנם ידוד בידי ולמה עליתם אלי היום הזה להלחם בי"
  2. (שמואל א יט ה): "וישם את נפשו בכפו ויך את הפלשתי ויעש ידוד תשועה גדולה לכל ישראל ראית ותשמח ולמה תחטא בדם נקי להמית את דוד חנם"
  3. (שמואל א כח כא): "ותבוא האשה אל שאול ותרא כי נבהל מאד ותאמר אליו הנה שמעה שפחתך בקולך ואשים נפשי בכפי ואשמע את דבריך אשר דברת אלי"
  4. (תהלים קיט קט): "נפשי בכפי תמיד ותורתך לא שכחתי" ( לפירוט ע' כאן )
  5. (איוב יג יד): "על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי"

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-08-25.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/msirutnfj